ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עזרא בן מעתוק
אמר לו רבי יחזקאל, (שיום ההילולא שלו ב- יז' שבט): מה עשית? הרי בפרשת יתרו (אותה קוראים גם בחג השבועות) נאמר: "וירד משה מההר אל העם", ומפרש שם רש"י, מלמד שלא היה משה פונה לעסקיו אלא מן ההר אל העם ומן העם אל ההר".
ויש לתמוה – אלו עסקים היה למשה במדבר, וכי היה סוחר עצים או סוחר בסחורה אחרת? אלא בוודאי הכוונה היא שמשה היה עוסק בענייני עבודת ה' ובהכנה רוחנית למתן תורה, ובשעה שכל ישראל התכוננו למתן תורה, בוודאי משה לפי גודל מעלתו וקדושתו היה זקוק להכנה יותר מכולם. ובכל זאת, משה וויתר על העיסוק במעלותיו והשגותיו שלו, והשתדל בטובת ישראל וענייניהם.
ואם כן, סיים רבי יחזקאל ופנה לרבי שלמה, איך השארת את עדת ישראל שרוצה לחסות בצילך וללמוד ממך, ובאת אלי כדי להתעלות בעבודתך הרוחנית?
ענה לו רבי שלמה: הרי משה רבנו היה אצל הר סיני, ולכן לא היה זקוק כל כך להכנות, ואף אני רוצה להיות אצל צדיק הדור, שהוא בבחינת 'הר סיני' בחג השבועות ולקבל תורה... (נחמד מזהב לרבי יחזקאל מקוזמיר, פרשת יתרו. וכן – סיפורי חסידים, מועדים, מס' 375).
משא ומתן זה בין שני גדולי ישראל אלו, הוא ממש בבואה למשא ומתן שמתרחש בין יתרו למשה בתחילת פרשתנו. ובאמת, שני הצדדים בדיון זה, חיוניים לקבלת תורה ועבודת ה' בכל הדורות, וכפי שבסוף פרשתנו זכינו לקבלת תורה.
בתחילת הפרשה, משה רבנו יושב כל היום ודן את ישראל. יתרו מתפלא על כך, ושואל את משה לפשר מעשיו. משיב לו משה – כי יבוא אלי העם לדרוש אלוקים. אין אלו דיונים רגילים, זוהי דרישת אלוקים. על כך מגיב יתרו באזהרה – בדרך זו נבול תיבול, ומציע פתרון של מינוי מעגלים של מנהיגם, שבשיאם ניצב משה רבינו.
כאן אפשר לשאול – וכי משה לא הבין שאין בכוחו של אדם אחד לשפוט את כל העם, והדבר יוביל לקריסת מערכות?
נראה שיש כאן דיון עקרוני. משה רבינו שידע את גודל מדרגתו הרוחנית שאף לחבר את כל עם ישראל לגובה הרוחני שלו, לפיכך הוא ראה חשיבות במפגש הישיר של כל העם איתו. מפגש זה אינו דיון משפטי או נתינת מענה לשאלות, אלא עצם המפגש עם צדיק כמשה מרים את האדם למדרגות רוחניות נעלות, ומהווה מענה לדרישת אלוקים.
משחר לידתו היה משה תמיד נעלה ומרומם, שהרי כבר כשנולד התמלא הבית אור, והוא היחידי מעם ישראל שגדל כנסיך בבית פרעה, ובזמן שכולם היו עבדים, משה כבר נועד לגדולות. לכן, משה רצה להרים את כולם למדרגתו. מבחינה זו, דרכו של משה מקבילה לאמירותיו של רבי יחזקאל, הקורא לעזוב את המשך העלייה האישית ולהתמסר להרמת העם למדרגות רוחניות נעלות.
אולם, יתרו הוא גר צדק שבא מלמטה. הוא מבין, שאי אפשר שבבת אחת כולם יתרוממו למעלה. הדרך ארוכה וקשה, ובמהלך הדרך יקרה ההיפך הגמור, משה יבול הן מבחינה גשמית והן מבחינה רוחנית. בדרך זו גם מאגריו הרוחניים יתדלדלו, וחשוב שהוא יחדש כל העת את מקומו הרוחני הפנימי. מבחינה זו, מתאימים הדברים לדרכו של רבי שלמה, שלא חולק באופן עקרוני על רבי יחזקאל, ולאחר חג השבועות אף הפך לאדמו"ר, אך רוצה למלא את המצברים אצל צדיק הדור.
בסופו של דבר, ה' סומך ידיו על הצעתו של יתרו, שבה למשה נותר זמן למילוי המצברים הרוחניים, ויחד עם זה נבנית פרמידה של מנהיגות, שבה משה ממשיך במסירות נפש לעסוק בצורכי העם, מקרין מרוחו ומתורתו על כל ישראל, וכך הוא ממשיך להרים מבחינה רוחנית את העם כולו.
עניין זה חשוב לכולנו בהרבה היבטים בחיים. למשל, חינוך ילדים. חשוב שנתמסר לילדינו ונעניק להם טוב גשמי ורוחני, ויחד עם זאת לטובתם שלהם, חשוב שנותיר לעצמנו זמן למילוי מאגרים נפשיים ורוחניים. בהצלחה לכולנו!
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
עבודת ה' לחופש
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
אנחנו קודש למענך
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
חידוש כוחות העולם
מתי נכון לומר סליחות ?
איך מותר להכין קפה בשבת?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך השבת היא זכר ליציאת מצרים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
