ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
ננסה להבין: מה המשמעות של קניית גורן ארוונה היבוסי, על ידי דוד?
בימי יהושע בן נון, עמד אדני צדק מלך ירושלם בראש ברית מלכי הדרום, שניסתה לעצור את יהושע בן נון, לאחר כיבוש יריחו והעי וכריתת הברית עם ערי הגבעונים. יהושע הרג את מלך ירושלים וחבריו, אבל הכתוב לא מפרט מה קרה לעיר (עיינו ביהושע פרק י').
בתחילת ספר שופטים מפורש כי לאחר מות יהושע בן נון, שבט יהודה לכד את העיר ירושלים ושילח אותה באש (עיינו פרק א' א-ח).
משני מקורות אלה משמע שיושבי ירושלים היו כנענים / אמורים. אומנם מרשימת ערי יהודה המופיעה בספר יהושע מוכח כי אע"פ שהעיר נפלה בנחלת שבט יהודה, יבוסים נשארו בירושלים. וז"ל הכתוב:
"וְאֶת הַיְבוּסִי יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם לֹא יָכְלוּ בְנֵי-יְהוּדָה לְהוֹרִישָׁם; וַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת בְּנֵי יְהוּדָה בִּירוּשָׁלִַם עַד הַיּוֹם הַזֶּה. (יהושע ט"ו סג).
מרשימת ערי בנימין בספר יהושע מוכח שהעיר שכנה גם בנחלת בנימין וגם שם נזכר כי ישבו בה יבוסים. וז"ל הכתוב:
"וְצֵלַע הָאֶלֶף וְהַיְבוּסִי הִיא יְרוּשָׁלִַם גִּבְעַת קִרְיַת עָרִים אַרְבַּע-עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן זֹאת נַחֲלַת בְּנֵי-בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחֹתָם" (שם י"ח כח).
גם בני בנימין לא הורישו אותם, ככתוב:
"וְאֶת הַיְבוּסִי יֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם לֹא הוֹרִישׁוּ בְּנֵי בִנְיָמִן וַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת בְּנֵי בִנְיָמִן בִּירוּשָׁלִַם עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (שופטים א' כא).
מפרשיית פילגש בגבעה מוכח, כי בתקופת השופטים לא חיו בירושלים מבני ישראל. גרו בה יבוסים ולא כנענים או אמורים, שנאלצו לברוח מן העיר לאחר התבוסה של מלכי ברית הדרום. הלוי ופילגשו יצאו מבית לחם יהודה לכיוון צפון וכשירד היום ועלתה האפשרות ללון בירושלים, אנו מוצאים את השיח הבא:
"וְלֹא אָבָה הָאִישׁ לָלוּן וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ וַיָּבֹא עַד נֹכַח יְבוּס הִיא יְרוּשָׁלִָם וְעִמּוֹ צֶמֶד חֲמוֹרִים חֲבוּשִׁים וּפִילַגְשׁוֹ עִמּוֹ: הֵם עִם יְבוּס וְהַיּוֹם רַד מְאֹד וַיֹּאמֶר הַנַּעַר אֶל אֲדֹנָיו לְכָה נָּא וְנָסוּרָה אֶל עִיר הַיְבוּסִי הַזֹּאת וְנָלִין בָּהּ: וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲדֹנָיו לֹא נָסוּר אֶל עִיר נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵנָּה וְעָבַרְנוּ עַד גִּבְעָה" (שופטים פרק י"ט י-יב).
העיר לא נזכרת שוב עד ימי שאול.
לאחר הריגת גלית, הכתוב מלמדנו כי לדוד היה ברור (בהמשך נסביר כיצד) כי לעיר יש קשר למקדש העתיד להבנות ולהשתחררות מעול השעבוד לפלישתים. וז"ל:
"וַיִּקַּח דָּוִד אֶת רֹאשׁ הַפְּלִשְׁתִּי וַיְבִאֵהוּ יְרוּשָׁלִָם וְאֶת כֵּלָיו שָׂם בְּאָהֳלוֹ" (שמו"א פרק י"ז נד).
גם הכתובים המתארים את עלייתו של דוד מחברון לירושלים, מספרים לנו על ישוב יבוסי בירושלים, שמרכזו במצודת ציון שנכבשה והפכה להיות עיר דוד (שמו"ב פרק ו' ו-ט).
כנראה שבסופו של הליך זה, נשאר ארוונה שהפך להיות גר תושב כדעת רב נחמן (עבודה זרה דף כד ע"ב) או ממש גר צדק כדעת הרלב"ג, שר (כדעת רש"י) או מלך בחסות דוד (כדעת ר"י מטראני והרד"ק, עיינו לעיל בביאור פסוק כג). לרשותו עמדה, ממלכה קטנה על הגבעה (הר) ששכנה מצפון לעיר דוד. דוד, שעדיין לא הבין את חשיבותו של הר זה, הניח לארוונה ומשפחתו להחזיק בתארו ולשלוט על המקום.
בדברינו בשבוע הבא נסביר בע"ה כיצד גילה דוד את חשיבותו של מקום זה.
בע"ה, בקרוב בימינו, נזכה שוב לחזות בבניינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
