ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סדרות מיוחדות
- פתחי אמונה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
אמונה בתורה
בתורה אנו מוצאים כמה פעמים את הביטוי אמונה. נתייחס לשנים מהם בכדי לרדת לשורש הסוגיא בעז"ה. כאשר משה רבינו עליו השלום מגיע אל בני ישראל כתוב (שמות ד, ל-לא):
וַיְדַבֵּר אַהֲרֹן אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה וַיַּעַשׂ הָאֹתֹת לְעֵינֵי הָעָם: וַיַּאֲמֵן הָעָם וַיִּשְׁמְעוּ כִּי פָקַד ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכִי רָאָה אֶת עָנְיָם וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ:
לאחר קריעת ים סוף, הניסים הגדולים ומותם של המצרים הרודפים אחר בני ישראל אומרת התורה (שמות יד, ל-לא):
פתחי אמונה (39)
הרב אלישיב קפקה
4 - לאן שבים ולמה מתוודים?
5 - מה זה בכלל אמונה?
6 - רמב"ם וכוזרי
טען עוד
ולכאורה, אם כבר האמינו במצרים, מה התחדש על הים? אלא נראה שהדבר מבטא מדרגות אמונה שונות, זו למעלה מזו. אם כך הם פני הדברים, צריך לבאר כיצד בידיעות, או ברגשות יתכנו רמות שונות משמעותיות כל כך עד כדי שהתורה תציין זאת. לשם כך נצטרך להגדיר מה כלול במושג 'אמונה'?
אמונה היא ידיעה
יש גישות המסבירות את האמונה כידיעה וודאית. אם אמונה היא ידיעה מה יש לדעת עוד? לשיטה זו, תמיד יתכנו בירורים שכליים משכנעים יותר, ומאמתים יותר את אמונתנו. כמו כן, בדברי הרמב"ם רואים שעיקר העמל המחשבתי ברמה גבוהה היא יכולת ההפשטה. ככל שאנו מפשיטים יותר את תפיסתנו, ומבינים שהבורא יתברך הוא גבוה מעל גבוה ואין לנו יכולת תפיסה בו, כך אמונתנו זכה ומחזקה יותר.
אמונה כחיים
גישה שניה מבארת שעל אף שנכון הדבר שצריך להגיע לבירורים בהירים, אין זה עיקרה של האמונה. הדגש מופנה להבנת עניינה של האמונה שהיא עצם החיים. הרצי"ה (שיחות הרצי"ה בראשית, עמוד 20) היה מביא שני פסוקים המבטאים את היחס בין ידיעות לחיים. ביחס לחכמה נאמר "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ" (קהלת ז, יב) ואילו ביחס לאמונה נאמר "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה" (חבקוק ב, ד). החכמה נותנת חיים אך היא עצמה אינה החיים. אך האמונה היא החיים בעצמם. ואמירה זו מצריכה בירור נוסף והוא עצם היחס שלנו אל האלוקות.
עצם והתגלות
כל דבר במציאות ניכר מצד עצם מציאותו ומצד ההתגלות שלו אלינו. לדוגמא – מעשה של אדם אחד הוא עובדה קיימת, אך המשמעות שלו לסובביו משתנה בין המקבלים, לאחד הוא חיובי ולשני הוא אסון. כמו כן, בחפצים, עצם המציאות של הדבר הוא דבר המורגש ומובן אך כל יחסנו אליו הוא מצד מה שאנו מסוגלים להכיל בתוכנו.
מאחורי כל הגילויים השונים עומדת נקודת הקיום העצמית של הדבר, שאנו מודעים אליה אך לא מסוגלים להתרכז בה בפני עצמה, היא נעלמת מאיתנו בלתי נתפשת בעין ואף במחשבה קשה להקיפה. נקודת הקיום הבלתי נתפשת היא החיות האלוקית שיש בכל הבריאה.
ישנם דוגמאות לזה בעולם החול. המדע גילה שבעצם החומר שאנו רואים בעין אינו דומה כלל למה שהוא באמת, הקשה אינו קשה כי אם מלא ריק ואלקטרונים הסובבים במהירות. אין אדם שיכול לחיות בתודעה שהוא כלום והוא מתהלך על כלום ובעצם הכל בלתי קיים..
דהיינו, ה' ברא את עולמו באופן שנפנה אליו דרך הגילויים, דרך הבריאה ועם זאת לזכור שהוא בעצמו רם על כל רמים ומעל לכל תפיסה, לפני העולם ואחריו.
האמונה כקשר עם הבורא
כלומר, בכל יצור בבריאה יש נקודת חיות הנקראת אמונה, אמנם, אצל רשעים את אותו קשר של חיות אלוקית מנצלים לרעה ועל כך יענשו, ואילו הצדיקים חיים את הקשר והדבקות האלוקית בכל רגע וכפי מעלם זה.
רעיון זה הסביר הרב זצ"ל בשיעור על הכוזרי (מאמרי ראיה עמ' 487):
נקודת האמונה היא יחס האדם להאין סוף ברוך הוא, וכל העולמים מתרכזים בנקודה אין סופית זו.
כלומר, מהות האמונה היא הקשר הנפשי-טבעי-נשמתי של הנברא אל בוראו. והמציאות כולה היא התגלות וביטוי של שייכות עמוקה זו. ומכאן נחזור לפסוקים המובאים בתחילה. הפסוקים מדברים על שני תהליכי הפנמת אמונה, הם מבטאים רמות שונות של אמונה היינו עומק הבנה ותפיסה והשפעה על החיים כולם. זוהי מצוות האמונה – לדעת את ה', לחיות זאת בכמה שיותר רבדי חיים. וכך ממשיך הרב זצ"ל:
ועל כן כח האמונה הצפון בעולם הוא יסוד קיומו של עולם, וכל התורות והלמודים באים רק להרחיב את האמונה במחשבה ובמעשה "אמונה זה סדר זרעים, שמאמין בחי העולמים וזורע". מהות הידיעה הוא להכיר את האוצר הצפון בים האמונה.
וכך חשבתי לבאר שה'ב' של באמונתו היא ה'בתוך' – באמונה עצמה חיים, בתוך האמונה, בתוך הקשר עם ה', שם נמצא מרחב החיים שלנו. נראה לי שהנביא מדבר דווקא על 'צדיק' משום שלא כל אחד חי בתודעת קשר אל ה' כל ימיו, לעומת הצדיק הרואה את כל חייו כדבוקים בה', ולכן בתוך הקשר הכללי הזה של הבריאה אל מקורה – שם הוא חי.
מעלתו של עם ישראל
ואמנם, כשם שקיימות מדרגות שונות בתוך עם ישראל, כך הן קיימות בין האומות. אצל האומות אין זכירה לאומית חיה של הבורא ומעורבותו בחיי החברה. ואילו יחודו של עם ישראל ביכולת הרוחנית הגבוהה שלו לחיות באטמוספרה שזוכרת את ה' כל הזמן וזה מתבטא אפילו ברמות לאומיות. וכדברי הרב צבי יהודה זצ"ל (לנתיבות ישראל, מאמר 'התרבות הישראלית'):
ועל אחת כמה וכמה בישראל שהרי בזה הוא עיקר מהותה המיוחדת ומובדלת של תרבות ישראל עם תורת האחדות שלה בזכירת תמיד של התכן הפנימי האחד הכללי האלהי אשר להויה כולה הממלא וכולל את כולה עם כל פרטי החילוקים והמעקשים החליפות והתמורות שבה שכולם מובלעים בכלליותו ומגלים את עומק רוממותו ובשימת דרכי החיים כולם וארחותיהם על פיהו.
הלכות קבלת שבת מוקדמת
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
אוצרות בלב הים
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הלכות שטיפת כלים בשבת
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
למה ללמוד גמרא?
האם מותר לפנות למקובלים?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
