ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סדרות מיוחדות
- פתחי אמונה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
אמונה בתורה
בתורה אנו מוצאים כמה פעמים את הביטוי אמונה. נתייחס לשנים מהם בכדי לרדת לשורש הסוגיא בעז"ה. כאשר משה רבינו עליו השלום מגיע אל בני ישראל כתוב (שמות ד, ל-לא):
וַיְדַבֵּר אַהֲרֹן אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה וַיַּעַשׂ הָאֹתֹת לְעֵינֵי הָעָם: וַיַּאֲמֵן הָעָם וַיִּשְׁמְעוּ כִּי פָקַד ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכִי רָאָה אֶת עָנְיָם וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ:
לאחר קריעת ים סוף, הניסים הגדולים ומותם של המצרים הרודפים אחר בני ישראל אומרת התורה (שמות יד, ל-לא):
פתחי אמונה (39)
הרב אלישיב קפקה
4 - לאן שבים ולמה מתוודים?
5 - מה זה בכלל אמונה?
6 - רמב"ם וכוזרי
טען עוד
ולכאורה, אם כבר האמינו במצרים, מה התחדש על הים? אלא נראה שהדבר מבטא מדרגות אמונה שונות, זו למעלה מזו. אם כך הם פני הדברים, צריך לבאר כיצד בידיעות, או ברגשות יתכנו רמות שונות משמעותיות כל כך עד כדי שהתורה תציין זאת. לשם כך נצטרך להגדיר מה כלול במושג 'אמונה'?
אמונה היא ידיעה
יש גישות המסבירות את האמונה כידיעה וודאית. אם אמונה היא ידיעה מה יש לדעת עוד? לשיטה זו, תמיד יתכנו בירורים שכליים משכנעים יותר, ומאמתים יותר את אמונתנו. כמו כן, בדברי הרמב"ם רואים שעיקר העמל המחשבתי ברמה גבוהה היא יכולת ההפשטה. ככל שאנו מפשיטים יותר את תפיסתנו, ומבינים שהבורא יתברך הוא גבוה מעל גבוה ואין לנו יכולת תפיסה בו, כך אמונתנו זכה ומחזקה יותר.
אמונה כחיים
גישה שניה מבארת שעל אף שנכון הדבר שצריך להגיע לבירורים בהירים, אין זה עיקרה של האמונה. הדגש מופנה להבנת עניינה של האמונה שהיא עצם החיים. הרצי"ה (שיחות הרצי"ה בראשית, עמוד 20) היה מביא שני פסוקים המבטאים את היחס בין ידיעות לחיים. ביחס לחכמה נאמר "הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ" (קהלת ז, יב) ואילו ביחס לאמונה נאמר "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה" (חבקוק ב, ד). החכמה נותנת חיים אך היא עצמה אינה החיים. אך האמונה היא החיים בעצמם. ואמירה זו מצריכה בירור נוסף והוא עצם היחס שלנו אל האלוקות.
עצם והתגלות
כל דבר במציאות ניכר מצד עצם מציאותו ומצד ההתגלות שלו אלינו. לדוגמא – מעשה של אדם אחד הוא עובדה קיימת, אך המשמעות שלו לסובביו משתנה בין המקבלים, לאחד הוא חיובי ולשני הוא אסון. כמו כן, בחפצים, עצם המציאות של הדבר הוא דבר המורגש ומובן אך כל יחסנו אליו הוא מצד מה שאנו מסוגלים להכיל בתוכנו.
מאחורי כל הגילויים השונים עומדת נקודת הקיום העצמית של הדבר, שאנו מודעים אליה אך לא מסוגלים להתרכז בה בפני עצמה, היא נעלמת מאיתנו בלתי נתפשת בעין ואף במחשבה קשה להקיפה. נקודת הקיום הבלתי נתפשת היא החיות האלוקית שיש בכל הבריאה.
ישנם דוגמאות לזה בעולם החול. המדע גילה שבעצם החומר שאנו רואים בעין אינו דומה כלל למה שהוא באמת, הקשה אינו קשה כי אם מלא ריק ואלקטרונים הסובבים במהירות. אין אדם שיכול לחיות בתודעה שהוא כלום והוא מתהלך על כלום ובעצם הכל בלתי קיים..
דהיינו, ה' ברא את עולמו באופן שנפנה אליו דרך הגילויים, דרך הבריאה ועם זאת לזכור שהוא בעצמו רם על כל רמים ומעל לכל תפיסה, לפני העולם ואחריו.
האמונה כקשר עם הבורא
כלומר, בכל יצור בבריאה יש נקודת חיות הנקראת אמונה, אמנם, אצל רשעים את אותו קשר של חיות אלוקית מנצלים לרעה ועל כך יענשו, ואילו הצדיקים חיים את הקשר והדבקות האלוקית בכל רגע וכפי מעלם זה.
רעיון זה הסביר הרב זצ"ל בשיעור על הכוזרי (מאמרי ראיה עמ' 487):
נקודת האמונה היא יחס האדם להאין סוף ברוך הוא, וכל העולמים מתרכזים בנקודה אין סופית זו.
כלומר, מהות האמונה היא הקשר הנפשי-טבעי-נשמתי של הנברא אל בוראו. והמציאות כולה היא התגלות וביטוי של שייכות עמוקה זו. ומכאן נחזור לפסוקים המובאים בתחילה. הפסוקים מדברים על שני תהליכי הפנמת אמונה, הם מבטאים רמות שונות של אמונה היינו עומק הבנה ותפיסה והשפעה על החיים כולם. זוהי מצוות האמונה – לדעת את ה', לחיות זאת בכמה שיותר רבדי חיים. וכך ממשיך הרב זצ"ל:
ועל כן כח האמונה הצפון בעולם הוא יסוד קיומו של עולם, וכל התורות והלמודים באים רק להרחיב את האמונה במחשבה ובמעשה "אמונה זה סדר זרעים, שמאמין בחי העולמים וזורע". מהות הידיעה הוא להכיר את האוצר הצפון בים האמונה.
וכך חשבתי לבאר שה'ב' של באמונתו היא ה'בתוך' – באמונה עצמה חיים, בתוך האמונה, בתוך הקשר עם ה', שם נמצא מרחב החיים שלנו. נראה לי שהנביא מדבר דווקא על 'צדיק' משום שלא כל אחד חי בתודעת קשר אל ה' כל ימיו, לעומת הצדיק הרואה את כל חייו כדבוקים בה', ולכן בתוך הקשר הכללי הזה של הבריאה אל מקורה – שם הוא חי.
מעלתו של עם ישראל
ואמנם, כשם שקיימות מדרגות שונות בתוך עם ישראל, כך הן קיימות בין האומות. אצל האומות אין זכירה לאומית חיה של הבורא ומעורבותו בחיי החברה. ואילו יחודו של עם ישראל ביכולת הרוחנית הגבוהה שלו לחיות באטמוספרה שזוכרת את ה' כל הזמן וזה מתבטא אפילו ברמות לאומיות. וכדברי הרב צבי יהודה זצ"ל (לנתיבות ישראל, מאמר 'התרבות הישראלית'):
ועל אחת כמה וכמה בישראל שהרי בזה הוא עיקר מהותה המיוחדת ומובדלת של תרבות ישראל עם תורת האחדות שלה בזכירת תמיד של התכן הפנימי האחד הכללי האלהי אשר להויה כולה הממלא וכולל את כולה עם כל פרטי החילוקים והמעקשים החליפות והתמורות שבה שכולם מובלעים בכלליותו ומגלים את עומק רוממותו ובשימת דרכי החיים כולם וארחותיהם על פיהו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
