ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סדרות מיוחדות
- פתחי אמונה
מילי דאבות
הגמרא בבא קמא (ל, א) אומרת:
אמר רב יהודה: האי מאן דבעי למהוי חסידא, לקיים מילי דנזיקין; רבא אמר: מילי דאבות; ואמרי לה: מילי דברכות.
האם הדעות השונות המובאות כאן חלוקות או שמא יש רק שינוי דגשים?
המהר"ל (חידושי אגדות) מבאר שיש כאן שלושה תחומים שונים בהן החסידות היא רצויה: א. היחס בין האדם לקונו; ב. היחס בין האדם לחברו; ג. והיחס בין האדם לעצמו. השלימות הנדרשת מן האדם היא ביחס לכל אחת משלושת אלו. וממילא אין כאן מחלוקת אלא מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי.
פתחי אמונה (39)
הרב אלישיב קפקה
12 - למה לשמור על הקדושה?
13 - עבודה שאין לה סוף
14 - עבודת ה' ליום העצמאות
טען עוד
צד נוסף ביחס לחשיבות המידות רואים בדברי הרמב"ם (הקדמה לשמונה פרקים) שאומר שהמידות הינן המדרגות לנבואה והחסידות היא מדריגה האחרונה לפני רוח הקודש. ומכאן החשיבות הגדולה של תיקון וזיכוך המידות.
מוסר כללי
על פניו, כל ההסברים שהובאו הם למי שרוצה להקרא חסיד, אך מה המקום של תיקון המידות אצל אנשים רגילים?
הרמב"ם (הקדמה לפירוש המשנה) מסביר את מיקומה של מסכת אבות בכך שהיא המיישרת את הדיינים. וחשיבות תיקון המידות אצל הדיינים הוא קריטי שכן הם משפיעים על אנשים ולא כסתם בני אדם שקלקול אצלם לא בהכרח מזיק לאחרים. אך במידה מסוימת כל אחד הוא דיין, מכריע הכרעות שנוגעות לו ולאחרים ובמידות לא מתוקנות יכול לגרום לקלקולים. יוצא מכך, שמסכת אבות או בעצם הדרישה לתיקון הדעות והמידות אינה מידת חסידות בלבד אלא דבר הנתבע מכל אדם. ואם נאמר כן, יש לשאול מהי הייחודיות של תיקון המידות בהדרכתה של תורה על פני תיקון מידות אחר? יש בימינו שיטות רבות ושונות לתיקון המידות האם יש להם ערך כשל תורה?
מוסר של תורה
כותב הרב באורות (עמ' קלו):
המוסר איננו מתרכז רק במעשים טובים של המובן החברתי בלבד. המוסר הוא ראשית הכל תכונה פנימית עדינה שוכנת בנשמה לבקש את הטוב, את הטוב מוחלט, להיות בעצמו טוב, להיות דבק אל הטוב.
המובן של מוסר בתרבות הכללית היום הוא בעיקר מוסר תועלתי, אני לא מזיק לך ואתה לא מזיק לי, או להיפך על הצד החיובי. הרב מסביר שמוסר הוא עניין עמוק הרבה יותר. המוסר עליו אנו מדברים, תיקון המידות אליו אנו שואפים הוא גילוי מהותנו הפנימית, ללא שום קשר עם אחרים, כפי שהזכרנו שזוהי שלמות האדם ביחס לעצמו. יש מוסר כליות שהוא טוב ונכון ואסור לשׁחוק או להקטין אותו, אך התורה מרוממת את מידות האדם לדרגה בה כל ישותו שואפת וכוספת אל הטוב המוחלט בכמות ובאיכות. השער אל התורה הוא תיקון המידות.
חז"ל אומרים לנו הדרכה מאד חשובה (יומא עב, ב):
אמר רבי יהושע בן לוי: מאי דכתיב וזאת התורה אשר שם משה, זכה - נעשית לו סם חיים, לא זכה - נעשית לו סם מיתה.
התורה היא דבר ה' שמופיע אצלנו בחיים. הדרך שלנו לחשוף את הטוב האלוקי בעולם היא באמצעות הלימוד והתבוננות בהדרכה של תורה על המציאות. אך דבר ה' שמופיע עלינו נח על גבי המצע שאנו מכינים לו. אם מצע הגידול הוא נקי, כלי הקיבול ראוי, אזי מה שהתורה מצמיחה הוא אדם טוב, ירא שמים, פעיל, מועיל לסביבתו, מקדש את המציאות. אך אם חלילה ההיפך, והאדם לא זיכך את עצמו, לא זכה, ממילא הגידולים יהיו פרא. כל העוצמה של תורה יכולה להפוך לו לרועץ.
אחד התנאים היסודיים לקבלת התורה היא המוכנות הנפשית לקבל שינוי. להיות מוכן לתקן את עצמי. ולכן, המוסר אותו דורשת התורה, הוא כזה שהאדם משנה את נפשו עמוק בפנים ולא בהכרח תיקון של התנהגות משתלמת.
וכך כותב רבי חיים ויטאל (שערי קדושה, ח"א, ש"ב):
אין המידות מכלל תרי"ג מצוות, כי הן הכנות העיקריות אל תרי"ג המצוות בקיומם או בביטולם... ולפיכך ענין המידות הרעות קשים מן העבירות עצמם מאד מאד...ולהיותם עיקרים ויסודות לא נמנו בכלל תרי"ג המצוות ונמצא כי יותר צריך להזהר ממדות רעות יותר מן קיום המצוות עשה ולא תעשה. כי בהיותו בעל מידות טובות יקיים בנקל כל המצוות.
תפארת לו מן האדם
ראש הישיבה מדגיש הרבה את ההכרח לבני תורה להיות שלמים בכל ובמיוחד בענייני המידות. על אף שעיקרו של האדם הוא הצדדים הפנימיים שלו, פעמים רבות כלי הביטוי של האמונה והדבקות בה' הם במעשים חיצוניים. אם כן, מי שאין התאמה בין החוץ לפנים שלו, רצונותיו טובים אך מעשיו מגונים, לא רק שמצד האמת אינו שלם, הוא אף מחלל שם שמים. ועל זה אמרו חז"ל (יומא פו, א):
ואהבת את ה' אלהיך - שיהא שם שמים מתאהב על ידך, שיהא קורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים, ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות, מה הבריות אומרות עליו - אשרי אביו שלמדו תורה, אשרי רבו שלמדו תורה. אוי להם לבריות שלא למדו תורה, פלוני שלמדו תורה - ראו כמה נאים דרכיו, כמה מתוקנים מעשיו, עליו הכתוב אומר ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר. אבל מי שקורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים ואין משאו ומתנו באמונה, ואין דבורו בנחת עם הבריות, מה הבריות אומרות עליו - אוי לו לפלוני שלמד תורה, אוי לו לאביו שלמדו תורה, אוי לו לרבו שלמדו תורה, פלוני שלמד תורה - ראו כמה מקולקלין מעשיו וכמה מכוערין דרכיו! ועליו הכתוב אומר באמר להם עם ה' אלה ומארצו יצאו.
לימוד תורה, התגדלות ביראת שמים, התקדשות והזדככות צריכות להיות מטרה מצד עצמן ולא כדי שיראו ויגידו. אך מאידך, מעלות אלו צריכות להיות במעלה כל כך גבוהה עד שזה יקרין כלפי חוץ ויקדש שם שמים.
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
סודו החינוכי של חודש שבט
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הנאה ממעשה שבת
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
