ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
בפרשות ויקהל – פקודי, התורה מתארת את בנין המשכן וההוצאה מהכח אל הפועל את הציוויים המופיעים בפרשיות תרומה - תצווה.
בסוף פרשת פקודי מופיע התיאור הבא: "וַיְכַס הֶעָנָן, אֶת-אֹהֶל מוֹעֵד; וּכְבוֹד יְקוָק, מָלֵא אֶת-הַמִּשְׁכָּן: וְלֹא-יָכֹל מֹשֶׁה, לָבוֹא אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד--כִּי-שָׁכַן עָלָיו, הֶעָנָן; וּכְבוֹד יְקוָק, מָלֵא אֶת-הַמִּשְׁכָּן" (שמות מ' לד-לה).
פסוק זה, קושר את הפסוקים העוסקים בקניית גורן ארונה היבוסי ובניית המזבח שם, כהכנה לבניין המקדש, על ידי דוד המלך, לירידת הענן על המשכן. גם לגבי דוד מצינו את אותה לשון: "וְלֹא-יָכֹל דָּוִיד לָלֶכֶת לְפָנָיו" (דברי הימים א כ"א ל).
חז"ל (ב"ר נו א) קשרו את הפסוקים בסוף פרשת ויקהל עם עקידת יצחק. הם דרשו כפי שמופיע ברש"י וברמב"ן (שם): "בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת-עֵינָיו וַיַּרְא אֶת-הַמָּקוֹם--מֵרָחֹק" (בראשית כ"ב ד) - "ראה ענן קשור על ההר".
(נוסיף במאמר מוסגר, שכשחז"ל רצו לבטא את הרעיון, כי כל בנין משפחה יהודית משמעותו בניית משכן זוטא, ושמשפחה שמנהלת את חייה בקדושה ובטהרה היא בסיס לגילוי שכינה, הם ביטאו זאת ברעיון כי ענן קשור מעל אהלם).
הענן הזה ירד גם על בית המקדש בזמן חנוכתו בימי שלמה המלך. וז"ל הכתוב: "וַיְהִי, בְּצֵאת הַכֹּהֲנִים מִן-הַקֹּדֶשׁ, וְהֶעָנָן מָלֵא, אֶת-בֵּית יְקוָק. וְלֹא-יָכְלוּ הַכֹּהֲנִים לַעֲמֹד לְשָׁרֵת, מִפְּנֵי הֶעָנָן" (מלכים א ח' י-יא).
שוב הלשון קושרת את האירועים המכוננים זה לזה.
הסימן השני-ירידת האש
המשך תיאור חנוכת המשכן, מופיע בספר ויקרא בפרשת שמיני. שם מצינו: "וַתֵּצֵא אֵשׁ, מִלִּפְנֵי יְקוָק, וַתֹּאכַל עַל-הַמִּזְבֵּחַ, אֶת-הָעֹלָה ..." (ט' כד).
ירידת האש מופיעה גם בתיאור ההקרבה של דוד המלך, על המזבח שבנה בהר המוריה, מקום עקידת יצחק, בגורן ארונה היבוסי. וז"ל הכתוב: "וַיִּבֶן שָׁם דָּוִיד מִזְבֵּחַ לַיְקוָק, וַיַּעַל עֹלוֹת וּשְׁלָמִים; וַיִּקְרָא, אֶל-יְקוָק, וַיַּעֲנֵהוּ בָאֵשׁ מִן-הַשָּׁמַיִם, עַל מִזְבַּח הָעֹלָה" (דברי הימים א פרק כא כו).
גם בזמן חנוכת המקדש בימי שלמה המלך מופיע תיאור מקביל: "וּכְכַלּוֹת שְׁלֹמֹה לְהִתְפַּלֵּל וְהָאֵשׁ יָרְדָה מֵהַשָּׁמַיִם וַתֹּאכַל הָעֹלָה וְהַזְּבָחִים וּכְבוֹד יְקוָק מָלֵא אֶת הַבָּיִת" (דברי הימים ב ז' א).
זו האש שירדה גם על סיני בזמן מתן תורה.
הענן והאש הם אלה שליוו את בני ישראל במסעי המדבר.
(נעיר במאמר מוסגר שוב, כי מעל המשפחה היהודית, קשור רק ענן המסמל את הרוך והחסד, שהם הבסיס לכל מה שקורה שם, האש מופיעה שם רק אם ח"ו פורצת מחלוקת- זכו שכינה שורה בינהם, לא זכו אש אוכלתן. לעומת זאת, במשכן ובמקדש יש את שתי בחינות הכבוד – מידת החסד ולעומת זאת המורא-מידת הדין).
הבה נתפלל כי נזכה לראות הרבה משפחות שענן קשור מעל אוהלן ואת מקום המקדש שירדו עליו הענן והאש, בב"א.
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מתנות בחינם
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
כשר קצר ולעניין!
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
דיני פלסטר בשבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
