ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- פקודי
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ב. ב"ר צט' ח' - ..והיה מתירא יהודה שלא יזכור לו מעשה תמר.. אמר לו הקב"ה אתה הודית במעשה תמר, יודוך אחיך להיות מלך עליהם, ידך בעורף אויביך, זה דוד שהוא עומד ממנו, דכתיב ביה ואויבי תתה לי עורף.. ב"ר צח' ו' - כמה נתחבט יהושע שינתן לו עורף ולא נתן לו, שנאמר בי א-דוני מה אומר אחרי אשר הפך וגו', ולמי נתן לדוד.. למה.. שכתוב בו ידך בעורף אויביך.. יהושע ז' - בי א-דני מה אמר אחרי אשר הפך ישראל ערף לפני איביו. תנחומא וישב ב' - כיון שאמר הקב"ה ליהושע חטא ישראל א"ל יהושע מי חטא, א"ל וכי דלטור אני הטיל גורלות ותדע.. נפל הגורל על עכן.. באותה שעה נסתכל יהושע בי"ב אבנים שבאבני אפוד שהיו על לבו של כהן גדול וראה אבן שבט יהודה שכהה אורה, שכך היה משפט החשן, כל שבט שעושה מצוה, מגיה אבנו ומבהיק אורה וכל שבט שעובר עבירה אבנו כהה..
ג. אלשיך – צריך הדיין.. שיודה על האמת ולא יחוש על כבוד עצמו.. הוא ביהודה.. וכשאמרה תמר לאיש אשר אלה לו אנכי הרה, הוריקו פניו והודה. על כן אבנו נפך שהיא ירוקה ככרתי, רמז שלא יחוש הדיין על כבוד גם שמריקו פניו.
ד. אגרות הראי"ה רעד' –ומה שהעירני כת"ר ידי"נ ע"ד מצב הדת כעת, מה אומר לידידי, מה רבו פצעי לבבי מכללות המצב, שאפס עצור ועזוב, לשא ביד רמה דגל שם ה' ותורתו באה"ק. וככל אשר אשקיע את עצמי ברעיון זה, כן לבי הומה וסוער, ולא אמצא דרך ישרה איך להתחיל במעשה. כי קשה לי מאד לבא לעמק השוה עם רוב גדולי הזמן, ד' ישמרם, שהם חפצים ללכת רק במסלול הישן.. כי מתוך שאין רוב הלומדים, אפילו הגדולים שבדור, משימים לבם להיות גדולים בהלכות יראת שמים, בהרחבה גדולה הראויה למנהיגי הדור, על כן אין כחם יפה ללכת בשבילים חדשים הראויים לפי הזמן, ולכוונם כלפי הקודש.. אבל עם מי נדבר, מי יסכים לי, מי ירצה להפקיר את כבודו..
ה. ילקו"ש ויחי קנט' -ידך בעורף אויביך, א"ל בני הקשית ערפך ובשת עצמך במעשה תמר תזכה שתהרוג אויביך בדבר שהוא נושקו על ערפו וזה הקשת. שמואל א' לא' - ותכבד המלחמה אל שאול וימצאהו המורים אנשים בקשת ויחל מאד מהמורים. שמואל ב' א' - ויקנן דוד.. על שאול ועל יהונתן בנו. ויאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר.. קשת יהונתן לא נשוג אחור וחרב שאול לא תשוב ריקם. ע"ז כה. – א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים.. והיכא רמיזא.. ידך בעורף אויביך, ואיזו היא מלחמה שצריכה יד כנגד עורף, הוי אומר זו קשת. ר"א אומר זה ספר משנה תורה.. דכתיב ועשית הישר והטוב בעיני ה'. והיכא רמיזא, ידיו רב לו, ואיזו היא מלחמה שצריכה שתי ידים.. זו קשת. רש"י - המושך בקשת נותן ידיו כנגד עיניו דהיינו מול העורף.. רות א' - ותשנה קולן ותבכינה עוד ותשק ערפה לחמותה ורות דבקה בה. ותאמר הנה שבה יבמתך אל עמה ואל אלהיה שובי אחרי יבמתך. ותאמר רות אל תפגעי בי לעזבך לשוב מאחריך כי אל אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלוקיך אלוקי. ילקו"ש ויחי קסב' - ממי את למד, מגלית, שנאמר ותטבע האבן במצחו ויפל על פניו, לא הוה צריך לומר אלא לאחוריו והמלאך דחפו על פניו לקיים מה שנאמר ואויבי תתה לי עורף.. דברים לב' – יערוף כמטר לקחי.. חזקוני - דברים שאני אומר לכם, אינם דברים בטלים אלא כשם שהמטר יורד ואין הנאתו וטיבו נכרין ונראין, וסוף שמגדל פירות..
ו. חבש פאר עמ' סה' –והנה המוח מתחלק לפלגות: כוחות המזימה והשכל נתונים במוח שלפניו. אבל המוח שיורד באחוריו, הנצמד לחוט השדרה, הוא מקום הסדור הנותן סדר לפי השכל לפעולות הגוף.. ויסדר התעוררות כלי הדבור.. מאור ושמש רמזי פסח - והנה איתא בכתבי האר"י ז"ל, שאחיזת פרעה היה במיצר הגרון, ופרעה אותיות הערף שהיה לו אחיזה בעורף.. מגמתו לעשוק הקול היוצא ממיצר הגרון לבוא לבחינת דיבור.. וזהו שאמרו בזוהר הקדוש, שבמצרים היה הדיבור בגלות.. ולזה נקרא פרעה אותיות פה רע.. שהרי הגאולה העיקרית הוא להוציא הדיבור מהגלות.. בראשית מח' - ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמרי בחרבי ובקשתי. רש"י- בחרבי ובקשתי - היא חכמתו ותפלתו. תהלים קכז' - כחצים ביד גבור כן בני הנעורים.. לא יבשו כי ידברו את אויבים בשער.
ז. אסתר ו' - ויאמרו לו חכמיו וזרש אשתו אם מזרע היהודים מרדכי אשר החלות לנפל לפניו לא תוכל לו כי נפול תפול לפניו. מגילה טז. - אמרו ליה, אי משאר שבטים קאתי, יכלת ליה, ואי משבט יהודה ובנימין ואפרים ומנשה, לא יכלת ליה. יהודה דכתיב ידך בערף איביך.. אסתר ב' - איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי.. אסתר ג' - ..ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה. אסתר ט' - ..ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשנאיהם.
ח. במדבר י' – ויהי בנסע הארן ויאמר משה קומה ד' ויפצו איביך וינסו משנאיך מפניך.. זוהר בהעלותך קנה.- רבי אלעזר אמר.. אית לאסתכלא נ דאיהי מחזרא לאחורא הכא.. כיון דהוה נטיל ארונא נו"ן נטיל עליה והא שכינתא על גבי ארונא יתיב, ת"ח חביבותא דקב"ה לגבייהו דישראל דהא אף על גב דאינון סטאן מארח מישר קב"ה לא בעי לשבקא לון ובכל זמנא אהדר אנפוי לקבלייהו דאי לאו הכי לא יקומון בעלמא.. כהאי איילא דעזלתא כד איהו אזיל אהדר אפוי לאתר דנפיק, ועל דא בנסוע הארון נו"ן אסחר אנפין לקבלייהו דישראל.. ועל דא כד ארונא הוה נטיל, משה אמר קומה ד', לא תשבוק לון אהדר אנפך לגבן, כדין נו"ן אתהדר לגבייהו.. כמאן דמהדר אנפיה למאן דרחים..
ט. קובץ ח' קנז' - והעליות שהמעלות עולות עד שיתדבקו ישראל, ועל ידם כל העולם, באורו של משיח ע"י אורה של תורה, הוא האור הזורח בפרשת ויהי בנסוע הארון, שנכתב באמצע בין פורענות לפורענות - אורו של משיח שאינו מתירא מחוצפא, לא מעזיבת התורה ובריחה מבית הספר.. ולא מהתאוננות והשפלה עד לכדי התאוות תאוה ותביעת בשר
•
•
•
•
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
