ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שמואל בן עליזה
לפני כמה ימים הלך לעולמו פרופ' יהודה פליקס ז"ל, שהיה מחשובי החוקרים בתחום של הטבע והראליה של עולם המקרא. מתוך הערכה לפועלו נביא השבוע את חידושו בעניין הדרך בא השיג יעקב את עדרו הגדול, אע"פ שהעניין מופיע בפרשת ויצא. לבן הארמי = הרמאי ניסה להחליף את משכורתו של יעקב "עשרת מונים". במסגרת המשא והמתן יעקב מציע ללבן הצעה שאי אפשר לסרב לה. כל הכבשים והעזים שיש להם "כתמים" חומים או בהירים (בהתאמה) על גופם ילקחו למקום מרוחק. יעקב ירעה את צאן לבן, יהיו בו רק כבשים לבנות בכל גופן ועזים שחורות בכל גופן. ההגיון הפשוט אומר כי הסיכוי שבעדר שכזה יומלטו וולדות של כבשים עם כתמים חומים או של עזים עם כתמים בהירים קלוש. יעקב יקבל כשכרו רק את אלה.
יעקב עשה את הדבר הבא:
"וַיִּקַּח לוֹ יַעֲקֹב מַקַּל לִבְנֶה לַח וְלוּז וְעַרְמוֹן וַיְפַצֵּל בָּהֵן פְּצָלוֹת לְבָנוֹת מַחְשֹׂף הַלָּבָן אֲשֶׁר עַל הַמַּקְלוֹת: וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרֳהָטִים בְּשִׁקֲתוֹת הַמָּיִם אֲשֶׁר תָּבֹאן הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת לְנֹכַח הַצֹּאן וַיֵּחַמְנָה בְּבֹאָן לִשְׁתּוֹת" (שם ל' כז-כח). התוצאה הייתה מפתיעה "וַיֶּחֱמוּ הַצֹּאן אֶל הַמַּקְלוֹת וַתֵּלַדְן הַצֹּאן עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּטְלֻאִים... וְהָיָה בְּכָל יַחֵם הַצֹּאן הַמְקֻשָּׁרוֹת וְשָׂם יַעֲקֹב אֶת הַמַּקְלוֹת לְעֵינֵי הַצֹּאן בָּרֳהָטִים לְיַחְמֵנָּה בַּמַּקְלוֹת: וּבְהַעֲטִיף הַצֹּאן לֹא יָשִׂים ... וַיִּפְרֹץ הָאִישׁ מְאֹד מְאֹד וַיְהִי לוֹ צֹאן..." (שם, שם כט-מג).
כיצד הגיע יעקב להישג זה? לרש"י התשובה פשוטה: "והנה העתודים - אף על פי שהבדילם לבן כולם שלא יתעברו הצאן דוגמתן, היו המלאכים מביאין אותן מעדר המסור ביד בני לבן לעדר שביד יעקב" (שם ל"א י). מי שהמלאכים עוזרים לו לא צריך חברים. גם "אבן עזרא" רואה בתופעה פלא וז"ל "ורבים יתמהו, ויאמרו כי זה פלא, ואמת שהוא מפלאות התולדות". ויש אומרים (הרד"ק) "כי השנה הראשונה נולדו ליעקב נקודים וטלואים רבים בברכת השם אשר הראה לו המלאך" (רמב"ן שם). לעומת גישה זו הרואה בהצלחתו של יעקב תופעה שמעבר להבנה באמצעות השכל, מצא פרופסור פליקס דרך הפוכה.לדעתו יעקב אבינו גילה בסייעתא דשמיא את חוקי התורשה אלפי שנים לפני מנדל. יעקב הכיר את ההבדלים בין "הומוזיגוטים" להטרוזיגוטים". הוא ידע שיש תכונות דומיננטיות ויש תכונות רצסיביות. הוא הבין כי הגן החלק הוא הדומיננטי ואילו הגן הטלוא הוא הרצסיבי. הבנה עוד יותר מעמיקה הביאה אותו למסקנה כי קיים כלל נוסף והוא "חוק און היתר של ההטרוזיגוט" (כלומר שבני מכלוא עשויים לגלות תכונות של פוריות רבה יותר מן ההומוזיגוטים). השימוש במקלות היה רק למראית עין, לכן גם לא הזכירו יעקב בשיחתו עם נשותיו. (כדאי לעיין במאמר המלא התפרסם בתוך "טבע וארץ בתנ"ך" (הוצאת ראובן מס, ירושלים תשנ"ב. מאמר זה פורסם לראשונה באנציקלופדיה בריטניקה וגרם לקידוש השם כאשר הופיע גם ב"טיים מגזין" הפופולרי). יתכן וגם על זה נאמר " סוֹד ה' לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם" (תהלים כ"ה יד). הבה נתפלל כי נזכה לעוד יהודים אנשי מדע יראי שמיים שיקדשו שם שמיים ברבים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.

יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.

ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".












