ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
זמן קצר אחר כך, נפגשו חותנו של ה'אבני נזר', הלא הוא הרבי מקוצק ואביו – רבי זאב נחום. פנה הרבי מקוצק לרבי זאב נחום ואמר לו – אמור לבנך, שלא ימשיך בדרך החדשה שסיגל לו בלימוד, כי בדרך זו יהפוך לעם הארץ. על האדם לעמול בכוחות עצמו על לימודו, ועמל זה מפתח את כוחותיו והוא קונה אותם בקניין אמיתי.
בפרשתינו אנו קוראים על המאבק המופלא בין אבינו יעקב לאיש המסתורי, שאורב לו בחשכת הליל בפתחו של מעבר יבוק. כבר מפשט הפסוקים עולה שהאיש אינו בריון בעלמא, והמאבק אינו ככל המאבקים, כי אם מאבק רוחני המסתיים בברכה ובקריאת שם ליעקב, וממילא אך מתבקשת ההבנה שהאיש הוא מלאך.
ומכאן הפירוש המקובל, שהאיש הוא שרו של עשיו, והמאבק הרוחני הלילי מקדים את ההתמודדות המעשית שמתרחשת ביום שאחריו. אולם, פירוש מפתיע נאמר בפרקי דרבי אליעזר. וכך אומר המדרש:
"עמד יעקב, והיה מתפלל לפני ה' ואמר: רבון כל העולמים, לא כך אמרת לי שוב אל ארץ אבותיך... ואהיה עמך, והלא עשו הרשע בא להרגני? מה עשה הקב"ה, שלח לו מלאך להושיעו להצילו מיד עשו, ונראה לו כאיש שנאמר: ויאבק איש עמו... כיוון שעלה עמוד השחר, אמר לו המלאך שלחני, שהגיע עת עמידתי לשרת לומר לפני הקב"ה שירה, ולא רצה לשולחו. מה עשה המלאך? התחיל לשורר מן הארץ...".
אם כן לפי המדרש הזה, המלאך אינו שרו של עשיו, כי אם המלאך השומר ומגן על יעקב, שרם של ישראל. וממילא, עולה השאלה מאליה – מדוע נאבק יעקב עם המלאך שבא לשומרו?
יתר על כן, המדרש ממשיך ומספר על המשך העימות – "רצה להתגבר עם המלאך, והפילו לארץ. מה עשה המלאך? אחז בגיד הנשה ועשה כחלב המת...". מדוע יעקב מנסה להפיל לארץ את מי שרוצה לשומרו.
אולי התשובה נעוצה בסיפור בו פתחנו. המאבק מתרחש בפתח כניסתו של יעקב לארץ ישראל. עניינה של ארץ ישראל, ארץ השראת השכינה, שאנו נדרשים בה לעבוד מהארץ, בכוחות הארציים – המעשיים, ועימם לצמוח. אם יבוא מלאך ויעשה ליעקב את העבודה, הוא לא יבנה את כוחותיו ולא יצמח.
לכן יעקב נאבק עם המלאך – הכוחות הרוחניים שלו, ומלמד אותם שלא יברחו מהארץ לשמיים, ובמילים אחרות – לא יתפשו ניסים, ויחמקו מההתמודדות והעבודה המעשית. יעקב מכריח את המלאך לומר את שירתו הרוחנית מהארץ, ואכן זו מעלה גדולה שאפילו העליונים מתענגים עליה.
אמת, דרך זו היא מורכבת וקשה, ויעקב מחפש את גבולותיה, עד כדי כך שהוא מנסה להפיל את המלאך לארץ, ובזה הוא נבלם, ואף נפגע בגיד הנשה. אך באופן כללי, זו הדרך שה יעקב גובר על עשיו ומופיע את שם ה' בארץ.
בימים אלה, עברנו בארצנו התמודדויות לא פשוטות. אך עלינו לזכור שהתמודדויות אלה באות להצמיחנו, ועם ישראל בונה בהם אט אט את כוחותיו המעשיים והרוחניים בשחמות, עד אשר תזרח לנו שמש הגאולה, שמש צדקה ומרפא בכנפיה.
למה באנו לעולם הזה?
כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך ללמוד אמונה?
האם מותר לפנות למקובלים?
איך מותר להכין קפה בשבת?
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
