ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
כותב המדרש: "רבי יונה אמר, שני חברים שעוסקין בדבר הלכה, זה אומר בית אב של הלכה, וזה אינו אומר בית אב של הלכה, אמר הקב"ה 'ודגלו עלי אהבה'."
היינו, שני חברים שלומדים ביחד דבר הלכה, הראשון מבסס את דבריו על מקורות ויסודות, והשני אינו מבסס את טענתו בצורה נכונה, אף על פי כן אומר הקב"ה 'ודגלו עלי אהבה'. למרות שהשני לא כיוון לאמיתה של תורה, ודבר זה נראה כאילו חיסר ו'דילג' ממשנתו, מכל מקום אהוב הוא עליי, מאחר שהשתדל ועסק בעסק התורה מתוך כוונה לעשות לפני נחת רוח.
עוד דוגמא מפליאה שמביא המדרש: "אמר רבי אחא, עם הארץ שקורא לאהבה איבה, כגון ואהבת-ואיבת, אמר הקב"ה 'ודילוגו עלי אהבה'."
אם נתבונן הרי אותו עם הארץ, לא רק שלא אומר נכון את המילה, אלא את המשמעות ההפוכה שלה- ואיבת לשון שנאה, ובכל זאת הקב"ה מביט לליבו ורואה את הרצון הטוב שלו, ועליו נאמר- 'ודילוגו עלי אהבה'.
פעמים רבות היצר הרע משכנע את האדם שאין טעם בעבודתו את הבורא אם אינו עושה הכל בשלמות, וכך מנתק אותו לגמרי מעבודת ה'. המדרש מחדש לנו שאין זו דרך האמת, אלא- "כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך עשה" (קהלת ט, י).
אתה תעשה את שלך לפי יכולותיך וכוחותיך, לפי מה שאתה מסוגל ברגע שבו אתה עומד, וזה מה שיתן לך את היכולת להיות חזק ואיתן בנקודת היהדות שלך. רק כך תוכל לשמור על דבקות ואחיזה בתורה ובקיום מצוות המלך.
רבנו הקדוש מוהר"ן מברסלב זיע"א כותב בספר המידות (תשובה, פג) "מוטב לאדם לקיים המצווה כפי האפשר, מלהניח לגמרי". ויש בדברים אלו עומק גדול, כי טבע האדם שהוא שואף לשלמות ורוצה להוציא מהכוח אל הפועל את שאיפתו בצורה הכי מדויקת במחשבה, דיבור ומעשה. אבל דרך העולם היא שהרבה פעמים נבצר מהאדם מכל מיני סיבות, שהדברים יתקיימו בצורה שלמה לחלוטין.
אין בכוונת דברים אלו לעודד 'בינוניות' או 'קטנות המוחין', אלא חיזוק והערכה חיובית לנקודות הטובות שלנו. על האדם לחזק את הרצון ואת המעשים שלו אפילו שנראים קטנים, להסתכל על עצמו בעין טובה ולהגביה את רוחו. רק כשאדם מבין את ערכו ואת חשיבות מעשיו, יכול להתעלות ולעלות במעלות הקדושה.
מובא במדרש (אגדת בראשית פרק ט): "ומדברך נאוה, המדבר שבכם נאה לפני, על אחת כמה וכמה מיושב שבכם. ואיזה הוא המדבר, אלו עמי הארץ שאינן יודעין לא לקרות ולא לשנות ולא לדרוש, כמדבר שאינו מגדל פירות, והן נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות, ומברכין ברוך יוצר המאורות ומחיה מתים, שהוא ברא ומחיה מתים, והן עונים אחריו אמן, ואומרים מאמינין אנו שהוא מחיה מתים, והוא שברא את העולם, אפילו אין בידן אלא שכר אמן זה, דים."
יעשה האדם בעצמו קל וחומר, אם אותו יהודי שהוא כמו מדבר שממה ויש בידיו רק שתי מצוות, כל שכן אתה, שאתה יישוב פורח שיש בידך רבבות של זכויות, אשריך וכמה עליך לשמוח בזכות העצומה שנפלה בחלקך.
כל כוחו של היצר הרע שהוא מגניב לאדם מחשבות שהוא אינו שווה כלום, שלא יאמין בעצמו ובעבודתו ועל ידי כך האדם נשבר ומתייאש ולא עושה גם את מה שהיה יכול לעשות. והתיקון הוא מה שכותב ה'שפת אמת' זיע"א (תרומה תרל"ה) על הפסוק בתהלים (לז, ג) "בטח בה' ועשה טוב", שאדם צריך שיהיה לו ביטחון במעשיו הטובים ובמצותיו וכך יזכה לעשות טוב.
יש דיבור מה'חידושי הרי"מ' זיע"א, שאם יהודי לא מאמין שבזמן שהוא מסדר את הכיפה על ראשו הוא מהפך עולמות, עדיין לא דרכו רגליו על מפתן היהדות ולא יודע יהדות מהי. יהודי חייב לזכור את מעלתו ומה הוא פועל בכל העולמות על ידי כל מעשה טוב שלו, כדברי רבי נתן מברסלב זיע"א (ליקוטי הלכות, כלאי בהמה ד): "כי אין כל העולם כולו עם כל תאוותיו ויסוריו והבליו, כדאי כנגד נקודה אחת של מצוה אחת שכל אחד מישראל זוכה בכל יום"
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.













