ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- יום ירושלים
יהדות העולם עוקבת בדאגה עצומה אחרי הידיעות המגיעות ממדינת ישראל הצעירה והקטנה. ביום השלישי למלחמה, יהודי ארצות הברית החרדים לגורל אחיהם, יוצאים להפגין בוושינגטון ותובעים מהממשל האמריקאי לתמוך בישראל.
בין המפגינים גם רב צעיר בשם הרב אהרון ליכטנשטיין, שהוא גם חתנו של הגרי"ד סולוביצ'יק (מבוסטון) מנהיגה של היהדות האורטודוקסית המודרנית בארצות הברית.
הרבנית טובה, רעייתו של הרב אהרון, נשארת בביתה עם ילדיה, ומתחברת בדאגה גדולה לכלי התקשורת המדווחים על המצב בישראל.
והנה, היא שומעת את הידיעה המרעישה – 'הר הבית בידינו!' עם ישראל שב ושחרר את ירושלים ומקום המקדש!
היא חשה את פעמי ההיסטוריה היהודית מתרחשים מול עיניה, והתמלאה בהתרגשות!
כששב בעלה מנסיעתו הארוכה, היא סיפרה לו בהתרגשות את אשר אירע, והחלטתם נפלה – אנו עולים לארץ ישראל!
כחתנו של הגרי"ד סולוביצ'יק, וכעילוי מבריק ומתמיד גדול, היה צפוי לרב ליכטנשטיין עתיד מזהיר בחוץ לארץ. אם הוא היה נשאר שם הוא היה הופך להיות, ככל הנראה, אחד ממנהיגי יהדות ארצות הברית. אבל הוא החליט לעלות לארץ ישראל!
לימים, סיפרה הרבנית טובה על הסיבות להחלטה. באותם רגעים, קלט הרב אהרון שההיסטוריה היהודית שבה ומתחוללת בארץ ישראל. הוא המשיל זאת למשחק כדורגל. במשחק, יש רבים הצופים ממדרגות האצטדיון, ורק קבוצה קטנה משקת על המגרש, אך רק השחקנים הם אלו שקובעים ועושים באמת את המשחק.
הוא החליט – איני רוצה להיות צופה מהיציע! אני רוצה להיות שחקן!
מי שזוכה ועולה לארץ ישראל הופך להיות שחקן על בימת ההיסטוריה של עם ישראל!
ראיה לתפיסתו זו של הרב ליכטנשטיין אפשר להביא מתולדות התורה שבעל פה. בימי בית שני, ובימי כתיבת המשנה, הייתה תורה גדולה הן בארץ ישראל והן בבבל. תורתם של חכמי התורה בבבל הייתה כה גדולה עד שאמרו חז"ל, שכל פעם שהשתכחה התורה בארץ, עלה אחד מחכמי בבל וייסדה מחדש.
וכך נאמר בגמרא (סוכה כ, א): "אמר ריש לקיש... בתחלה כשנשתכחה תורה מישראל עלה עזרא מבבל ויסדה, חזרה ונשתכחה עלה הלל הבבלי ויסדה, חזרה ונשתכחה עלו רבי חייא ובניו ויסדוה".
ובכל זאת, איננו מכירים אף שם של חכם מבבל באותם ימים, אך אנו מכירים שמות של חכמים רבים מארץ ישראל של אותם ימים. השמות היחידים של חכמי בבל שאנו מכירים זה או חכמים שחיו אחרי שהתורה גלתה מארץ ישראל או שמות של אלו שעלו לארץ ישראל. ללמדך שכשישראל שבים לארצם, תהליך המשכיות התורה מתרחש בארץ ישראל.
יתר על כן, הלשון "נשתכחה תורה מישראל", והלא מבבל לא נשתכחה? אלא שכל זמן שישראל בארצם, כשהיא משתכחת מחכמי התורה שבארץ, כביכול השתכחה מכל ישראל.
ומעניין לעניין באותו עניין. בפרשת במדבר, התורה מאריכה בתהליך מניין וסידור מחנה ישראל במדבר. בתחילה מונה את הנשיאים, אחר כך את השבטים, אחר כך מצרפת שוב את הדגלים, וכל פעם שבה ומפרטת ומסכמת את המניין הקודם.
וקשה - לכאורה הייתה יכולה לקצר הרבה מהפסוקים?
ועוד קשה – המניין בפרשתנו הוא ב- א' אייר, ובפרשת בהעלותך אנו למדים שהמחנה יוצא למסע לכיבוש הארץ ב – כ' אייר. ולכאורה – אם לא היו חוטאים בחטא המרגלים ובשאר החטאים, היו נכנסים לארץ תוך כמה ימים, נמצא שהמחנה מיועד לזמן קצר, ולשם מה כל האריכות?
והתשובה היא שזה המחנה המיועד לכבוש את ארץ ישראל, ולכן הוא כל כך חשוב, והשכינה שורה עליו. לכן גם כל פרט חשוב, וצריך למנותו, כי הוא נוטל חלק בהבאת השכינה לציון!
ויהי רצון, שכשם שבמלחמת ששת הימים ראינו ניסים ונפלאות, וזכינו לשוב לירושלים ולמקום המקדש, כך נזכה לראות במהרה בשוב ה' ציון!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
