ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בחוקותי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
מסביר על כך ה'שפת אמת' זיע"א (בחקותי תרל"ב) בשם זקנו ה'חידושי הרי"מ' זיע"א, על פי המשנה (אבות ה, יט) "אם אין לי מי לי וכשאני לעצמי מה אני". וזה לשונו: "שיש לכל איש ישראל דבר מיוחד שאין אחר יכול לתקנו רק הוא רק בשעה זו, ואף על פי כן, העיקר לבטל עבודתו לכלל ישראל."
היינו, דוד המלך חישב דרכיו, עשה חשבון נפש פנימי איך יכול הוא לתקן את מעשיו ואיך להביא את הבריאה לשלמותה באותו היום. לאחר התיקון האישי שעשה, קישר את עצמו חזרה לכלל ישראל בבית הכנסת ובבית המדרש ששם הוא מקום אסיפת רבים ולא מקום היחיד.
כלומר, הסדר הנכון של עבודת האדם את בוראו הוא, שצריך בראשונה לברר, לגלות ולהכיר את נקודת עצמו המיוחדת רק לו, היינו- כשרונותיו, יכולותיו, מעלותיו ומתוך כך לחבר אותן אל כלל ישראל, שישתמש האדם בכוחות חייו עבור כלל האומה.
ניתן להגיע להתקשרות עם כלל ישראל רק כשמקדים לכך את עבודתו הפרטית, שחוקר מיהו ומה בא לעשות בזה העולם, מה תפקידו ומה ה"דבר היקר שיש בו ושאין בחברו" (ליקוטי מוהר"ן חלק א, תורה לד). מתוך כך יכול להביא ברכה לכלל ולהשלים את היצירה האלוקית ('רזי לי' לצדיק הרב יעקב משה חרל"פ זיע"א).
ספירת העומר היא עבודת הפרט, כל אחד לעצמו, כפי שדורשים חז"ל (זוהר חלק ג דף צז ע"א) את הפסוק (ויקרא, כג, טו) "וספרתם לכם- לעצמכם".
על כך כותב רבי נתן מברסלב זיע"א (ליקוטי הלכות פסח, ט): "וזהו 'לכם לעצמכם' דייקא, שכל אחד צריך לספור ספירת העומר לעצמו כפי מה שהוא, ולא יפול בדעתו מחמת שנדמה לו שחבריו בני גילו טובים ממנו הרבה, כי אין אדם דומה לחברו כלל. וכן כל אדם שרוצה לצאת מטומאתו וזוהמתו שזה בחינת ספירת העומר, צריך לספור הימים לעצמו דייקא."
במעשה המפורסם של רבנו נחמן מברסלב זיע"א בסיפורי מעשיות מעשה 'מחכם ותם', מתאר רבנו הקדוש את 'התם' שהיה סנדלר, למרות שהיה לו שכל פשוט ולא היה כשרוני במיוחד היה שמח בחלקו, וכל פעם שאשתו התלוננה ושאלה אותו למה סנדלרים אחרים מרוויחים סכום יותר גבוה ממנו, ענה לה "זה מעשה שלו וזה מעשה שלי, ועוד, למה לנו לדבר מאחרים."
כותב רבי נתן: "והבן, כי במעשה הזאת מבינים רוב העולם כמה דברים הנוגעים לעבודת השם יתברך, וצריכין לדקדק בכל המעשה, לקחת לעצמו מוסר ועצות מדברי התם ולילך בדרכיו ולהיות בשמחה תמיד, ואל יבלבל אותו העולם כלל, ואפילו חבריו שזוכין לתפילה ועבודה הרבה יותר ממנו, אף על פי כן אל יפול בדעתו מזה כלל, רק יהיה בשמחה תמיד בכל נקודה ונקודה טובה שמרוויח בתפילתו ועבודתו איך שהוא, עיין שם בהמעשה ותבין."
ימים אלו הם ימי ספירת העומר והכנה לקבלת התורה בשבועות. ספירת העומר היא כנגד עבודת היחיד, תיקון הפרט כנ"ל. ולעומתה, קבלת התורה מסמלת את כלליות עם ישראל. האחדות היא התנאי לקבלת התורה, כפי שמסביר רש"י את הפסוק "ויחן שם ישראל נגד ההר" (שמות יט, ב) "כאיש אחד בלב אחד".
מכל זאת למדים אנו, שהדרך לקבלת התורה בשלמות עם כלל האומה הישראלית בשבועות, חייבת לעבור דרך תיקון ובירור האדם הפרטי בימי ספירת העומר.
אנו נמצאים השבוע בהילולה של רבי שמעון בר יוחאי זיע"א. ידוע הפתגם החסידי המתאר את האווירה השורה בציון הקדוש "בפנים המערה היא הרגשת יום כיפור, ובחוץ הוא שמחת תורה".
ניתן לומר שבל"ג בעומר יש את אלו שתי העבודות בעת ובעונה אחת: עבודת היחיד- בתוך המערה יש התכנסות פנימה לחשבון נפש, תפילות ותיקון אישי, ולאחריו יש המשכיות לעבודת הציבור- חיבור לכלל ישראל בשמחת גילוי סתרי תורה מתוך שירה וריקודים, כפי שרואים בחוש את כל עם ישראל בתפארתו, כל הזרמים, החוגים והעדות באחדות נפלאה, וכבר התבטא הרב הקדוש רבי אהרון מקרלין זיע"א "כשם שהקב"ה לכל, כך רבי שמעון בר יוחאי לכל."
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
