ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- בחירת בן ובת זוג
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שולמית בת צביה
אי אפשר להתכחש לכך שתקופת הרווקות היא תקופה קשה, אבל אסור שהתחושה הזאת תגלוש למחוזות אפלים, שכביכול כל עוד אנחנו לא נשואים אין טעם לחיים או שאלוקים לא נמצא כעת בחיים שלנו. בכל רגע נתון האדם נפגש עם אלוקים. במילים אחרות, בכל רגע נתון בחיי האדם אפשר לחוש תחושות סיפוק, שמחה ויצירה.
בניסוח זהיר אפשר לומר כי ההבדל בין החיים לפני הנישואין ובין החיים אחרי הנישואין הוא הבדל כמותי. מבחינה איכותית – גם לפני הנישואין וגם אחריהם אנחנו באותו מקום – בעבודת ה'. זה לא שכעת בעת הרווקות אנחנו אומללים, ואילו אחרי הנישואין נהיה תמיד מאושרים. כבר כעת אנחנו מאושרים ושמחים במה שיש לנו, ושואפים להשלים את מה שאין לנו, ואחרי החתונה נהיה מאושרים עוד יותר ממה שיש ונשאף להשלים עוד יותר את מה שאין לנו.
למען האמת זו גישה שאמורה ללוות את האדם בכל רגע מחייו. ישנו משפט לא כל כך ידוע של הרב קוק, אבל בשבילי הוא מוטו לחיים: "הבקשה בעצמה היא התכונה המבוקשת, לא המציאה, שהיא תמיד בלתי אפשרית, כי הננו צועדים מגודל אל גודל, ומבקשה לבקשה, מבהירות לבהירות ומוודאות לוודאות יותר עליונה" (עולת ראיה א, רא). מאז ומתמיד הדרך המהירה הייתה הדרך הקורצת. האדם מטבעו נמשך אל התוצאה המיידית, הזמינה והעכשווית. החושים הגסים תובעים סיפוק מיידי: משהו שאפשר למשש, לחוש, לראות. בקיצור - תכל'ס. תהליכיות, קרי, הבנה שתוצאה מבשילה לאט לאט, גם אם כעת אין הדבר ניכר בעין – היא תובנה שדורשת יכולת הפשטה ומבט רוחני.
התרבות המערבית היא תרבות המבוססת על חומרנות חושנית. בהתאם לכך זוהי תרבות שמקדשת את הכאן והעכשיו. לתקשורת, כדוגמה, אין סבלנות לסקר תהליכים ארוכים. מה שלא נוצץ, אקזוטי, מרגש או פרובוקטיבי – לא עובר מסך. הרב קוק מחנך אותנו למבט אחר: אין "יעד סופי" בעבודת אלוקים. אי אפשר לתפוס את אלוקים, אי אפשר להגיע לשלמות. ברגע שהגענו לאלוקים ולשלמות – זהו כבר אינו אלוקים וזו כבר אינה שלמות. אלוקים ושלמות הם מושגים שחלק מובנה ממהותם הוא שהם אינם ניתנים להשגה מלאה. אפשר להתקדם אל אלוקים ולהתקדם אל השלמות, ועצם התהליך הוא ההשגה.
לפעמים אנחנו מציינים נקודות ציון בגרף ההתקדמות האינסופי ומדברים עליהן במושגים מושאלים של הגעה למטרה: "הגעתי לתפקיד שבו חשקתי", "הצלחתי להתגבר על חוסר השליטה שלי במידת הכעס", "הגעתי לחוויה רוחנית", "הוקמה מדינת ישראל". זה טוב ויפה, אבל מה הלאה? האם זהו סוף החיים? אין יותר שלמויות אחרות? ואף בתוך ההישג הנוכחי - אין מה לשפר? תמיד יש. תמיד יש שלמות בלתי מושגת, או נכון יותר: השלמות מושגת כל עוד יש שאיפה להתקדמות. מגיעים לאלוקים ולשלמות בכך שכל העת משתלמים. ההתמקדות צריכה להיות בתהליך ולא בתוצאה. תמיד להיפתח לעוד. המטרה אינה להגיע ליעד אלא לחיות את ההווה כמה שיותר.
לא לחיות בהמתנה
המצב הנפשי התקין איננו לחץ וציפייה חסרת סבלנות לשלב הבא בחיים, אלא התמקדות בהווה, ואז באופן טבעי מגיע השלב הבא. במסכת סנהדרין (צז, א) אומרים חכמים כי יש שלושה דברים שמגיעים בהיסח הדעת: מציאה, עקרב ומשיח. בעת שבה אובדת לאדם אבידה יש שלב מסוים שהחיפוש אחריה הופך לאובססיה, ולכן ההמלצה היא להרפות ובשלב זה או אחר תימצא האבידה (או שלא). גם דריכות יתרה מפני עקרבים מסוגים שונים שעלולים להפתיע אותנו בחיים יכולה להיהפך לפרנויה, ובסופו של דבר האשליה שאם נשבית את חיינו ונצפה למשיח שיופיע ויגאל אותנו מסבלנו גם היא איננה נכונה. "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח שאף על פי שיתמהמה אחכה לו שיבוא" - כלומר, בכל יום אני מאמין שמגיע עוד קצת משיח. המשיחיות היא תהליך אינסופי שהולך ומתקדם בעולם, ובתוכו יש נקודות שחכמים ציינו אותן כרגעי שיא, כדוגמת שיבת עם ישראל לארצו, הגעת דמות מלכותית מבית דוד, בניין בית המקדש וכו'. אולם גם לאחר הגעת המשיח ובניין בית מקדשנו – אנחנו נמשיך ונתקדם בתהליך המשיחי עוד ועוד.
אם נחזור לנושא שלנו, הנגזרת המעשית היא שבמקביל לזיהוי גורמים שמפריעים לנו להתחתן, עיקר האנרגיה בזמן הרווקות אמורה להיות מופנית לחיי ההווה. מציאת שמחה וסיפוק בחיינו כעת - בלימודים, בעבודה ובחברתיות. לא לחיות בהמתנה לחתונה. אל תגידו "אני עובד כדי להרוויח כסף כדי שאוכל לקנות דירה לאחר שאתחתן", או "אני יוצאת עם חברות לבית קפה כדי לא להשתגע לבד הערב בדירה", אלא "אני עובד כי אני מאמין, מוכשר ושמח בעבודה שלי, ובעזרת ה' הכסף הזה גם ישמש אותי בעתיד", "אני יוצאת לבית קפה כי אני נהנית לבלות עם החברות, ומי יודע? אולי מישהי שם תציע לי להכיר מישהו".
בהערה אישית אוסיף שגם אני ביליתי בשוק הרווקוּת כחמש שנים עד שהתחתנתי, פרק זמן לא מבוטל (אומנם לא כמו אלה שנמצאים שם עשרים שנה, אבל בכל זאת). במהלך התקופה הלא פשוטה הזאת שמתי לב שאין דבר יותר מרתיע מבן או בת זוג שמשדרים מסכנות ביחס לחייהם הנוכחיים ותלותיות בהצלחת הקשר. מה שמכונה בל"חים או בל"חיות (בחור לחוץ חתונה או בחורה לחוצת חתונה). לעומת זאת, כשאדם שמח בחייו, פעלתן, אופטימי, משוחרר מלחצים ובא ליהנות מעצם הקשר (או במילים אחרות, אדם שיש אלוקים בחייו) – אזי באופן טבעי מחליקים לשלב החתונה.
ועוד הערה, שאולי קצת קשה לעיכול. יש כאלה שמסיבות אלה ואחרות לא זכו, ואולי גם לא יזכו, למצוא את בן או בת זוגם בעולם הזה. למרבה הצער יש גם תופעות כאלה בעולמו של הקדוש ברוך הוא. תפקידו של האדם שמוצא עצמו במקום כזה, ולא פחות מזה גם תפקידה של החברה שסביבו, הוא למצוא את אלוקים גם כאן. קרי, לקבל את המציאות ולהתייחס באופן טבעי ופשוט אל החיים הלא טבעיים והלא פשוטים הללו. בחור רווק או בחורה רווקה הם חברים מלאים בקהילה גם אם הם לא יתחתנו לעולם. טיול משותף של משפחות עם רווקים ורווקות (בהקפדה המתבקשת על דיני הצניעות) הוא דבר מתבקש. הזמנה של רווקים ורווקות מבוגרים לסעודת שבת אינה רק מתוך רחמים או כדי להכיר להם שידוך, הם פשוט חברים שלנו לכל דבר ועניין.
הקדוש ברוך נמצא איתנו תמיד. ולכן תפקידנו פשוט לחיות כמיטב היכולת בהווה, וה' יעשה הטוב בעיניו. והוא תמיד עושה טוב – בעולם הזה או בעולם הבא.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
