ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שירה קופרמן ז"ל
ובכל זאת, לצערנו, בעיני רבים בעם ישראל, יש עיר אחת שמהווה לה 'קונטרה' ומהווה כביכול 'עיר בירה' של זרם תרבותי הפוך, הלא היא תל – אביב.
עם יד על הלב, למרות מחאותינו בעניין, מבחינה מציאותית, המטרופולין הגדול של 'גוש דן' הוא בפועל מרכז האוכלוסין של מדינת ישראל הן מבחינה מספרית והן מבחינה כלכלית. הוויכוח נסוב בעיקר מבחינה תרבותית ורוחנית.
וכאן עולה השאלה הרוחנית – מדוע דווקא בדורנו, גוש דן הפך להיות האזור המאוכלס בארץ ישראל? הרי בימי התנ"ך דווקא איזורי יהודה והשומרון היו מרכזי האוכלוסיה, בימי התנאים והאמוראים היה הגליל מרכז האוכלוסיה היהודית, ומדוע זכה גוש דן, שבעבר נדחקנו ממנו, ליטול בימינו חלק בראש?
התשובה נעוצה במהותו של שבט דן, שעל שמו נקרא הגוש כולו, וברמז שרמזה לכך פרשתנו. בעת שמחנה ישראל יוצא בואכה ארץ ישראל, נוסעים כל הדגלים והשבטים, איש על מחנהו ואיש על דגלו. והנה, התורה מפרטת את מיקומם של כל השבטים במחנה, אך דגל מחנה בני דן מקבל גם תפקיד ייחודי – "מאסף לכל המחנות לצבאותם" (י, כה). רש"י במקום מבאר שלא רק מיקום יש כאן, אלא גם תפקיד, לפי ששבט מרובה באוכלוסין הוא היה מוצא את כל מה שכולם היו מאבדים ומשיב להם. דן הוא המאסף, משיב האבידות.
וכאן אנו למדים על מהותו של שבט דן. כוחו של דן מתגלה תמיד בקצה, בסוף. הוא תמיד האחרון. אחרון במסע המחנות. כשכל השבטים קיבלו נחלה בארץ, הוא נחל האחרון (יהושע יט, מ).
השופט מבני השבט הוא השופט האחרון – שמשון, וגם כוחו של שמשון התגלה בסוף חייו, בעת מותו, "ויהיו המתים אשר המית במותו, רבים מאשר המית בחייו" (שופטים טז, ל).
ואכן, סמלו של שבט דן בברכת יעקב הוא הנחש, הנושך עקבי סוס. הנחש גם הוא מכה בקצה גוף האדם, בעקב. וכך יש לעם ישראל את השבט המוביל ראשון – יהודה הנמשל לאריה, ואת השבט המוביל בסוף, דן המאסף. גם מאסף הוא סוג של מנהיג, השאלה אם הוא דוחף את כל הקבוצה קדימה לעבר מי שהולך בראש, או שהוא מחליט למשוך לכיוון הנגדי ואז הוא מהווה מנהיגות אלטרנטיבית ושלילית.
וכך קרה לדן. בתורה הוא מנהיג חיובי, מאסף לכל המחנות, שמשיב את כל האבידות ודוחף את כולם לכיוונו של יהודה. וכך גם בבניית המשכן, יש שני אומנים – בצלאל משבט יהודה, ואהליאב בן אחיסמך משבט דן, כדי שכל ישראל יהיו שותפים, הפחות שבבני השפחות עם שבט המלוכה. ואף משה בברכתו, בפרשת 'וזאת הברכה' מעניק לדן את סמלו של יהודה שבט המלכות, האריה, 'דן גור אריה, יזנק מהבשן'.
אך עם כניסתנו לארץ, המצב מסתבך. דן, המקבל את נחלתו בשפלה, בואכה נמל יפו, השער לעולם ולמגע עם הגויים, נדחק בידי הפלישתים. הוא עולה לחפש לו נחלה נוספת, ומגיע לליש השוכנת בקצה הארץ, מכה אותה וקורא לה דן על שם אבי השבט. (למעשה, התורה מתנבאת מראש שכך יקרה, שהרי משה רומז לכך בברכתו כשאומר שדן יזנק מן הבשן, כנגד המעיינות הנובעים באזור ופורצים מהבשן – הגולן. וגם בתקופה שדן יושב שם, נוהגת מצוות היובל, הנוהגת רק כשכל שבט יושב במקומו, נמצא שהמקום מיועד מראש בדבר ה' לדן). מאז הופך דן לגבול הצפוני של הארץ, "מדן עד באר שבע".
אולם, ביחד עם ההליכה לקצה הארץ, דן מחליט גם להפוך למנהיג הפונה לכיוון ההפוך מהמנהיג ההולך בראש. שבט דן נוטל עימו את פסל מיכה, והופך לסמל העבודה הזרה, המתריסה ומהווה 'קונטרה' לירושלים שבה מולכים מלכי יהודה. כך הוא הופך מנחש לאריה השואג הפוך מהאריה הירושלמי.
וסוף העונש לבוא. דן המאסף שהפך לראש, הוא גם הראש לקרב המאסף של מלכות ישראל, החלק הצפוני של השבט הוא גם מי שגולה ראשון מהארץ. הראשון לסוף העצוב.
... עוברים דורות, ואנו שבים לארצנו. מתגלים דורות המאסף של דורות הגלות בואכה דורות הגאולה. עת עקבתא דמשיחא. דור העקב, הרומז לשבט דן, הנמשל לנחש האוחז בעקב. עם ישראל שב דווקא לגוש דן, כי שם מצוי התיקון. כעת הזמן לתקן ולשוב מליש לנחלת דן המקורית.
ושוב צפים הקשיים הנושנים, האם דן יהווה הכוח המאסף הדוחף את כל העם לירושלים או שיתיימר להיות הכוח המוביל תרבות נגדית לתרבותה של ירושלים? האם יחבור לאריה הירושלמי או שיתיימר להיות אריה אלטרנטיבי?
ובטוחים אנו, שבעת גאולה זה, יבוא שבט דן לתיקונו, ומדינת תל אביב תנחיל לעם כולו את קדושתה של ירושלים, במהרה בימינו!
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
למה משתכרים בפורים? איך עושים זאת נכון?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
למה ללמוד גמרא?
אנחנו קודש למענך
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך עושים קידוש?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מהו החידוש הכי גדול שיש בתורה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
