ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- יציאה לחוץ לארץ
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שירה קופרמן ז"ל
תשובה -אין היתר לזה. לדעת הרמב"ם (הלכות מלכים פ"ה, ה"ט) כפי שביאר דבריו בספר פאת השולחן, אין לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ אלא לצורך ארבעה דברים בלבד (ללמוד תורה, לישא אשה, להציל מהגויים ולסחורה). לדעת השאילתות מותר לצאת לכל דבר מצווה. ובמשנה ברורה (סי' תקל"א, ס"ק י"ד) פסק שמותר לצאת מהארץ לכל דבר מצווה, כדעת השאילתות, והוסיף שמותר לצאת אפילו למצווה קלה כגון לראות פני חבירו. למעשה, חסיד ינהג כדעת הרמב"ם ולא יצא אלא לאחד מארבעה דברים הנ"ל. מי שרוצה לצאת לראות קרובי משפחה וכדומה יש לו על מי לסמוך, אבל ראוי שלא לצאת, ולסתם טיול אסור לצאת. לצערנו יש פרסומים של נופש בבתי מלון בחוץ לארץ בפסח שהכל שם 'גלאט כשר', ו'ללא חשש שרויה'. האוכל בהידור רב, אבל יוצאים מארץ הקודש. זה עקום.
שאלה :המשנה ברורה (סי' תקל"א, ס"ק י"ד) פסק שמותר לצאת לכל דבר מצווה ואפילו לראות פני חבירו. האם מי שיוצא להתאוורר ולהשתחרר מעומס העבודה, או לראות את פלאי הבריאה של הקב"ה אינו נחשב כיוצא לדבר מצווה?
תשובה: זה נחשב סתם טיול. מי שצריך להשתחרר מעומס עבודתו יכול לכבות את הפלאפון שלו ולהינפש בצפת או בגולן בלי שיפריעו לו. וכן אין לטעון שלראות את פלאי הבריאה נחשב לדבר מצווה, לפי שניתן לראות הכל בתמונות.
שאלה - מוזכר בגמרא (כתובות קיא.) "כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל זוכה לחיי העולם הבא". לפי זה, האם יש עניין ללכת ארבע אמות חדשות שעדיין לא הלך שם?
תשובה:משמעות הגמרא שם נראה שעיקר הדבר הוא ללכת ארבע אמות וזהו. לא מוזכר בגמרא ארבע אמות נוספות. וכן משמעות הרמב"ם (הלכות מלכים פרק ה' הלכה י"א) שכתב "אפילו הלך ארבע אמות בארץ ישראל זוכה לחיי העולם הבא". משמע ארבע אמות ולא יותר. אך מסתבר שאם הולך יותר מארבע אמות מעלתו יותר, ויש 'עניין' מסוים ללכת ארבע אמות חדשות, אבל לא על זה הגמרא דיברה. יש לציין לדברי הפני יהושע על הגמ' שם שכתב שמדובר רק על מי שהולך ארבע אמות בארץ ישראל לשם מצוות יישוב ארץ ישראל, ולא אם עבר בה בלא כוונה.
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך הפרה אדומה מכפרת על חטא העגל?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
חג החירות
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
האם מותר לפנות למקובלים?
איך מכינים תה בשבת?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
