ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- יציאה לחוץ לארץ
הגאון המפורסם ר' אברהם בן הגר"א [גאוניותו ניכרת מפירושיו "באר אברהם" לביאורי אביו על אגדות מסכת ברכות], כתב גם ביאור לספר תהלים. שם בפרק מ"ז [פסוק ה] על המקרא: "יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה" שואל משום מה הוזכר כאן דוקא יעקב אבינו? הוא עונה וזו לשונו:
"אמר דוד המלך [מחבר ספר תהלים] מי גדול לנו מיעקב אשר בעינו לא היתה ארץ טובה ממנה כי אהב אותה בחייו ובמותו [=כלומר שציוה ליוסף בנו להעביר את גופתו לקבורה אך ורק בארץ ישראל], כי אפילו לראות את יוסף בנו, אשר אהב מכל בניו, ונתמנה למלך [=ממילא לא הורשה יוסף לצאת ממצרים] לא היה רוצה ללכת אם לא נֶאֱמַר לו 'אל תירא מרדה מצרימה'. ובמותו אמר 'אל נא תקברני במצרים'' ואם כן בה נתגאה יעקב ונתעלה, והוא [שנאמר כאן במקרא] "אשר אהב אותה סלה" כמו שאמרו [חז"ל, עירובין נד, א] 'כל מקום שנאמר 'נצח, סלה, ועד', אין לו הפסק עולמים'" [עכ"ל].
מניין לנו שיעקב היסס אם לצאת, ורק יצא אחרי שקיבל רשות מהקב"ה? הנה בשאלה דומה כותב רמב"ן (על בראשית מו, א):
(א) וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וְכָל אֲשֶׁר לוֹ וַיָּבֹא בְּאֵרָה שָּׁבַע וַיִּזְבַּח זְבָחִים לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק:
(ב) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי:
(ג) וַיֹּאמֶר אָנֹכִי הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךָ אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם:
(ד) אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ:
(ה) וַיָּקָם יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת יַעֲקֹב אֲבִיהֶם וְאֶת טַפָּם וְאֶת נְשֵׁיהֶם בָּעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח פַּרְעֹה לָשֵׂאת אֹתוֹ:
יש לשים לב [א] פתח המקרא ששמו "ישראל" ומיד אחרי ההחלטה לרדת למצרים, שמו התחלף ל"יעקב". כלומר ממדריגה רמה של שמחה למדריגה ירודה של צער.
[ב] כיון שהוא כבר יצא בדרך דרומה, לכיוון מצרים, וכנאמר בפסוק הקודם :
(כח) וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל רַב עוֹד יוֹסֵף בְּנִי חָי אֵלְכָה וְאֶרְאֶנּוּ בְּטֶרֶם אָמוּת:
מה ראה צורך להקריב קרבנות ולבקש מהקב"ה חזון? ומדוע דוקא בבאר שבע, ולא במקום מגוריו [לדברי מהרז"ו בביאורו לבראשית רבה סח פסקא ה, מקום מגורי יעקב היו בחברון] משם התחיל את המסע? שהרי כאן כתוב "ויבא בארה שבע" כלומר לא היה זה מקום מגוריו?
ענה על כך רמב"ן (בראשית מו, א): "ועשה זה בבאר שבע שהוא בית תפילה לאבותיו, ומשם נטל [יעקב] רשות בלכתו לחרן" [עת שברח מאחיו עשו].
והנה חז"ל אמרו (בראשית רבה סח, ה) בריחת יעקב מאחיו עשו: "ומה תלמוד לומר 'ויצא יעקב מבאר שבע'? אלא אמר, אבא [=יצחק] בשעה שבקש לצאת לחוצה לארץ מהיכן הורשה לו? לא מבאר שבע? אף אני הריני הולך לבאר שבע, אם נותן לי [=הקב"ה] רשות הריני יוצא, ואם לאו איני יוצא. לפיכך הוצרך הכתוב לומר 'ויצא יעקב מבאר שבע'" [עכ"ל].
זאת אומרת, אפילו עת שהיתה סכנת מות מרחפת על ראשו, שהרי אמרה לו אמו רבקה (בראשית כז) במפורש:
(מב) וַיֻּגַּד לְרִבְקָה אֶת דִּבְרֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹול, וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְיַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן וַתֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה עֵשָׂו אָחִיךָ מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָ:
(מג) וְעַתָּה בְנִי שְׁמַע בְּקֹולִי וְקוּם בְּרַח לְךָ אֶל לָבָן אָחִי חָרָנָה:
(מד) וְיָשַׁבְתָּ עִמּוֹ יָמִים אֲחָדִים עַד אֲשֶׁר תָּשׁוּב חֲמַת אָחִיךָ:
(מה) עַד שׁוּב אַף אָחִיךָ מִמְּךָ וְשָׁכַח אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לּוֹ, וְשָׁלַחְתִּי וּלְקַחְתִּיךָ מִשָּׁם, לָמָה אֶשְׁכַּל גַּם שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד?:
ברור כשמש כי יצליח יעקב יותר להמלט מכל סכנה אם ידור בארץ אחרת, וכל שכן אצל דודו לָבָן שיגן עליו. וגם אפשרויות רבות יש לפניו להסתתר אי-שם בכל מרחבי ארץ ישראל. ואעפ"כ לא החליט לצאת מארץ ישראל עד שהקב"ה הרשה לו.
[והדברים דומים לדברי הקדמון ר' אשתורי הפרחי ב"כפתור ופרח" פרק עשירי (מהד' ישנה עמ' 36, ומהד' חדשה עמ' רמ"ב), וכן דברי "מגן אברהם" בביאורו "זית רענן" לילקוט שמעוני על תחילת עשרת הדברות (יתרו) מדוע ר' נתן במכילתא מבאר שהם יושבי ארץ ישראל? כי גם בזמן השמדות בעניני דת שעינו והרגו הגוים לשומרי המצוות, נקראו בני ארץ ישראל "אוהבי ולשומרי מצוותי": "מפני שמוסרים נפשם עליהם מה שלא נצטוו על כך. אלו שהיו יושבין בארץ ישראל, שבארץ ישראל היו גזירות קשות והיו יכולים לברוח לחוץ לארץ, ואפילו הכי מסרו עצמן על ישיבת ארץ ישראל. מה שאין כן היושב בחוץ לארץ במקום גזירות קשות מתחייב בנפשו אם לא הולך למדינה אחרת (כדעת הרמב"ם בהל' יסודי התורה, פרק חמישי)].
הרי לנו מכאן ללמוד מאבותינו, ובמיוחד יעקב בחיר שבאבות (בראשית רבה, עו, א ), עד כמה לבו של אדם צריך להסס עליו אם לצאת לחוץ לארץ לראות בנו או קרוב משפחה אחר.
ועובדה היא, כי הרב קוק לא יצא לחו"ל כדי להשתתף בנישואי בנו יחידי ואהובו, ר' צבי יהודה קוק, שהיו בשויצריה. כמו שאנו לומדים מ"אגרות הראי"ה" [ממכתבו המתוארך כ"ב שבט, תרפ"ב, ואחר כך מכתבו בכ"ז אדר תרפ"ב].
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
עשרה בטבת - התחלת ההתחלות
למה ללמוד גמרא?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הלכות קבלת שבת מוקדמת
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
