ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- יציאה לחוץ לארץ
הגאון המפורסם ר' אברהם בן הגר"א [גאוניותו ניכרת מפירושיו "באר אברהם" לביאורי אביו על אגדות מסכת ברכות], כתב גם ביאור לספר תהלים. שם בפרק מ"ז [פסוק ה] על המקרא: "יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה" שואל משום מה הוזכר כאן דוקא יעקב אבינו? הוא עונה וזו לשונו:
"אמר דוד המלך [מחבר ספר תהלים] מי גדול לנו מיעקב אשר בעינו לא היתה ארץ טובה ממנה כי אהב אותה בחייו ובמותו [=כלומר שציוה ליוסף בנו להעביר את גופתו לקבורה אך ורק בארץ ישראל], כי אפילו לראות את יוסף בנו, אשר אהב מכל בניו, ונתמנה למלך [=ממילא לא הורשה יוסף לצאת ממצרים] לא היה רוצה ללכת אם לא נֶאֱמַר לו 'אל תירא מרדה מצרימה'. ובמותו אמר 'אל נא תקברני במצרים'' ואם כן בה נתגאה יעקב ונתעלה, והוא [שנאמר כאן במקרא] "אשר אהב אותה סלה" כמו שאמרו [חז"ל, עירובין נד, א] 'כל מקום שנאמר 'נצח, סלה, ועד', אין לו הפסק עולמים'" [עכ"ל].
מניין לנו שיעקב היסס אם לצאת, ורק יצא אחרי שקיבל רשות מהקב"ה? הנה בשאלה דומה כותב רמב"ן (על בראשית מו, א):
(א) וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וְכָל אֲשֶׁר לוֹ וַיָּבֹא בְּאֵרָה שָּׁבַע וַיִּזְבַּח זְבָחִים לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק:
(ב) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי:
(ג) וַיֹּאמֶר אָנֹכִי הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךָ אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם:
(ד) אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ:
(ה) וַיָּקָם יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת יַעֲקֹב אֲבִיהֶם וְאֶת טַפָּם וְאֶת נְשֵׁיהֶם בָּעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח פַּרְעֹה לָשֵׂאת אֹתוֹ:
יש לשים לב [א] פתח המקרא ששמו "ישראל" ומיד אחרי ההחלטה לרדת למצרים, שמו התחלף ל"יעקב". כלומר ממדריגה רמה של שמחה למדריגה ירודה של צער.
[ב] כיון שהוא כבר יצא בדרך דרומה, לכיוון מצרים, וכנאמר בפסוק הקודם :
(כח) וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל רַב עוֹד יוֹסֵף בְּנִי חָי אֵלְכָה וְאֶרְאֶנּוּ בְּטֶרֶם אָמוּת:
מה ראה צורך להקריב קרבנות ולבקש מהקב"ה חזון? ומדוע דוקא בבאר שבע, ולא במקום מגוריו [לדברי מהרז"ו בביאורו לבראשית רבה סח פסקא ה, מקום מגורי יעקב היו בחברון] משם התחיל את המסע? שהרי כאן כתוב "ויבא בארה שבע" כלומר לא היה זה מקום מגוריו?
ענה על כך רמב"ן (בראשית מו, א): "ועשה זה בבאר שבע שהוא בית תפילה לאבותיו, ומשם נטל [יעקב] רשות בלכתו לחרן" [עת שברח מאחיו עשו].
והנה חז"ל אמרו (בראשית רבה סח, ה) בריחת יעקב מאחיו עשו: "ומה תלמוד לומר 'ויצא יעקב מבאר שבע'? אלא אמר, אבא [=יצחק] בשעה שבקש לצאת לחוצה לארץ מהיכן הורשה לו? לא מבאר שבע? אף אני הריני הולך לבאר שבע, אם נותן לי [=הקב"ה] רשות הריני יוצא, ואם לאו איני יוצא. לפיכך הוצרך הכתוב לומר 'ויצא יעקב מבאר שבע'" [עכ"ל].
זאת אומרת, אפילו עת שהיתה סכנת מות מרחפת על ראשו, שהרי אמרה לו אמו רבקה (בראשית כז) במפורש:
(מב) וַיֻּגַּד לְרִבְקָה אֶת דִּבְרֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹול, וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְיַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן וַתֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה עֵשָׂו אָחִיךָ מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָ:
(מג) וְעַתָּה בְנִי שְׁמַע בְּקֹולִי וְקוּם בְּרַח לְךָ אֶל לָבָן אָחִי חָרָנָה:
(מד) וְיָשַׁבְתָּ עִמּוֹ יָמִים אֲחָדִים עַד אֲשֶׁר תָּשׁוּב חֲמַת אָחִיךָ:
(מה) עַד שׁוּב אַף אָחִיךָ מִמְּךָ וְשָׁכַח אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לּוֹ, וְשָׁלַחְתִּי וּלְקַחְתִּיךָ מִשָּׁם, לָמָה אֶשְׁכַּל גַּם שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד?:
ברור כשמש כי יצליח יעקב יותר להמלט מכל סכנה אם ידור בארץ אחרת, וכל שכן אצל דודו לָבָן שיגן עליו. וגם אפשרויות רבות יש לפניו להסתתר אי-שם בכל מרחבי ארץ ישראל. ואעפ"כ לא החליט לצאת מארץ ישראל עד שהקב"ה הרשה לו.
[והדברים דומים לדברי הקדמון ר' אשתורי הפרחי ב"כפתור ופרח" פרק עשירי (מהד' ישנה עמ' 36, ומהד' חדשה עמ' רמ"ב), וכן דברי "מגן אברהם" בביאורו "זית רענן" לילקוט שמעוני על תחילת עשרת הדברות (יתרו) מדוע ר' נתן במכילתא מבאר שהם יושבי ארץ ישראל? כי גם בזמן השמדות בעניני דת שעינו והרגו הגוים לשומרי המצוות, נקראו בני ארץ ישראל "אוהבי ולשומרי מצוותי": "מפני שמוסרים נפשם עליהם מה שלא נצטוו על כך. אלו שהיו יושבין בארץ ישראל, שבארץ ישראל היו גזירות קשות והיו יכולים לברוח לחוץ לארץ, ואפילו הכי מסרו עצמן על ישיבת ארץ ישראל. מה שאין כן היושב בחוץ לארץ במקום גזירות קשות מתחייב בנפשו אם לא הולך למדינה אחרת (כדעת הרמב"ם בהל' יסודי התורה, פרק חמישי)].
הרי לנו מכאן ללמוד מאבותינו, ובמיוחד יעקב בחיר שבאבות (בראשית רבה, עו, א ), עד כמה לבו של אדם צריך להסס עליו אם לצאת לחוץ לארץ לראות בנו או קרוב משפחה אחר.
ועובדה היא, כי הרב קוק לא יצא לחו"ל כדי להשתתף בנישואי בנו יחידי ואהובו, ר' צבי יהודה קוק, שהיו בשויצריה. כמו שאנו לומדים מ"אגרות הראי"ה" [ממכתבו המתוארך כ"ב שבט, תרפ"ב, ואחר כך מכתבו בכ"ז אדר תרפ"ב].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
