ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
שאלה זו עולה בפרשתנו, מתוך בקשתו של משה: " יִפְקֹד ה' א-לֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה: אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה' כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה" (במדבר כז טו-יז).
והרי משה רבנו כבר ידע שלא יכנס לארץ. אם כן ,מדוע רק עכשיו הוא מעלה בפני ה' את בקשתו למנות מנהיג תחתיו?
לשאלה זו משיב האדמו"ר מקוצק (שיח שרפי קודש - פרשת פנחס):
"יפקוד ד' אלהי הרוחות, הק' מרן מקאצק זצ"ל מדוע לא ביקש על זה עד עתה, ולא תיכף שנתודע לו כי לא יכנוס לארץ ישראל? ותירץ שמקודם מעשה זמרי חשב כי בטח קדוש ה' ימלא מקומו, אבל עתה אחר שראה קנאתו [של פנחס] לשם ה', אף שהיו דבר גדול מאוד שלא נערך אליו קדושתו, והשי"ת אמר הנני נותן לו את בריתי שלום, וגם עצר המגפה מעל בני ישראל אף על פי כן אמר משה רבנו, אין קנאי יכול להיות מנהיג ישראל, לזאת ביקש יפקוד ד' וגו' ".
עד מעשה פנחס, הותיר משה רבנו את מינוי המנהיג ביד ה'. מטבע הדברים, כך לפי הקוצקר, ה' ימנה איש קדוש וטהור. כעת לאחר מעשה פנחס שהציל את עם ישראל וזכה בכהונת עולם בשל כך, משה משנה את דעתו.
אמנם עדיין לא מבואר היטב: מדוע אין קנאי יכול להיות מנהיג? אדרבא פנחס הציל את העדה מהמגפה!
את התשובה לשאלה זו מבאר הרמב"ם בהקדמתו למסכת אבות הלא אלו השמונה פרקים (פרק השביעי): "ומצאנו באליהו ז"ל מדת הרגזנות ואע"פ ששמש בה בכופרים ועליהם היה כועס, אבל אמרו חכמים שהקב"ה לקחו ואמר לו שאינו ראוי למשול בבני אדם ולהיות להם לכהן מי שיש לו קנאה גדולה כמו שיש לו כי ימיתם".
אליהו מחליט לעשות סוף למפלגת הבעל בעם ישראל. הוא מקיים את המעמד המרטיט בהר הכרמל. מכנס את העם, מוריד אש מהשמיים, הורג את נביאי הבעל ומביא את העם להכיר במלכות ה'. על פניו מדובר בביצוע כמעט מושלם, כל שנותר הוא לחסל את היו"ר-איזבל ושלום על ישראל.
אלא שמה שקורה מיד לאחר מכן הוא ההפך הגמור לתסריט הסיום המושלם. איזבל לא פושטת את גרונה, ההפך. היא מודיעה לאליהו שהוא עומד לסיים כמו נביאי הבעל. לאיזבל יש כיסוי. אם לא היתה לה תמיכה ציבורית, דבר כזה לא יכול לעבור. במילים פשוטות, מעמד הר הכרמל היה מרגש מאוד. אבל בקלפי, העם הצביע איזבל ולמעשה היה מוכן לשחוט את אליהו. הקנאות לא צלחה.
הרמב"ם משתמש במעשה זה כדי להמחיש שקנאות וענישת הרשעים עלולות להוביל לבעיה כפולה: ראשונה, המנהיג אינו להמית את העם, גם אם בסופו של דבר הוא מציל אותם מן החטא ומהעונש השמימי שבא בעקבותיו. שנית, שהקנאות היא אחת מן ההטיות המסוכנות מדרך האמצע – הוא שביל הזהב. שימש בקנאות מסיט את המנהיג מהמוקד הציבורי אל המוקד הפנימי. הקנאות עלולה להיות הקנאות הפרטית והאישית של המנהיג וגם אם היא מייצגת את ה', היא עלולה שלא לייצג את העם.

כלי יקר על הפרשה ציווי נתינת נחלת צלפחד לבנותיו וסמיכת פרשת עליית משה להר נבו
כלי יקר פרשת פנחס חלק ב'

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

הלכות קבלת שבת מוקדמת

איך מותר להכין קפה בשבת?

הלכות שטיפת כלים בשבת

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

תיקון ימי השובבי"ם

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















