ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
תובע 2 הוא בעליו של רכב שנקנה על ידי אביו, תובע 1. אירעה תאונה בין רכבו של תובע 1 לבין רכבו של הנתבע. מוסכם שתובע 2 נסע בנתיב השמאלי (הנגדי) של הרחוב, לטענתו, בגלל ג'יפ שניסה לחנות והוא עקף אותו. הנתבע השתלב ברחוב בנסיעה לאחור מכביש עפר, והם פגעו זה בזה.
בשעת מעשה התובע הודה שהוא אשם, אך לאחר מכן טען שהוא גילה שהאחריות היא על הרכב הנוסע לאחור. הנתבע טוען שהתובע אשם משום שהוא נסע מהר, וגם בנתיב הנגדי. התובעים דורשים מהנתבע פיצוי בסך 3,900 ₪ עלות שמאי ונזק.
פסק הדין: הנתבע ישלם לתובע 1,250 שח כפיצוי.
הלכה פסוקה (260)
רבנים שונים
231 - תביעת שכר של עובד ותשלומי קנסות על הלנת שכר
232 - אחריות לתאונת דרכים
233 - מחויבות לחתימה
טען עוד
א. סקירה הלכתית של דיני תאונה
בגמרא (בבא קמא מח ע"א) נאמר שאם שני אנשים הולכים ב"רשות" או שניהם "שלא ברשות" - ו"הזיקו" זה לזה – שניהם חייבים, ומי שחייב יותר משלם את ההפרש לחברו. אם "הוזקו" זה בזה – שניהם פטורים. אם אחד ב"רשות" ואחד "שלא ברשות" - זה "שלא ברשות" חייב לשלם.
הראשונים נחלקו בפירוש הדברים - לדעת רש"י (ד"ה והזיק) – המונח "הזיק" פירושו במעשה, והמונח "הוזק" פירושו בצורה פסיבית, כלומר, שנתקלו בו.
לדעת הרמב"ם (חובל ומזיק ו, ג) "הזיק" פירושו בזדון או ברשלנות. לדעת רמ"ה המזיק במעשה חייב גם בשוגג, אלא שאם שניהם עושים מעשה בתאונה, הרי ששניהם פטורים.
בשו"ע (חו"מ שעח, ז) נפסק בדומה ללשון הגמרא, אלא שלא ברור מלשונו כאיזו שיטה מהראשונים הוא פסק.
ערוך השולחן (חו"מ שעח, טז) כתב שהשולחן ערוך הכריע כדעת הרמב"ם רק כאשר התאונה היתה ברשות המזיק, שם המזיק חייב כאשר התכוון להזיק. לעומת זאת, במקום שאין לשניהם רשות להלך או במקום שיש לשניהם רשות להלך המזיק חייב אפילו באונס, כשיטת רש"י. הגר"א כתב שהשו"ע פסק כרש"י, אולם, הוא עצמו הביא גם את דעת הרמ"ה (שם, ס"ק כא).
בגמרא ובפוסקים דיברו על תאונה בין אנשים, אך הרא"ש (שו"ת קא, ה) כבר כתב שאדם הרוכב על סוס דינו כאדם המזיק, וכן כתבו הפוסקים לגבי אדם הרוכב בעגלה (ערוך השלחן חו"מ שעח, כ)
במקרה הנדון כאן, לדעת ערוך השולחן, כיוון שהתאונה היתה במקום בו יש רשות לשני הצדדים להיות, שניהם חייבים, ומי שחייב יותר ישלם את ההפרש. לדעת הרמ"ה אותה הביא הגר"א, כיוון ששניהם היו בתנועה שניהם פטורים.
ב. התחשבות בדיני התעבורה בפסיקת ההלכה
אלא שבספר פתחי חושן (נזיקין א, הערה עא) כתב שבזמננו אדם שנוסע שלא לפי חוקי התנועה נחשב להולך שלא ברשות, וחייב לשלם במקרה של תאונה. בספר חשוקי חמד כתב (בבא קמא לא, א) שאם חוקי התנועה במדינה מטילים אחריות על נהג בניגוד להלכה יש לקבלם. וכך גם נפסק בפס"ד ארץ חמדה גזית 71004 סעיף י שנסיעה בניגוד לחוק היא בגדר "שלא ברשות".
לפי החוק (סעיף 45 לתקנות התעבורה) בנסיעה לאחור יש לנקוט באמצעים הדרושים כדי למנוע תאונה, וגם אדם שמבצע עקיפה צריך ללוודא שהדרך פנויה מספיק. כלומר, שתי הפעולות הן פעולות מותרות אלא שצריך לנהוג במשנה זהירות. במקרה שלפנינו שני הצדדים לא נהגו כפי שהחוק דורש, אמנם הנתבע גם עבר על סעיף 41 לפקודת התעבורה, הנוגעת למי שפונה פנייה. לכן מסקנת בית הדין שהנתבע עבר על החוק יותר מאשר תובע 2.
ג. הכרעת בית הדין
לדעת הרוב הנתבע נהג שלא ברשות יותר מתובע 2, ולכן יש לתובע 2 עדיפות, אולם כיון שחלק מהנזק נגרם עקב הנסיעה של תובע 2, יש לפשר ביניהם ב-1,000 ₪.
דעת המיעוט: שני הצדדים נהגו בחוסר זהירות, ולכן שניהם נחשבים כשלא ברשות, ואין להבדיל בין מידת ה"שלא ברשות" של שניהם, בתוספות (בבא קמא מח ע"ב ד"ה שניהם) כותב שההבדל בין רשות ושלא ברשות הוא האם האדם היה צריך להעלות על הדעת שהוא אמור להזיק. לכן אין להבדיל ברמת השינוי של כל אחד מהם. כמו כן לדעת הסמ"ע אדם שנוהג שלא ברשות מוחל על נזקים שנגרמו לו, למרות זאת, לדעת החשוקי חמד יש לחייב מי שעבר על החוק, משום שהחוק נועד למנוע תאונות.
למעשה, הנתבע חויב ב-1,000 ₪ כדעת הרוב, בתוספת חצי מעלות האגרה, סה"כ 1,250 ₪.
איך עושים קידוש?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שימוש בתנור אחד לחלב ובשר
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכות שטיפת כלים בשבת
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך ללמוד אמונה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים?
למה ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
