ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
יהודי ארביל קיבלו את פניהם. ראש הקהילה היהודית של קוי-סינז'ק, סלח מושקה, הודיע בצער לראש קהילת ארביל, סלח יוסף נורי, כי השאירו שני ספרי תורה בקוי-סינז'ק מפני שלא יכלו לשלם את השוחד שנתבע מהם, והתחנן שיצילו אותם.
לאחר תפילת ערבית אמר נורי לאנשיו: "רבותיי, יהודי קוי-סינז'ק הותירו שני ספרי תורה בעירם. לא נזוז מארביל עד שנביאם! מי מתנדב ללכת לקוי-סינז'ק למרות הסיכון הגדול?".
משה עמרם הצביע.
נורי אמר: "צריך עוד אחד שיצטרף אליך".
איש לא התנדב.
"אדוני", אמר משה, "אקח למשימה את בן אחותי, אהרון אליהו".
לבסוף צורף אליהם גם שאול קורסה.
למחרת נרשמו כל היהודים מקוי-סינז'ק לנסיעה ברכבת לבגדד ומשם לישראל. נורי אמר למשה: "אל תדאג לכך שלא תוכלו לנסוע עמם. אדאג לכם כשתחזרו ממשימתכם".
למחרת השיג נורי מכתב מראש עיריית ארביל המבקש מראש עיריית קוי-סינז'ק למסור את ספרי התורה למשה.
בבוקר נסעו השלושה עם המכתב למשימתם. אחר הצהריים הגיעו לקוי-סינז'ק והלכו לתחנת המשטרה, שם פגשו את המפקד התורן, שהסביר להם כיצד להגיע לבית מפקד התחנה. כשהגיעו הצדיע משה למפקד ומסר לו את המכתב. המפקד קרא והבטיח להגן עליהם בלילה, והוסיף שיבואו למחרת בשמונה בבוקר ללשכתו.
השלושה התגוררו בערב במלון. בלילה נכנס לפתע למלון אדם גבוה שהיה לבוש ככורדי וחמוש באקדח. משה חשד שהוא בא להורגם. האיש שאל את בעל בית המלון: "איפה היהודים?", ובעל בית המלון הפנה אותו אליהם.
האיש ניגש אל השלושה ושאל: "מי אתם?".
"אנחנו יהודים מארביל", החל משה לספר את מטרת בואם.
האיש שמע את סיפורם ואמר: "אני אחראי לכך שהספרים יגיעו לידיכם, ואם מפקד התחנה לא יחזיר לכם, אני אהרוג אותו!".
"מה שמך?", שאל משה.
"אאו-רחמן, בנו של חמדארה, ראש השבט הכורדי בקוי-סינז'ק".
האיש ביקש שיטיילו עמו בעיר. למרות פחדם הסכימו לבוא, פרט לשאול המבוגר שנשאר במלון. האיש הלך עמם בשכונות היהודים, והם ראו בתי כנסת, בתים וחנויות שוממים, שהעידו על כך שכל היהודים נמלטו. הם שתו עמו תה בבית קפה ושוחחו, והתברר שלפניהם אוהב ישראל.
אאו-רחמן שם ליבו לכך שלידם יושב ערבי שמקשיב לשיחתם. הוא צעק עליו ואיים בנשקו, והערבי ברח. בתום ישיבתם בירכם האיש בלילה טוב והשניים חזרו למלון.
בבוקר נפגשו השליחים שוב בבית הקפה עם אאו-רחמן. הוא אמר שיחכה להם בבית המלון, ואם לא יחזרו לשם עם ספרי התורה הוא יטפל בעניין. הם ממש הרגישו שהוא מלאך שמגן עליהם.
מבית הקפה יצאו השלושה ללשכת מפקד תחנת המשטרה. המפקד אמר למשה: "יהודי קוי-סינז'ק שיקרו באומרם שביקשתי שוחד תמורת הספרים. חוץ מזה הספרים שייכים ליהודי קוי-סינז'ק, ואילו אתם מארביל. מה זכותכם לקבלם?".
"התורה לא ניתנה רק ליהודי קוי-סינז'ק", אמר משה, "אלא לכל העם היהודי. לכן אבקש שכיהודים נקבל את ספרי התורה".
המפקד שאל את ידידו שישב לידו: "מה דעתך על דבריו?".
"הוא ממזר גדול", ענה ידידו.
"האם ניתן לו את ספרי התורה?", שאל המפקד.
היה ברור שהחבר יענה בשלילה, אך לתדהמתם הוא אמר: "משה עמרם הזה צודק. הספרים האלה שייכים לכל העם היהודי. תן לו אותם".
"שכנעת אותי", אמר המפקד, ואז יצא ואמר לשוטריו: "תנו להם את ספרי התורה, ותגנו עליהם עד שיחזרו לארביל".
השלושה יצאו מהתחנה והלכו לאאו-רחמן כדי לבשר לו את הבשורה ולהודות לו.
למחרת עלו לאוטובוס עם ספרי התורה בליווי שוטרים בדרך לארביל. הם ישבו באוטובוס מאחור. מלפנים ישבו מוסלמים שהחלו לקללם ואיימו להורגם, והם לא השיבו דבר. כאשר האוטובוס עצר להפסקה, כולם ירדו לשתות ושלושת היהודים נותרו בפנים בפחד נורא.
"גם אני ארד", אמר משה לחבריו, שחרדו לגורלו. משה ירד, ישב בבית הקפה עם השוטרים, קנה להם אוכל, תה וסיגריות ואמר: "תראו איך הם מקללים אותנו ומאיימים להרוג אותנו".
"אל תדאג", ענו השוטרים, "הכול יסתדר".
בתום החנייה כולם חזרו לאוטובוס, ושוב החלו המוסלמים לאיים על היהודים.
השוטרים אמרו להם: "מי שידבר נוציא לו את העיניים!".
פחד השוטרים נפל על המאיימים.
לבסוף הגיעו השליחים לארביל עם ספרי התורה.
בתחנת האוטובוס של העיר חיכו להם נורי ואנשיו. נורי שאל את משה: "איך הצלחתם במצווה העצומה הזאת להביא את ספרי התורה?".
משה עמרם סיפר לו איך ההשגחה ליוותה אותם בכל צעד ושעל, איך מלאכי שרת הופיעו בכל פעם וניצחו את מלאכי החבלה, ונורי ענה: "המצווה הגדולה שעשיתם צריכה להירשם בספרי ההיסטוריה".
משה וחבריו הותירו בידי נורי את ספרי התורה שהצילו, ומשם המשיכו לבגדד כדי לעלות על המטוס למדינת ישראל.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
מתוך העיתון בשבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.















