^ 1.. ביאר הב"י שהטור הוצרך להוסיף את הפסוק אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר, מפני שמהמדרש יכולנו לומר שכל כרוז היה יכול למנוע את ישראל מן החטא, ומהפסוק למדנו שדוקא בשופר יש כח שמחריד ומרחיק מן החטא. או שמהמדרש למדנו שהשופר מרחיק מן החטא, ומהפסוק למדנו שהוא גם מעורר לשוב בתשובה (יעויין מה שכתב הרב חרל"פ, מי מרום ז, אורי וישעי תחילת פרק יא, על דברי הב"י). אמנם בב"ח ב, ביאר שמהמדרש למדנו שצריכים לתקוע בר"ח אלול, ומהפסוק למדנו שצריך לתקוע בכל החודש. אלא שלפי זה היה צריך לתקוע גם בעשרת ימי תשובה, ולכן הטור הביא גם את הטעם של ערבוב השטן. וכ"כ מהרלב"ח בחידושי הגהות.
^ 2.. מעניינת עדותו של הרצי"ה על אביו מרן הרב קוק (לשלושה באלול קצה): "גם אז, באחרונה, לא רצה לבטל ממנו את מנהג התקיעה בשופר בימי אלול אחרי תפילת שחרית. אך הסכים לדחותה מפני חשש הכבדה על חולים אחרים הנמצאים בבית, כיסוד דרכו בקודש תמיד בכל הנהגות זהירות והידורים, להיזהר ולהדר בהם קודם כל שלא לגרום על ידם הכבדה לאחרים". ומשמע שיש הידור לשמוע קול שופר בחודש אלול גם כשמתפלל ביחיד.
^ 3.. למנהג תרומת הדשן המובא לעיל, מספיק לומר סליחות שלושה ימים לפני ר"ה, ואולי מפני שבערב יום הכיפורים נחשבת האכילה כצום. ומ"מ אין לכך משמעות להלכה, כי ר"ה אינו חל ביום ד', וממילא אין מצב שבו יש שלושה ימים ולא ארבעה.
^ 4.. כתב בלקט יושר (או"ח עמ' קיד, ענין ה): "פעם אחת בקשתי ממנו (מבעל תרומת הדשן) להתיר לי לאכול בסליחות, כדי שאוכל ללמוד כמו בשאר ימים. ואמר גם הקדמונים יודעים זה הטעם, מ"מ תקנו להתענות בסליחות, אף על פי שאינם יכולים ללמוד כמו בשאר ימות השנה, ולכן אינני מתיר".
^ 5.. הרב הררי כותב (מקראי קודש א הערה ל) ששאל את הרב מרדכי אליהו זצ"ל אם לפחות יאמר סליחות בעשרת ימי תשובה, וענה הרב אליהו שאין הבדל, וגם בעשרת ימי תשובה אם יהיה מזה ביטול תורה גדול - עדיף ללמוד. והוסיף הרב הררי: "ושאלתי דלפי זה יוצא שבחור ישיבה כזה לא יאמר סליחות כלל במשך כארבעים יום. וענה לי שהריהו לומד תורה". והוסיף הרב אליהו שילמד ספרי מוסר.
^ 6.. אמנם לפי המאירי המובא לעיל ח, א, אין קושיא שכתב: " אמרו ז"ל דרך הפלגה ושבח ברית כרותה לשלש עשרה מדות שאינן חוזרות ריקם".
^ 7.. למרות זאת, בהמשך הפיסקה שם כתב הבעל שם טוב, שאם יש לאדם חשק להתענות, צריך להיזהר מלבטל אותו ממה שהוא חושק, כי "מסתמא ידע אינש בנפשיה שצריך להתענות, שעדיין לא תיקן נפשו כראוי".
^ 8.. הרצי"ה היה צם הרבה, אבל אצלו הצומות לא פגמו בחיוניות ובשמחה, מפני שלא שם ליבו לצום.
^ 9.. בתוספת שבת סי' שלד, יישב שאם הוא התחייב קרבן כמו במקרה בהל' נדה, הוא צריך לשלם כסף תמורת הקרבן, ולכן צריך סכום משמעותי לפי ממונו, אבל אם קיבל עליו תענית, אין צורך שיתן לפי ממונו אלא לפי מה שמקובל כשאדם מקבל על עצמו תענית. וכ"כ מחצית השקל על מ"א תקסח, יב.
^ 10.. וכך משמע מהמאירי (תענית טז, א): "ופי' בגמרא שאף בכל השנה צריך למנות אדם הגון, אלא שמכל מקום לעת כזאת אנו צריכים לדקדק בו ביותר". משמע שרק לכתחילה צריך לדקדק בכל המעלות כל השנה. וכך נראה מארחות חיים (הל' תפילה עח).