בבל - המרכז היהודי הראשון בגלות | הרב זאב סולטנוביץ' | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

ספריה
בינה לעתים
כרך ב'

קטגוריה משנית

7555

4 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

ר' יהודה אריה בן שמואל הכ"מ

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

בבל - המרכז היהודי הראשון בגלות
המרכז העתיק שהיה בבבל הפך להיות המפלט והמקלט הראשון של הקיום היהודי, מפני שבבל היתה מחוץ לאמפריה הרומית - האויב הגדול של היהודים בעקבות המרד הגדול ומרד בר כוכבא, ובעקבות קבלת הנצרות. ההימלטות לתחום גיאוגרפי לא רחוק יחסית, אבל שונה מאד מבחינת התנאים והחוקים ששלטו בו, עם קהילה עתיקה, ישיבות גדולות, עם סממנים של שלטון יהודי אוטונומי, שמזכיר באופן חי מאד את החזון הלאומי היהודי - ריש גלותא, שהיה צאצא של משפחת דוד המלך, בן אחר בן, היחס הסובלני יחסית של השלטון הפרסי, לפני האיסלם ולאחר כיבושי האיסלם - כל אלו יצרו אפשרות נוחה לפיתוח מרכז רוחני-תורני שהקרין על כל שאר הקהילות היהודיות, גם בארץ ישראל וגם מחוץ לארץ ישראל, שבדרך כלל היו ברחבי האמפריה הרומית, ולאחר התפרקותה בדמדומי השלטון שנמשכו כמאתיים וחמישים שנה. בבל היתה דגם ביניים הקרוב ביותר לקיום יהודי לאומי, לסוג מסוים של אוטונומיה רחבה, דמויית ממלכה או מדינה. אף על פי שבאותו הזמן הלכו והתפזרו הקהילות לעבר מקומות אחרים, לצפון אפריקה ואירופה, המרכז המשמעותי שממנו יצאה הוראה לכל הקהילות היה בבבל.

אנחנו רואים שבשילוב הזה בין הצמיחה הרוחנית התרבותית היהודית לבין הצמיחה הקהילתית היהודית, יש כיוונים שונים, קווים ברורים לאורך הזמן ההיסטורי ואפיונים ברורים למדי לפי מרכזי התורה והתנאים של כל מרכז כזה בפני עצמו. היציבות, הביטחון הכלכלי והקהילתי של הקהילה הבבלית הקרינו על שאר הקהילות. אכן, כבר שם אנו רואים ניצנים של אותם זרמים עליהם דיברנו: הלכתי-משפטי; חכמת הסוד; הפילוסופיה והמוסר.

זרם ההלכה
התלמוד הבבלי, זו היצירה המשפטית ההלכתית הגדולה והמפוארת ביותר בספרות התורה שבעל-פה היהודית. יצירה שלימה שכוללת בתוכה בעיקר את הצד המשפטי, אבל גם מדרשים, אגדות, מוסר וערכים 1 . יצירה זו הפכה עם הזמן לתשתית הרוחנית הרחבה של הקהל היהודי. הבהירות, המענה למה שהיה נדרש מבחינת אורח החיים והאמונה, הרחבות, הנגישות לכלל הציבור היהודי: בעלי מלאכה, איכרים, עמי הארץ, תלמידי חכמים, ההנהגה הרוחנית של הקהילות, מורי הוראה וראשי ישיבות - זהו התלמוד הבבלי 2 .

לאחר מכן בא שלב יצירתם ההלכתית של רבנן סבוראים בשני מישורים עיקריים: א. תוספת ליטוש ועריכה של סוגיות התלמוד הבבלי על פני הספר כולו 3 . ב. הוספת "מסכתות קטנות", כגון, מסכת כלה, שמחות, תפילין, שהן תוספת נכבדה לתלמוד הבבלי, באותה לשון ובאותה רמה של שימור המסורות ההלכתיות מימי התנאים והאמוראים בנושאים שלא זכו לטיפול מיוחד על ידי עורכי התלמוד הבבלי בסוף דור האמוראים.

ולאחר מכן באה יצירתם של ראשי ישיבות בבל - הגאונים. לראשונה אנו מוצאים ספרות שלימה שעניינה להשיב תשובות לשאלות. אין זו מציאות רגילה של בית דין שעוסק תדיר בהדרכת הקהל ובקביעת ההלכה במסגרת קהילה אחת. כתוצאה מהתרחבות הולכת וגוברת של הפזורה היהודית נוצרו קהילות קטנות ורחוקות, שכל אחת מהן פועלת במציאות שונה, ולכן נזקקת להדרכה מיוחדת. הפניה לגאוני בבל נבעה הן מפני חולשת הקהילות החדשות והן מפני העוצמה המצטברת של מרכז יהדותי ותיק הנוצר בתוכו מסורות הלכתיות וסמכויות משפטיות המטופחות בבתי מדרש מסודרים של ישיבות בבל המפוארות.

התשובות הן השתקפות המציאות החדשה, מציאות של פיזור, של תנאים מיוחדים לכל קהילה, כך שלא תמיד תשובה אחת יכולה להוות תקדים משפטי מתאים לתשובה אחרת. בכל תשובה צריך להתחשב בתנאים אחרים. זוהי ספרות תשובות הגאונים, שכיום נחשפת יותר ויותר. הולך ונחשף אוצר גדול של כתבי גאוני בבל, פרשנויות הלכתיות וקבצי הלכות שנכתבו בעיקר לאחר הכיבוש המוסלמי, ולכן חלק גדול של הכתבים כתוב ערבית. נתגלה שכבר באותה תקופה כמעט כל ראשי הישיבות ראו לעצמם חובה לסדר הלכות. היה זה מעין המשך לעבודת העריכה של התלמוד, אבל לפי נושאים קטנים, ממוקדים ומסודרים יותר, כמעט ללא דיונים ארוכים, כדי להעניק הדרכות יסוד בנושאים הלכתיים כלליים לעם. נראה, שחלק מן הקבצים נשלחו בין הקהילות, אבל לא תמיד זכו לפומביות מרובה. כיום הם נחשפים יותר ויותר ומתרגמים לעברית. קו של פסיקה הלכתית, שאנו מוצאים כמה מאות שנים מאוחר יותר מתברר כקיים כבר בתקופה זו. ישנה רציפות של לימודי ההלכה. קבצי הלכה אלו הם חלק מתחום היצירה תורנית-הלכתית - קביעת מנהגים והדרכות להתנהגות נאותה בהתאם לחוק היהודי 4 .

היותו של המרכז היהדותי הגדול בבבל, שהחל מן המאה השמינית היה לליבה של האמפריה המוסלמית הערבית בהנהגת שושלת בית עבאס, היווה מקור השפעה ישירה ועקיפה על עיצוב שיטות המשפט המוסלמיות, בעיקר הסוניות. סוגיה זו לא נחקרה עדיין כראוי ועד תומה. ניצני המחקרים שנעשו מראים בעליל את השפעתם של מורים יהודים או יהודים שהתאסלמו על פיתוח המשפט המוסלמי, וכן על קרבה בשיטת ההתמודדות עם הכתובים, ופסיקה והכרעה בבעיות משפטיות סבוכות.

בסקירה קצרה זו עמדנו רק על נקודות החידוש והיחוד של התפתחות הזרם ההלכתי במרכז התורני הגדול בבבל. כמובן, שמצד חשיבותם העצומה לעיצוב וגיבוש דרכו של עם ישראל היה ראוי לפרטם, אך "אי אפשר לפרטם, כי רבים הם" 5

^ 1.סנהדרין כד, א: "מאי בבל? אמר ר' יוחנן: בלולה במקרא, בלולה במשנה, בלולה בתלמוד". ועיין בתוס' קידושין ל, א.
2. בהרחבה עסקנו בנושא זה בכרך א' בפרקים לו, לז, ובתחילת ספר זה.
3. יצירתם של הסבוראים זוכה בשנים האחרונות לתשומת לב הולכת וגוברת. חוקרי התלמוד, רבנים ותלמידי חכמים פרסמו מאמרים ומחקרים המדגישים את המשקל הסגולי של פועלם של הסבוראים בעיצוב הסופי של הלמוד הבבלי כפי שהוא נמצא לפנינו. ראוי להדגיש כאן את המחקר הנרחב והכולל ביותר שיצא לאור לעת עתה, שנעשה בידי הרב ד"ר אליהו רחמים זייני: "רבנן סבוראי וכללי ההלכה", ובו נידונים הנושאים שעוסקים בהגדרת מושגים ומונחים בלשון הסבוראים, מידת העומק והיסודיות שבערכית סוגיות התלמוד, מקורותיהם ההלכתיים של הסבוראים בהכרעת הסוגיות ההלכתיות בתלמוד, כללי ההלכה והפסיקה הנובעים מן המודעות לפועלם של הסבוראים ביחס לדברי האמוראים והתנאים שלפניהם.
4. כתבי הגאונים שזכו לתפוצה רחבה כבר בימי הביניים ואף השפיעו רבות על עיצוב ההלכה, הן בספרד והן באשכנז, היו ספרי השאילתות. בזמן החדש אף זכו לפירוש נרחב על ידי ראש ישיבת וולוז'ין, הרב נפתלי צבי יהודה ברלין זצ"ל. פירושו אף היווה השראה לדור מאוחר יותר של חוקרים לעסוק שוב בספרות הגאונים, תקופתם ופועלם. נציין כאן את מפעלו הגדול של הרב ד"ר בנימין מנשה לוין, שבמשך שנים רבות טרח ואסף כתבי גאונים, וסדרם לפי נושאים ועניינים בעבודה גדולה של כרכים רבים הנקראת "אוצר הגאונים". וכן ספרו ההיסטורי של הרב ד"ר שמחה אסף, "תקופת הגאונים וספרותה", ומאז בעשרות השנים האחרונות פרסומים רבים מתוך כתבי-יד שנמצאו בגניזה הקהירית ובספריות אחרות בעולם, שמופיעים מפעם לפעם בבמות ספרותיות-היסטוריות ותורניות.
5. מתוך נוסח התרת נדרים.

כרך ב'

הרב זאב סולטנוביץ'

ר"מ בישיבת הר ברכה.

בראשית
ראשית
כרך א' שיעור א'
תשס"ה
כרך א'
התנ"ך כמקור היסטורי
כרך א' שיעור י'
תשס"ה
נח
אדם הראשון ונח
כרך א' שיעור ב'
תשס"ה
לך לך
אלפיים שנות תוהו
כרך א' שיעור ג'
תשס"ה

כרך ב'

כרך ב'
גירוש ספרד
כרך ב' שיעור י"ט
הרב זאב סולטנוביץ'
כרך ב'
הרקע לצמיחת המרכז היהודי באשכנז
כרך ב' שיעור כ'
הרב זאב סולטנוביץ' | סיוון תשס"ז
כרך ב'
סוף תקופת הגאונים
כרך ב' שיעור י"ג
הרב זאב סולטנוביץ' | אייר תשס"ז
כרך ב'
הגלות
כרך ב' שיעור ה'
הרב זאב סולטנוביץ' | תשס"ה

כרך ב'

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

נוסחי תפילה
ברכות השחר וברכות התורה - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
עקב
מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ
הרב יוסף כרמל | אב תשע"ה
5 דק'
נקודה בהלכה – הרב עודד מילר
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הרב עודד מילר | סיון תשפ"א
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב ש. יוסף וייצן
הרב יהושע שפירא
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב ינון גרוסברג
הרב דוב בערל ויין זצ"ל
הרב יהודה מלמד
הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל
הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל
הרב אליהו ברין

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו