ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת בקראון פלזה עם הרב שמואל אליהו והרב יוני לביא ושבת שירה עם הרב סבתו
בית המדרש ספריה דרך עץ חיים

יום הכיפורים-טהרת הנפש

תיקון הנפש. אחריות. הכפרה והלבוש. הכתיבה בספר החיים – היקבעות בגן עדן.
מוקדש לעלוי נשמת
שלמה בן יעקב
לחץ להקדשת שיעור זה
תיקון הנפש
נמשיך בתיאור החטא. לאחר שהנחש מוטט את אמון האשה בה', קצרה הדרך לחטאה המעשי:
וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל:

תיאור החטא רווי בתיאורים המבטאים את התעוררות נפש האדם, התעוררות שבסופו של דבר הביאה גם לאכילה בפועל. והנה, ביום הכיפורים אנו מענים את נפשותינו ונמנעים מאכילה ושתיה, ובכך מתקנים את החטא. ביחס לכך נשים לב שהנפש היא המילה המנחה בפסוקי יום הכיפורים שבפרשת אמור 1 , וממקורות רבים אנו למדים שמקום התאווה אשר הובילה לחטא ("וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם") הוא בנפש. כך לדוגמה בהקשר לפדיון מעשר שני "וְנָֽתַתָּה הַכֶּסֶף בְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ בַּבָּקָר וּבַצֹּאן וּבַיַּיִן וּבַשֵּׁכָר וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּֽשְׁאָֽלְךָ נַפְשֶׁךָ..." (פרשת ראה), בהקשר לאכילת בשר "כִּֽי יַרְחִיב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶֽת גְּבֻֽלְךָ כַּֽאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְאָֽמַרְתָּ אֹֽכְלָה בָשָׂר כִּֽי תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶֽאֱכֹל בָּשָׂר בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָֽׂר" (פרשת ראה), ביחס לתיאור האדם העצל "מִתְאַוָּה וָאַיִן נַפְשׁוֹ עָצֵל" (משלי יג ג), ועוד. משמעות הדברים היא שמשמעות עינוי הנפש היא אי מתן מקום לתאווה, אשר הובילה לחטא.

אחריות
תיקון נוסף המתרחש ביום הכיפורים קשור לדברים שהתרחשו אחרי החטא. לאחר שפנה ה' לאדם ולאשתו ושאלם האם אכלו מהעץ, הם התכחשו לאחריותם לכך: "וַיֹּאמֶר הָאָדָם הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי הִוא נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ וָאֹכֵל, וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים לָאִשָּׁה מַה זֹּאת עָשִׂית וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי וָאֹכֵל". הכחשה זו הינה מרכזית בתיאור החטא, כפי שניתן ללמוד מכך שרק לאחריה זו מתואר עונשו של האדם. הדבר אף עשויה לרמז שאילו האדם ואשתו לא היו מכחישים את אחריותם, הייתה ניתנת להם הזדמנות נוספת 2 .
ההתכחשות לאחריות האדם על החטא מקבלת את תיקונה ביום הכיפורים, במצוות הוידוי 3 . הוידוי מהווה מרכיב מרכזי הן בעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים, והן בעבודתו של כל אדם פרטי, במצוות התשובה המיוחדת ליום זה 4 .

הכפרה והלבוש
נמשיך בתיאור הסיפור בגן עדן. לאחר החטא, הצורך בלבוש מהווה נושא מרכזי: "וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת"; "וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם". שני קשרים קושרים בין עניין זה לבין יום הכיפורים.
ראשית, המועד היחיד שבו יש התייחסות ללבוש הוא יום הכיפורים. עניין הלבוש ביום הכיפורים אינו עניין צדדי והוא מהווה נושא מרכזי בתיאור עבודת הכהן הגדול, וכך כבר בתחילת הפרשה " כְּתֹֽנֶת בַּד קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ וּמִֽכְנְסֵי בַד יִהְיוּ עַל בְּשָׂרוֹ וּבְאַבְנֵט בַּד יַחְגֹּר וּבְמִצְנֶפֶת בַּד יִצְנֹף בִּגְדֵי קֹדֶשׁ הֵם וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת בְּשָׂרוֹ וּלְבֵשָֽׁם " (פרשת אחרי מות). בפסוק זה מוזכרים גם הכתונת והחגורה, המוכרים לנו מסיפור גן עדן, וחז"ל אף זיהו את כתנות העור עם בגדי הכהן הגדול 5 .
שנית, פעולת הכפרה עצמה דומה לפעולת ההלבשה, שכן עניין שתי הפעולות הוא כיסוי והסתרה 6 . נראה שהדמיון בין הלבשת האדם לכפרה אינו רק בעצם הפעולה אלא גם במטרתה, שכן ההקשר בו מתוארת הלבשת ה' את האדם מלמד שמטרת הלבוש היא לכסות את תוצאות החטא 7 .
יחד עם הדמיון בין פעולות הכפרה וההלבשה, בהיות שתיהן פעולות של כיסוי, הכפרה הינה פעולה מעמיקה יותר מהלבשה. ההלבשה היא חיצונית ומתייחסת לגוף, בעוד שהכפרה היא פנימית יותר ומתייחסת לנפש. נראה שהבדל זה נובע מהתשובה הנוכחת ביום הכיפורים. הקשר בין הכפרה לתשובה הינו פשוט לדעת חכמים, לפיהם כפרת יום הכיפורים מותנית בתשובה; אולם גם לדעת רבי, שסובר שהכפרה אינה תלויה בתשובה, מסתבר שעומק הכפרה ואיכותה כן תלויים בתשובה. ואכן תלות זו מפורשת בדברי ראשונים ואחרונים, וכך לדוגמה כתב הרא"ש שבכוחה של כפרה ללא תשובה 'למעט העונש', אך רק כפרה עם תשובה היא כפרה גמורה 8 .
הצורך בכפרת ביום הכיפורים לאחר ראש השנה מובן: בראש השנה בחר האדם מחדש במלכות ה', ובכך תיקן את בחירתו השלילית שהייתה בגן עדן. אולם, לצורך התיקון השלם לא די בשינוי הדרך מכאן ולהבא, אלא יש צורך גם בתיקון נזקי החטא שהיה בעבר – ותיקון זה אין האדם מסוגל לבצע לבדו, שכן יד האדם אינה מגעת לכל עומקי הנפש והמציאות. על כן ביום הכיפורים הקב"ה מכפר על עוונותינו, כלומר מנקה גם את תוצאות החטא שאין יד האדם מגעת אליו ומסוגלת לתקנם 9 .

הכתיבה בספר החיים – היקבעות בגן עדן
נראה שבראש השנה ויום הכיפורים מתרחש גם המשך תהליך השיבה לגן עדן, שכן בימים אלו האדם נכתב ונחתם בספר החיים, ומבואר במקורות כי ספר החיים הוא גן עדן 10 . אמנם כבר בחג השבועות האדם נכנס לארץ ישראל – היא מקומו של הגן, אך כניסה זו היא שלב ראשוני בלבד. בראש השנה וביום הכיפורים ייקבע כי הכניסה לגן עדן תקבל מעמד של קבע, ולא תישאר ארעית.
לאחר סדרת הפעולות המתקנות שנערכו בפסח, בשבועות, בראש השנה וביום הכיפורים, הגיעה העת לשוב ולשבת בגן עדן. ישיבה זו מתרחשת בחג הסוכות.




^ 1.היא מופיעה בהם חמש פעמים, יותר מכל מילה אחרת, ומאידך היא לא מופיעה בפרשת המועדות ביחס לאף מועד אחר. בפרשיות נוספות בתורה מוזכרת הנפש בהקשר למועדים בשני מקומות, אך בשניהם לא מדובר על מהות עניינו של היום: א . "וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל" (שמות יב טו ועוד), ביחס לאוכל חמץ בפסח. בשונה מיום הכיפורים בו מוזכרת הנפש כתיאור מהות המועד עצמו, הרי שביחס לפסח מוזכרת הנפש ביחס לעונש מי שעובר על אחת ממצוותיו. ב . "אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם" (שמות יב טז), פסוק שנאמר בהקשר לכל המועדים.

^ 2.סימן לקשר בין ההתכחשות לחטא לבין תוצאותיו השליליות מצוי בדברי נתן הנביא לדוד "גַּם ה' הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ לֹא תָמוּת" (שמואל ב יב יג), שנאמרו מיד לאחר שאמר דוד לנתן "חָטָאתִי לַה' ".
^ 3.קשר זה בין התכחשות האדם לחטאו לבין מצוות הוידוי ביום הכיפורים מצאתי בספרו של הרב יגאל אריאל "ארפא משובתם", עמוד 48.
^ 4.ראו רמב"ם בתחילת הלכות תשובה.
^ 5.במדבר רבה ד ח, תנחומא ישן תולדות יב "וכך הלביש הקב"ה לאדם בגדי כהונה גדולה, שהיה בכורו של עולם".
^ 6.ביחס למשמעות הכפרה, ראו לדוגמה "וכפרת אותה מבית ומחוץ בכופר", ובמלבי"ם יאיר אור "כפר-הסיר חטאת... למען הבדילם כבר אמרנו כפר הוא לשון כיסוי, והשם הנגזר ממנו כפורת בהוראתו יוכיח ומציין שמכסה המכפר על עוון החוטא, מה שאין כן הסר חטאת שמציין הסרת החטא לגמרי עד שלא יזכר ויפקד עוד". וראו גם בדברי הרא"ש שיובאו בהמשך סעיף זה.
^ 7.נראה שלפני החטא הגוף היה זך וטהור, אך החטא גרם להעכרה של הגוף, מה שמצריך את כיסויו. ראו על כך לדוגמה בדברי חז"ל "בתורתו של רבי מאיר נמצא כתוב כתנות אור" (בראשית רבה כ כא) ובתחילת ספר דרך ה' לרמח"ל, ואכמ"ל.
^ 8.וז"ל בתוספות רא"ש ליומא פה ע"ה ד"ה תשובה "ועוד יש לומר דלרבי נמי צריך תשובה לכפר מקיבעא, אע"ג דמהני יום הכיפורים למעט העונש, כפרה גמורה בלא תשובה ליכא, דאם לא כן למה חרב הבית בעוונות ישראל כיון שיום הכיפורים מכפר על כל עבירות חוץ מג' דברים הללו", וכן כתב התוספות ישנים שם, וכעין זה בחסדי דוד על התוספתא יומא ד ח.
^ 9.מעניין לשים לב לכך שכפרה זו מתרחשת ביום שבו האדם נכנס למקום הכרובים, אשר ניתנו בפתח הגן כדי לשמור על דרך עץ החיים. ויש מקום לעיין במשמעות הדבר.
^ 10.ראה בדברי הרמ"ע מפאנו בספרו עשרה מאמרות, מאמר חיקור דין חלק ב פרק יב "ומי שרובו זכויות הנה בראש השנה נפתחים למעשיו שערי גן עדן והאויר שבפנים קולטן ואת אוירן וזהו נכתבים ונחתמים לחיים". וכן מובא בשם הגר"א.
עוד בנושא
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il