ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- דרך עץ חיים
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
הסיפור מלא ההוד והמסתורין של האדם בגן עדן אינו סיפורו של אדם פרטי בלבד. זהו סיפורה של האנושות כולה 1 , אשר לאחר שטעמה את טעם החיים בגן אך גורשה ממנו היא כמהה לשוב אליו 2 .
הגעגוע לחיים בגן עדן ולקרבת ה' שבו אינו בהכרח מודע; הוא מתבטא בשאיפות אנושיות רבות, כדוגמת הרצון לחיות חיים בעלי משמעות של שליחות ויעוד, השאיפה לשלום עולמי באנושות ובין הברואים כולם, החיפוש אחר הרמוניה בין חומר לרוח ובין כל ממדי המציאות, ועוד. מקורן של כל השאיפות הללו הוא בממד הפנימי שבאדם, שמבקש לשוב לאיכות החיים של גן עדן.
את סיפור גן עדן מסיימת התורה בתיאור גירוש האדם מהגן, והצבת להט החרב המתהפכת והכרובים השומרים על דרך עץ החיים. האם התורה מתארת גם את הדרך בה יוכל האדם לשוב?
השיבה לגן מהווה 'ציר עומק' של התורה כולה 3 , ואחד הביטויים של שיבה זו הוא במועדי ישראל. חכמי ישראל עסקו באופנים השונים בהם מתקנים מועדי ישראל את חטא אדם הראשון, ובכך מאפשרים את השיבה לגן 4 . בחוברת זו יוצע, בהתבסס על פשטי המקראות ודברי חכמי הדורות, כי מערכת המועדים אינה מהווה רק סדרת תיקונים נפרדים להיבטים שונים של חטא אדם הראשון, אלא היא מהווה תהליך הדרגתי, שיטתי ומדויק, שבו חוזר האדם לשהות במקומות אשר הובילו לחטא או שהיוו את תוצאותיו, אך הפעם כחלק מתהליך של תיקון. בכך מתאפשרת השיבה ההדרגתית לגן עד לתיקון השלם.
ראשיתו של תהליך השיבה הוא בחג הפסח, בו האדם השתחרר מהשעבוד לנחש ובטלה גזירת הגירוש והשילוח מגן עדן. הוא נמשך בשבועות, בראש השנה וביום הכיפורים, עד שבסוכות חוזר האדם למצב המתוקן שקדם לחטא. אחריתו של התהליך היא בשמיני עצרת, בו מגיע האדם למדרגת האכילה מעץ החיים, שהיה מיועד לו אילו לא חטא.
השיבה לגן עדן אינה שיבתו של עם ישראל בלבד. היא מהווה המשך ישיר לחיי האדם-האנושות בגן עדן, שהרי עם ישראל הוא לב האנושות. דרכו של עם ישראל היא דרכו של האדם לאחר גירושו מהגן, וגאולת ישראל תביא גם לגאולת האנושות, כפי שאנו למדים ממקורות שונים, כדוגמת חזון אחרית הימים המפורסם של מיכה וישעיהו 5 .
בפרקים הבאים יתוארו כל אחד מהמועדים מפסח ועד סוכות, וזאת דרך שתי נקודות מבט: מנקודת המבט של תהליך תיקון חטא אדם הראשון, ומנקודת המבט של תהליך השיבה לגן עדן. שתי נקודות מבט אלו משלימות כמובן זו את זו, והן מתאחדות בשמיני עצרת, המהווה את נקודת הפסגה של המועדים.
בכתיבת הדברים נעזרתי במקורות רבים, הן מדברי חז"ל, ראשונים ואחרונים והן מדברי מחברי זמננו אשר יצוינו במקומות המתאימים. כדי לא להכביד במקורות, לא צוין מקור לפסוקים אשר נמצאים בפרשיות הבריאה. כמו כן, לפסוקים בתורה שמקומם פרשיות אחרות צוין שם הפרשה בה הם מצויים.
הורתה של חוברת זו בניצוצות של רעיונות לפני מספר שנים, אשר צמחו במשך הזמן בחשיבה הגלויה והסמויה עד שהבשילו והוציאו פרי. רבים האנשים אשר שותפים בה וברעיונות הכלולים בה. לחלקם כלל איני מודע, שכן יש להניח שיסודם של חלק מהרעיונות הוא בדברים שלמדתי לאורך השנים מאנשי תורה בהזדמנויות שונות. תודתי נתונה לכולם.
אני מבקש להודות לרבני ישיבת בית אל מהם אני לומד תורה וחוכמה, ובראשם מו"ר הרב זלמן מלמד שליט"א. הטיפה מן הים אשר למדתי ממנו מהווה אוצר בלום, וגם מרכיב חשוב בהיבטים רבים של התפתחותי.
זכות היא לי להודות להוריי היקרים, יוסף-מגוץ ושרה-שרח כהן, אשר נתנו ונותנים לי שפע רב של טוב רוחני וגשמי לאורך כל השנים, ולחמי וחמותי היקרים, נחום ורותי רפאלי, אשר מסייעים לנו בדרכים רבות בכל הזדמנות. הלימוד בחוברת זו מוקדש להצלחתם בכל התחומים.
חוברת זו לא הייתה יוצאת לאור לולי תמיכתה המלאה לאורך כל הדרך של רעייתי ונוות ביתי, הודיה רבקה, שמאפשרת לי מזה שנים רבות ללמוד תורה בישוב הדעת. יהי רצון שנזכה לגדל את כל בנינו ובנותינו לעבודת ה', אהבתו ויראתו.
הארות והערות יתקבלו בשמחה ובברכה בכתובת [email protected].
מה אשיב לה' כל תגמולוהי עלי.
יעקב כהן, בית אל, ערב ראש השנה התש"פ.
^ 1.דבר זה נכון בין אם נבין שהאדם עליו מסופר בתחילת התורה הוא אדם פרטי, שהיווה את שורש האנושות כולה, ובין אם נבין שהתורה כלל אינה עוסקת באדם פרטי אלא באנושות (להבנה האחרונה, ראו בדברי הרב גדליה נדל המובאים בספר "תורתו של רבי גדליה" עמוד צח "כשהתורה אומרת 'ויברא א-לקים את האדם' היא אינה מתכוונת לאדם אחד ששמו הפרטי היה אדם. 'האדם' בהא הידיעה הוא שם המין", בדברי הרב קוק בשמונה קבצים א תקצד וב'לנבוכי הדור' פרק ד, ועוד). ואכמ"ל.
^ 2.ראו על כך באגרות הראי"ה, חלק א' איגרת קל"ד.
^ 3.מעט על כך כתוב בחוברת זו, עמ' 71-73.
^ 4.לאחרונה הוציא הרב אוריאל עיטם סדרת ספרים בשם "ונהר יוצא מעדן", שבה קיימת הרחבה רבה אודות שרשיהם של המועדים בפרשת גן עדן.
^ 5.וראו גם בדברי המהר"ל בספרו נצח ישראל, פרק ס"ג.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.















