^ 1.ראה שפת אמת בראשית תרמ"ד "ופירוש וישלחהו הוא שליחות גם כן, שהקב"ה שלח את האדם לתקן את העולמות השפלים".
^ 2.ראה על כך בספרו של יונתן גרוסמן "בראשית – סיפורן של התחלות", עמ' 80-107.
^ 3.הקשר בין בית המקדש לגן עדן רמוז כבר בנבואת יחזקאל פרק מ"ו, ומפורש ובפרקי דרבי אליעזר פרק יא שם מבואר שמקום יצירת האדם היה במקדש. ועיין בעניין זה בהרחבה במאמרו של ר' יהודה קיל "המשכן, המקדש והגן בעדן" (דעת מקרא לבראשית כרך א', עמוד 111 והלאה).
ההבנה שהיום השמיני לחנוכת המשכן מהווה מפגש עם עץ החיים עשוי להסביר את חטאם של נדב ואביהוא, שנכנסו למקום הכרובים השומרים על דרך עץ החיים, ולבסוף נפגעו באש שהמיתה אותם – מעין 'להט החרב'. ושוב מצאתי כן בדברי רבי אברהם מרדכי אלתר מגור, אמרי אמת, אחרי מות תרצ"ג.
^ 4.לכל אחד מהמועדים האחרים שם ייחודי ומוגדר, וגם כאשר מוזכרים בהם שביתה או עצירה הרי תכנים אלו רק מצטרפים אל התוכן העיקרי של המועד. יש לציין שגם על שביעי של פסח נאמר בתורה 'עצרת', אך העצרת אינו שמו של החג אלא תוכן המתלווה אליו, כפי שמדויק בלשון התורה "וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עֲצֶרֶת לַֽה' אֱלֹהֶיךָ" (פרשת ראה), ואכמ"ל.
^ 5.כך כתב הרמב"ן בביאורו לשם 'עצרת', לאחר שהביא את פירושו של רש"י: "ועל דרך האמת, כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ, ויום השביעי הוא שבת ואין לו בן זוג, וכנסת ישראל היא בת זוגו, שנאמר ואת הארץ, והנה היא שמינית. עצרת היא, כי שם נעצר הכל". וכן מובא בדברי רבינו בחיי בספרו כד הקמח ערך עצרת, עם תוספת הסבר: "ומזה תמצא סוד הכתוב האומר עצרת היא פירושו עצרת של היא, כלומר של שבת הנקראת היא, שנאמר ביני ובין בני ישראל אות היא כי היא אצולה מן השבת הגדול".
^ 6.ועיין שם גם באותיות הבאות.
^ 7.ויקרא כג, לג; ומקורו במדבר רבה כא, כד.
^ 8.מצוה שכד: "אם תשאל, שמיני עצרת שיש בו שמחה גדולה לישראל למה לא היה ניטל בו? התשובה, כי יום שמיני עצרת כולו לשם, וכמו שאמרו זכרונם לברכה, משל למלך שעשה סעודה וכו' כדאיתא במדרש, ולבסוף אמר להם עכבו עמי יום אחד שקשה עלי פרידתכם, ולפיכך נקרא עצרת, ואם כן אין צריך זכרון אחר".
^ 9.ראה גם בדברי הרב קוק באורות הקודש ג קלח "והנה תבוא הגאולה... ונתתי רוחי בכם וחייתם, לשעבר תורה נתתי בכם, לעתיד חיים אני נותן לכם" (נראה שהרב מצטט כאן מקור מדברי חז"ל, אך הוא אינו ידוע לנו). וראה בקובץ ח קמז על מדרגת משה ומדרגת משיח, ואכמ"ל.