ישמור עצמו בעת התפילה בבית הכנסת | רבנים שונים | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
לאורו

קטגוריה משנית

פרשת שבוע ותנ"ך
חומש בראשית
נח

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

וּבְנֵי אֲרָם עוּץ וְחוּל וְגֶתֶר וָמַשׁ (בראשית י כג). הָרֶמֶז בָּזֶה, שֶׁבִּשְׁעַת תְּפִלָּה צָרִיךְ שֶׁיְּטַהֵר מַחֲשַׁבְתּוֹ וִיפַנֶּה לִבּוֹ מִכָּל דְּבָרִים הַמַּטְרִידִים אוֹתוֹ, לְפִי שֶׁהַתְּפִלָּה נִקְרֵאת עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יא יג) 'וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם'. וְעוֹד, צָרִיךְ שֶׁיִּנְהַג קְדֻשָּׁה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְיַחְשֹׁב שֶׁהַשְּׁכִינָה שָׁם, וְלֹא יַרְבֶּה דִּבְרֵי חֹל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְלֹא יָרִיב עִם אָדָם שָׁם:
וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר וּבְנֵי אֲרָם שֶׁהִיא הַתְּפִלָּה, עוּץ מִלְּשׁוֹן עֵצָה, דְּהַיְנוּ צָרִיךְ שֶׁיְּטַהֵר עֲצָתוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ וְלֹא תִּהְיֶה עֲצָתוֹ אֶלָּא בַּעֲבוֹדַת ה' דַּוְקָא. וְחוּל , הַיְנוּ מַרְחִיק דִּבְרֵי חֹל שֶׁלֹּא יַזְכִּירֵם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. וְגֶתֶר , אוֹתִיּוֹת 'וְתִגָּר', שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה שׁוּם תִּגָּר וְלֹא רִיב בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. וְזֶהוּ וָמַשׁ , מִלְּשׁוֹן הֲסָרָה, כְּמוֹ 'לֹא יָמוּשׁ' (יהושע א ח), כְּלוֹמַר דְּמֵסִיר עַצְמוֹ מִדִּבְרֵי חֹל וְרִיב וּמַצָּה וְכַיּוֹצֵא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, וּמִתְנַהֵג בָּהּ כִּי אִם בִּקְדֻשָּׁה:
(פיתוחי חותם פרשת נח)

הענוה היא עיקר האדם
וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה (בראשית ו טז). בָּא לִרְמֹז שֶׁיִּרְדֹּף אַחַר הָעֲנָוָה שֶׁהִיא הָעִקָּר, דְּאַף עַל גַּב דְּקִדֵּשׁ לִבּוֹ וְעֵינָיו צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה בּוֹ מִדַּת הָעֲנָוָה וְיָכֹף כְּאַגְמוֹן רֹאשׁוֹ. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה , דְּהַיְנוּ יַעֲשֶׂה עַצְמוֹ שֶׁאֵין בְּשִׁעוּרוֹ אֶלָּא אַמָּה אַחַת, שֶׁהוּא קָטֹן וְשָׁפָל מִכָּל אָדָם:
זֹאת וְעוֹד, יַרְבֶּה בִּשְׁתִיקָה וְיַעֲשֶׂה עַצְמוֹ כְּאִלֵּם, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין פט.) עַל פָּסוּק (תהלים נח ב) 'הַאֻמְנָם אֵלֶם', וְזֶהוּ שֶׁאָמַר וּפֶתַח הַתֵּבָה , פֶּתַח הוּא פִּיו שֶׁל הָאָדָם, בְּצִדָּהּ תָּשִׂים , דְּהַיְנוּ יַעֲשֶׂה אוֹתוֹ כְּאִלּוּ הוּא סָתוּם, כְּצִדּוֹ שֶׁהוּא סָתוּם, וְכֵיוָן שֶׁיְּתַקֵּן גּוּפוֹ בְּכָל הַתִּקּוּנִים הָאֵלֶּה, בְּוַדַּאי שֶׁיִּהְיֶה כְּלִי מְתֻקָּן וְרָאוּי לַקְּדֻשָּׁה, שֶׁיִּזְכֶּה לְקַבֵּל נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה, וְעַל שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה סִיֵּם וְאָמַר תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ . תַּחְתִּיִּם הִיא הַנֶּפֶשׁ, שְׁנִיִּם הִיא הָרוּחַ, וּשְׁלִשִׁים הִיא הַנְּשָׁמָה. אִי נַמִי, הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁל הַתֵּבָה גִּימַטְרִיָּא ש"פ הוּא חֶשְׁבּוֹן 'לָשֹׁן', שֶׁיִּשְׁמֹר לְשׁוֹנוֹ מֵרָע וּמִמִּרְמָה. עוֹד, גִּימַטְרִיָּא 'שָׁלוֹם' עִם אַרְבַּע אוֹתִיּוֹתָיו, לִרְמֹז שֶׁיִּהְיֶה אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, וְזֶהוּ תִּקּוּנוֹ:
(מחשוף הלבן פרשת נח)

גנותו של מדבר לשון הרע
וּמִצְרַיִם יָלַד אֶת לוּדִים וְאֶת עֲנָמִים וְאֶת לְהָבִים וְאֶת נַפְתֻּחִים. וְאֶת פַּתְרֻסִים וְאֶת כַּסְלֻחִים אֲשֶׁר יָצְאוּ מִשָּׁם פְּלִשְׁתִּים וְאֶת כַּפְתֹּרִים (בראשית י יג-יד).
כְּבָר כָּתַבְנוּ (פסוק ו) כִּי וּמִצְרַיִם גִּימַטְרִיָּא 'לָשׁוֹן', רוֹמֵז לַמְשַׁנֵּן כַּחֶרֶב לְשׁוֹנוֹ וּמְדַבֵּר לָשׁוֹן הָרָע וּמוֹצִיא שֵׁם רַע וּלְשׁוֹנוֹ תְּדַבֵּר אָוֶן וּמִרְמָה תָּמִיד. וְהִנֵּה בַּעַל הַלָּשׁוֹן בִּלְשׁוֹנוֹ הָרָע מוֹלִיךְ רָכִיל וּמַטִּיל שִׂנְאָה אֲפִלּוּ בֵּין אַחִים וְרֵעִים, עַד שֶׁבִּלְשׁוֹנוֹ הָרָע מַפְרִיד אִישׁ מֵעַל רֵעֵהוּ:
וְזֶהוּ וּמִצְרַיִם , הוּא בַּעַל הַלָּשׁוֹן, בּוֹא וּרְאֵה תּוֹלְדוֹת מַעֲשָׂיו הָרָעִים, יָלַד אֶת לוּדִים וְאֶת עֲנָמִים , לוּדִים מִלְּשׁוֹן לֵדָה, וַעֲנָמִים מִלְּשׁוֹן נְעִימִים, כְּלוֹמַר, אֲפִלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁמִּיּוֹם שֶׁנּוֹלְדוּ הֵם נְעִימִים אֲהוּבִים וּמֻדְבָּקִים בְּאַהֲבָה וְרֵעוּת, בָּא בַּעַל הַלָּשׁוֹן וְנָתַן בֵּינֵיהֶם לַהֲבֵי הַמַּחֲלֹקֶת עַד שֶׁהִפְרִידָם אִישׁ מֵעַל אָחִיו. וְזֶהוּ וְאֶת לְהָבִים וְאֶת נַפְתֻּחִים , דְּהַיְנוּ נָתַן בֵּינֵיהֶם אֵשׁ לֶהָבוֹת עַד שֶׁהִפְתִּיחָם וְהִפְרִידָם אִישׁ מֵעַל אָחִיו. וְאוֹמְרוֹ נַפְתֻּחִים , כְּלוֹמַר תַּחַת אֲשֶׁר הָיוּ סְתוּמִים וּמְחֻבָּרִים בְּאַהֲבָה וְרֵעוּת וְזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיהֶם, בָּא בַּעַל הַלָּשׁוֹן וּפָרַץ סִתְמֵיהֶם וַעֲשָׂאָם פְּתוּחִים, כָּל הָרוֹצֶה לִכָּנֵס הֲרֵי הַפֶּתַח פָּתוּחַ:
בעל הלשון מדבר רעה גם על מי שמטיב לו
וְאֶת פַּתְרֻסִים וְגוֹ', הַכַּוָּנָה, דְּבַעַל הַלָּשׁוֹן כֵּיוָן שֶׁסּוּרוֹ רַע, אֲפִלּוּ מִי שֶׁעוֹשֶׂה לוֹ טוֹבָה וּמַאֲכִילוֹ וּמַשְׁקֵהוּ, מְדַבֵּר עָלָיו רָעָה וּמוֹסְרוֹ וְנִלְחָם עִמּוֹ. וְזֶהוּ וְאֶת פַּתְרֻסִים , קְרֵי בֵּהּ 'פַּת יִמְסֹר', כְּלוֹמַר, אֲפִלּוּ מִי שֶׁאוֹכֵל פִּתּוֹ מוֹסְרוֹ וּמַפְסִידוֹ. וְאֶת כַּסְלֻחִים , קְרֵי בֵּהּ 'כּוֹס יִלָּחֵם', אֲפִלּוּ מִי שֶׁשּׁוֹתֶה כּוֹסוֹ נִלְחָם עִמּוֹ. וְהִנֵּה בַּעַל הַלָּשׁוֹן עַל יְדֵי לְשׁוֹנוֹ שֶׁמַּטִּיל שִׂנְאָה בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ מֵבִיא אוֹתָם לִידֵי שְׁפִיכוּת דָּמִים, וְזֶהוּ אֲשֶׁר יָצְאוּ מִשָּׁם פְּלִשְׁתִּים , פְּלִשְׁתִּים גִּימַטְרִיָּא 'שְׁפִיכוּת דָּם'. וְאֶת כַּפְתֹּרִים מִלְּשׁוֹן כְּפִירָה, לוֹמַר לְךָ דְּבַעַל הַלָּשׁוֹן כּוֹפֵר בָּעִקָּר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יב ה) 'אֲשֶׁר אָמְרוּ לִלְשֹׁנֵנוּ נַגְבִּיר שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ מִי אָדוֹן לָנוּ' (ערכין טו:). וְהִנֵּה כַּפְתּוֹרִים יֵשׁ בָּהּ אוֹתִיּוֹת 'כּוֹפְרִים', וְעוֹד תָּי"ו רוֹמֵז לַתּוֹרָה, לוֹמַר שֶׁכּוֹפְרִים בַּתּוֹרָה. וְעוֹד, כָּל הַשֵּׁמוֹת הַלָּלוּ שֶׁל בְּנֵי מִצְרַיִם מְסַיְּמִים בְּ'מִי', לוֹמַר שֶׁבַּעֲלֵי הַלָּשׁוֹן כּוֹפְרִים בַּה' וְאוֹמְרִים 'מִי אָדוֹן לָנוּ':
המרמה במשא ומתן סופו שגוזל בפרהסיא
וּכְנַעַן יָלַד אֶת צִידֹן בְּכֹרוֹ וְאֶת חֵת. כְּבָר כָּתַבְנוּ דְּרוֹמֵז לְגַזְלָן וְחַמְסָן. וְהִנֵּה, הַמִּתְאַוֶּה לִגְזֹל וְלַחְמֹס, תְּחִלָּתוֹ מַתְחִיל מְרַמֶּה בְּנֵי אָדָם בְּמַשָּׂאוֹ וּבְמַתָּנוֹ, וְהוֹלֵךְ מֵרָעָה לְרָעָה עַד שֶׁגּוֹזֵל וְחוֹמֵס בְּפַרְהֶסְיָא, וְאֵינוֹ אוֹסֵר עָלָיו שֶׁל אֲחֵרִים כְּלָל, כֵּיוָן שֶׁעָבַר עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָּהּ וְשִׁלֵּשׁ בָּהּ נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶתֵּר (קידושין מ.), וְעוֹשֶׂה מִרְמָה בְּכָל עֲסָקָיו בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה. וְזֶהוּ וּכְנַעַן יָלַד אֶת צִידֹן בְּכֹרוֹ , דְּהַיְנוּ צָד בְּנֵי אָדָם בְּפִיו וּמְרַמֶּה אוֹתָם, מַרְאֶה תֻּמָּה וְתַחְתֶּיהָ עָרְמָה, זֶהוּ תְּחִלָּתוֹ, וּלְפִיכָךְ אָמַר בְּכֹרוֹ . וְאֶת חֵת , רָאשֵׁי תֵּבוֹת חֶ מְדָּה תַּ אֲוָה , כְּלוֹמַר מִי גּוֹרֵם לוֹ זֶה, מִשּׁוּם דְּחוֹמֵד וּמִתְאַוֶּה לְשֶׁל אֲחֵרִים:
גוזל בכמה דרכים ומצער את שכניו
וְאֶת הַיְבוּסִי וְאֶת הָאֱמֹרִי וְאֵת הַגִּרְגָּשִׁי. וְאֶת הַיְבוּסִי , מִלְּשׁוֹן 'צָרֵינוּ בּוֹסְסוּ מִקְדָּשֶׁךָ' (ישעיה סג יח), וּמִלְּשׁוֹן 'נָבוּס קָמֵינוּ' (תהלים מד ו), שֶׁהוּא לְשׁוֹן דְּרִיכָה, שֶׁהוּא דּוֹרֵךְ וּמַשִּׂיג גְּבוּל אֲחֵרִים. וְאֶת הָאֱמֹרִי , מִלְּשׁוֹן הֲמָרָה, כְּמוֹ 'וְלֹא יָמִיר אֹתוֹ טוֹב בְּרָע' (ויקרא כז י), שֶׁהוּא מַחֲלִיף הַמֹּאזְנַיִם וְהַמִּשְׁקָלוֹת אֶבֶן וָאֶבֶן אֵיפָה וְאֵיפָה. וְאֵת הַגִּרְגָּשִׁי , קְרֵי בֵּהּ 'גֵּר גְּשִׂי', כְּלוֹמַר, אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא שְׁכֵנוֹ וְגֵרוֹ, דּוֹחֲקוֹ וְעוֹשֶׂה לוֹ רָעָה, 'גְּשִׂי' מִלְּשׁוֹן 'אֶת הַנָּכְרִי תִּגֹּשׂ' (דברים טו ג), שֶׁהוּא לְשׁוֹן דְּחִיקָה:
הגזלן עובר על כמה מעשרת הדברות
וְאֶת הַחִוִּי וְאֶת הָעַרְקִי וְאֶת הַסִּינִי. וְאֶת הָאַרְוָדִי וְאֶת הַצְּמָרִי וְאֶת הַחֲמָתִי וְאַחַר נָפֹצוּ מִשְׁפְּחוֹת הַכְּנַעֲנִי. וְאֶת הָאַרְוָדִי , שֶׁהוּא יוֹרֵד לְאֻמָּנוּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ וּפוֹסֵק חִיּוּתוֹ. וְאֶת הַצְּמָרִי , אוֹתִיּוֹת 'הַמִּצְרִי', שֶׁהוּא מֵצֵר לְבַעַל הַמֵּצַר שֶׁלּוֹ. וְאֶת הַחֲמָתִי , כְּלוֹמַר מִתְּחִלָּה הָיָה עוֹשֶׂה בַּסֵּתֶר, וְעַכְשָׁו שֶׁנַּעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶתֵּר עוֹשֶׂה הַדָּבָר בְּפַרְהֶסְיָא בַּחֲמָתוֹ וּבְאַפּוֹ. וְאֶת הַחִוִּי , מִלְּשׁוֹן חִוְיָא שֶׁהוּא נָחָשׁ, שֶׁהַגַּזְלָן שֶׁחוֹמֵד מָמוֹן אֲחֵרִים וְאֵינוֹ שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה נָחָשׁ, שֶׁכָּל הֶעָפָר לְפָנָיו וְלֹא נִתְמַלְּאָה עֵינוֹ. וְאֶת הָעַרְקִי וְאֶת הַסִּינִי , כְּלוֹמַר, הַגַּזְלָן הַזֶּה כְּשֶׁדּוֹחֲקִים אוֹתוֹ לִשָּׁבַע שֶׁלֹּא גָּזַל, קוֹרֵעַ הַדָּת שֶׁנִּתְּנָה בְּסִינַי וְעוֹבֵר עָלֶיהָ וְנִשְׁבָּע לַשֶּׁקֶר. אִי נַמִי, כְּשֶׁעָבַר עַל 'לֹא תַחְמֹד' (שמות כ יד) וְ'לֹא תִתְאַוֶּה' (דברים ה יח) וְ'לֹא תִגְנֹב' (שמות כ יג), עָבַר וְקָרַע הַדָּת שֶׁנִּתְּנָה בְּסִינַי, דְּאֵלּוּ מֵעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁנִּתְּנוּ בְּסִינַי. וְאַחַר נָפֹצוּ מִשְׁפְּחוֹת הַכְּנַעֲנִי , כְּלוֹמַר מִינֵי הָרַמָּאוּת וְהַגַּזְלָנוּת רַבִּים, וּמִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֵלֶּה שֶׁזָּכַרְנוּ בְּוַדַּאי שֶׁכָּל הָאֲחֵרִים כְּלוּלִים בּוֹ:
עבירה קלה גוררת עבירה חמורה
וַיְהִי גְּבוּל הַכְּנַעֲנִי מִצִּידֹן בֹּאֲכָה גְרָרָה עַד עַזָּה [בֹּאֲכָה סְדֹמָה וַעֲמֹרָה]. כְּלוֹמַר, וַי הָיָה, שֶׁעֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה מִקַּלָּה לַחֲמוּרָה עַד שֶׁמִּשְׁתַּקֵּעַ בַּגְּדוֹלָה שֶׁבָּהֶן. וְזֶהוּ גְּבוּל הַכְּנַעֲנִי מִצִּידֹן , דְּהַיְנוּ הָרַמַּאי הַזֶּה מִצִּידֹן הִתְחִיל, צָד בְּנֵי אָדָם וּמְרַמֶּה אוֹתָם בְּפִיו. וּמִשָּׁם גְּרָרָה , הִתְחִיל יֵצֶר הָרָע לְגָרְרוֹ עֲבֵרָה אַחַר עֲבֵרָה עַד עַזָּה , עַד הַחֲמוּרָה. בֹּאֲכָה סְדֹמָה וַעֲמֹרָה , כְּלוֹמַר אֵינוֹ מְנִיחוֹ יֵצֶר הָרָע עַד שֶׁגּוֹרֵם לוֹ לִהְיוֹת כִּסְדוֹם וַעֲמוֹרָה שֶׁכָּתוּב בָּהֶם (להלן יג יג) 'וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַה' מְאֹד':
אֵלֶּה בְנֵי חָם לְמִשְׁפְּחֹתָם. כְּלוֹמַר מִי גָּרַם כָּל זֶה, הוּא חִמּוּם יֵצֶר הָרָע שֶׁמְּחַמֵּם גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם וְדָר בְּקִרְבּוֹ, וְשׁוֹמֵעַ לִדְבָרָיו, וְלֹא הִטָּה אֹזֶן לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי תּוֹרָה וְתוֹכַחַת מוּסָר:
(פיתוחי חותם פרשת נח)

זהירות מגאוה ולשה"ר מרחיק היצר הרע
וּבְנֵי חָם כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וּפוּט וּכְנָעַן (בראשית י ו). לְמַעְלָה כָּתַבְנוּ שֶׁחָם הוּא יֵצֶר הָרָע שֶׁמְּחַמֵּם גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם, דְּאֵין שׁוּם אָדָם עוֹשֶׂה שׁוּם עֲבֵרָה זוּלָתִי עַל יְדֵי חִמּוּם יֵצֶר הָרָע. וְהַמִּדָּה הָרָעָה שֶׁגּוֹרֶמֶת לָאָדָם כָּל רָעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הִיא מִדַּת הַגַּאֲוָה, הִיא שֹׁרֶשׁ כָּל הָרָעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. וּפְקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה כַּמָּה הִזְהִירָה הַתּוֹרָה וַחֲכָמִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל הַגַּאֲוָה, כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה ה.) הַגֵּאֶה אֵין עֲפָרוֹ נִנְעָר וְאֵינוֹ רוֹאֶה פְּנֵי שְׁכִינָה, וְאֵין מִי שֶׁגּוֹרֵם לְסַמָּאֵ"ל וְלִילִי"ת הֲרָמַת רֹאשׁ כְּמוֹ הַגֵּאֶה. וּמֵהַגַּאֲוָה נִמְשָׁכִים כַּמָּה רָעוֹת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים בְּעֵינֵינוּ דְּהַגַּאֲוָה כָּל רַע נִמְשָׁךְ מִמֶּנָּה, דְּהַגֵּאֶה אִם יִרְאֶה שׁוּם אָדָם מְכֻבָּד מִמֶּנּוּ אוֹ אֲפִלּוּ כְּמוֹתוֹ, מֵרֹב גַּאֲוָתוֹ מִתְקַנֵּא מִמֶּנּוּ וְשׂוֹנֵא אוֹתוֹ, וְכֵיוָן שֶׁשּׂוֹנֵא אוֹתוֹ הוּא מְבַקֵּשׁ רָעָתוֹ (ספרי כי תצא רלה), וַאֲפִלּוּ דָּבָר הַגּוֹרֵם לוֹ מִיתָה מְבַקֵּשׁ לוֹ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. וְעוֹד, הַגֵּאֶה מְבַזֶּה לְכָל אָדָם, דְּאֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה שׁוּם אָדָם שָׁוֶה אֵלָיו, וּמַעֲשֵׂי הַגֵּאֶה רַבּוּ מִלִּסְפֹּר:
(פיתוחי חותם פרשת נח)

(נלקט ונערך ע"י ישיבת "אביר-יעקב", מכון "אור-לישרים" נהריה)

רבנים שונים

מידות
שמירת הלשון - כוח הדיבור וערכו - חלק ה'
י"ד טבת תשע"ז
י"ד טבת תשע"ז
גרים
הגיורים המקילים באמריקה
הרב מאור קיים והרב דוד שץ
אב תשפ"ב
מידות
שמירת הלשון - כוח הדיבור וערכו - חלק א'
י' טבת תשע"ז
י' טבת תשע"ז
ויחי
שב"צ - זהו עצם העניין | הורה לדוגמה
ויחי תשע"ז
טבת תשע"ז

לאורו

לאורו
מחשבה המועילה לאדם להתגבר על יצרו
גליון 108
רבנים שונים | כסלו תשפ
לאורו
לצחוק עם הלוויתן
גליון 118
הרב חגי לונדין | אדר תשפ
לאורו
אגרת מד – דעת אלוקים
גליון מס 117
הרב שלמה לוי | אדר תשפ
לאורו
משלוח מנות באמצעות רחפן
גליון 118
רבנים שונים | אדר תשפ

לאורו

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

חיי שרה
רעיונות לפרשת חיי שרה
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ו-תש"ס
נושאים שונים
הלכות ייחוד
הרב יוני לביא | אלול תשס"ח
חנוכה בראי דורנו
חנוכה שיעור לדורנו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כו כסלו תשס"ח
נוסחי תפילה
ברכות השחר וברכות התורה - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

47 דק'
לנתיבות ישראל
יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ט חשוון תשפ"ז
9 דק'
חיי שרה
כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
הרב יצחק בן יוסף | חשוון תשפ"ז
46 דק'
מידות הראי"ה
מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
הרב משה בר ציון | י"ט חשוון תשפ"ז
26 דק'
בכורות
בכורות דף מ"ה
הרב אלי סטפנסקי | כ"ב חשוון תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב ש. יוסף וייצן
הרב שמואל אליהו
הרב אליעזר מלמד
הרב אליקים לבנון
הרב אליהו ברין
הרה"ג יעקב אריאל
הרב משה ברלינר
הרב חיים אביהוא שוורץ
הרה"ג צבי שכטר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
רבנים שונים | חשוון תשפ"ז
9 דק'
חיי שרה
כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
הרב יצחק בן יוסף | חשוון תשפ"ז
49 דק'
חיי שרה
פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
הרב יצחק חי זאגא | חשון תשפ"ז
45 דק'
תפילות, קידוש וסעודות
הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
הרב משה בר ציון | כ"ב חשוון תשפ"ז
27 דק'
מאמר שלישי
מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ב חשוון תשפ"ז
23 דק'
בכורות
בכורות דף מ"ו
הרב אלי סטפנסקי | כ"ג חשוון תשפ"ז
5 דק'
חיי שרה
חיי שרה: חברון- היסוד לכל החיבורים בחיינו
הרב מאיר גולדויכט | חשוון תשפ"ז
26 דק'
בכורות
בכורות דף מ"ה
הרב אלי סטפנסקי | כ"ב חשוון תשפ"ז
47 דק'
לנתיבות ישראל
יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ט חשוון תשפ"ז
46 דק'
מידות הראי"ה
מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
הרב משה בר ציון | י"ט חשוון תשפ"ז
37 דק'
וירא
מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
הרב עידו יעקובי | כ"א חשוון תשפ"ז
לשון הרע
בחירות ולשון הרע
הרב שי טחן | חשוון תשפ"ז
37 דק'
בכורות
בכורות דף מ"ד
הרב אלי סטפנסקי | כ"א חשוון תשפ"ז
31 דק'
שם משמואל על הפרשה
ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
הרב חיים כץ | י"ח חשוון תשפ"ז
37 דק'
שיעורים בספר יהושע
הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
הרב עידו יעקובי | כ"א חשוון תשפ"ז
36 דק'
בכורות
בכורות דף מ"ג
הרב אלי סטפנסקי | כ' חשוון תשפ"ז
42 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ז חשוון תשפ"ז
48 דק'
מאמר שלישי
מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ו אלול תשפ"ו