ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ספר מלכים
- עיון והקשבה בפרקי דוד
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
פרשת המלך - בין חזון לבין מעשה
פרשת המלך בספר דברים בקשת המלך בספר שמוא ל
כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה’ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ
וְאָמַרְתָּ
עיון והקשבה בפרקי דוד (28)
הרב שמעון קליין
3 - בקשת המלך - הסוף של תהליך ההתבגרות
4 - המלך - בשליחות מי?
5 - "וירע הדבר בעיני שמואל", מדוע?
טען עוד
כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי:
שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ
אֲשֶׁר יִבְחַר ה’ אֱלֹהֶיךָ בּוֹ מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא..." (דברים י"ז, יד - טו).
ההקשר : תהליך היסטורי - כניסה אל הארץ, ירושה וישיבה, בעקבותיו בשילות, תודעה חדשה. בניגוד למציאות ב'תקופת הילדות' של העם שבה הקב"ה מינה את המנהיגים והם שימשו כשלוחיו במידה רבה, מבקש העם למנות את מנהיגיו, להיות מקור לסמכות ולאחריות.
וְאָמַרְתָּ : העם הוא ישות המתוארת בלשון יחיד. 'העם רוצה מלך'.
אָשִׂימָה : העם מבקש להיות הגורם הממנה, לשמש כמקור הסמכות. הדיבור - בינו לבין עצמו, ביטוי למשאלת לב פנימית.
עָלַי : המלך מורם מעם, סמכות המוצבת מעליו.
קיומה של סמכות חזקה תאפשר לעם להגשים את רצונותיו באמצעות המלך.
מֶלֶךְ : אין ציון מגביל "לשפטנו". המלך מנהיג את מכלול החיים.
כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי : לימוד מן הגויים הסמוכים אלי, ביטוי לקיומו של קשר בין העם לבין שכיניו.
שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ : העם ממנה מלך. בעקבות הבשלות לעמדת האחריות, האחריות הופכת למצווה.
אֲשֶׁר יִבְחַר ה’ אֱלֹהֶיךָ בּוֹ : ה' מאשר את מינוי העם ומשרה שכינתו על המלך.
מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא : כללי הבחירה הניתנים לעם מעידים על המעורבות ועל הסמכות הפיזית המצויה בידיהם.
מהות : פרשת המלך מתארת תהליך היסטורי, שבמהלכו ביום מן הימים מתחוללת מהפכה בתפישת העם את המושג מנהיגות. לא עוד מנהיגים שמקור סמכותם הוא המינוי האלוקי, כי אם מנהיגים שלוחי העם, המגלמים את רצונותיו העמוקים. לא מרידה בקב"ה היא זו, כי אם בגרות, הפנמה, אחריות, ושותפות עם אל בהנהגה.
וַיִּֽתְקַבְּצ֔וּ כֹּ֖ל זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּבֹ֥אוּ אֶל־שְׁמוּאֵ֖ל הָרָמָֽתָה:
וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הִנֵּה אַתָּה זָקַנְתָּ וּבָנֶיךָ לֹא הָלְכוּ בִּדְרָכֶיךָ
עַתָּה שִׂימָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ
כְּכָל הַגּוֹיִם :
וַיֹּאמֶר ה' אֶל שְׁמוּאֵל שְׁמַע בְּקוֹלָם וְהִמְלַכְתָּ לָהֶם מֶלֶךְ ... (פרק ח', ד-כב).]]]
וַה' גָּלָה אֶת אֹזֶן שְׁמוּאֵל יוֹם אֶחָד לִפְנֵי בוֹא שָׁאוּל לֵאמֹר: כָּעֵת מָחָר אֶשְׁלַח אֵלֶיךָ אִישׁ מֵאֶרֶץ בִּנְיָמִן וּמְשַׁחְתּוֹ לְנָגִיד עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל (פרק ט', טו-טז)... וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל כָּל הָעָם הַרְֹאִיתֶם אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ ה' כִּי אֵין כָּמֹהוּ בְּכָל הָעָם וַיָּרִעוּ כָל הָעָם וַיֹּאמְרוּ יְחִי הַמֶּלֶךְ (פרק י', כד).
ההקשר : התהליך ההיסטורי המתואר בדברים עומד בבסיס העיתוי לבקשה - לאחר הכניסה אל הארץ, הירושה והישיבה, מימי השופטים ועד שלהי ימי שמואל. הכתוב לא מתייחס להקשר באופן ישיר.
וַיֹּאמְרוּ : תיאור קונקרטי בלשון רבים. תיאור בלשון יחיד 'העם רוצה' עדיין לא אפשרי, מכיוון שהעם עדיין לא בשל לכך. המניע הוא אילוץ - שמואל זקן ובניו לא הלכו בדרכיו. עַתָּה : עכשיו. זהו מענה לכאן ולעכשיו. פרקטיקה ופחות חזון.
שִׂימָה : העם עדיין לא בשל למנות מלך והוא מבקש משמואל למנות.
לָּנוּ : בקשתם אינה למלך מורם מעם וגם לא למלך חזק. צמצום סמכויותיו מתבקש במקום שבו הסמכות אינה נתונה בידי העם (אלא בידי הנביא אליו הם פונים).
מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ : כמודל ספר שופטים. ללא מערכת שלטונית (שרים ועבדים), ללא אחריות כוללת.
כְּכָל הַגּוֹיִם : הלימוד מן הגויים הוא מופשט, מושגי. אין לגיטימיות לקשר מוחשי עם הגויים אשר סביבותם.
וַיֹּאמֶר ה' אֶל שְׁמוּאֵל שְׁמַע בְּקוֹלָם וְהִמְלַכְתָּ לָהֶם מֶלֶךְ : שמואל מצטווה למנות את המלך. למעשה, שמואל מחכה למוצא פי ה'.
וַה' גָּלָה אֶת אֹזֶן שְׁמוּאֵל יוֹם אֶחָד לִפְנֵי בוֹא שָׁאוּל לֵאמֹר: כָּעֵת מָחָר אֶשְׁלַח אֵלֶיךָ אִישׁ מֵאֶרֶץ בִּנְיָמִן וּמְשַׁחְתּוֹ לְנָגִיד עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל : ה' הוא הממנה, ושמואל מוציא לפועל את המינוי.
וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל כָּל הָעָם הַרְֹאִיתֶם אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ ה' כִּי אֵין כָּמֹהוּ בְּכָל הָעָם וַיָּרִעוּ כָל הָעָם וַיֹּאמְרוּ יְחִי הַמֶּלֶךְ: העם אינו מעורב, וחלקו הוא בתרועה 'יחי המלך'.
מהות : בקשת המלך משמואל מגלמת התבגרות חלקית של העם. העם מבין שמנהיגות של נביא ואיש רוח אינה מספקת, מצד שני הוא עדיין לא בשל לתפוש את עצמו כמקור הסמכות (דוגמא: בפרק ז' הוא מבקש משמואל להתפלל אל ה', ועדיין אינו מתפלל בעצמו). צעד גדול בדרך למימוש פרשת המלך - בתקופת דוד.
מה המשמעות הנחת תפילין?
למטר השמיים
האם מותר להתקלח ביום טוב?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך מותר להכין קפה בשבת?
תיקון ימי השובבי"ם
איך עושים קידוש?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
למה ללמוד גמרא?
המהפך בחייו של התנא רבי שמעון בר יוחאי
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
