ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שילה בן אביגיל
הזקן התפלא מאד לשאלת הרבי, שהרי עברו שבעים שנה מאז אותו מקרה, ובאותו הזמן הרבי עדיין לא נולד. אבל לאור בקשת הרבי סיפר הזקן: הוא היה איש תם, אבל ירא אלוקים. ומנהג מיוחד היה נוהג, בכל שבוע היה מתחיל ביום הרביעי למרק לכבוד שבת את המנורה התלויה בתקרה. ובשעת מעשה היה אומר: 'הריני עושה זאת לכבוד שמו יתברך'. פעם אחת, כשבאו אנשים לבית הכנסת בערב שבת אחר חצות, מצאו אותו ל"ע תלוי בחגורתו במנורה הגדולה.
הסביר הרבי: "כשסיים השמש את מלאכתו, ולא היה עוד מה לעשות לכבוד שבת, חשב השמש התמים בליבו – מה עוד אוכל לעשות לכבוד הבורא? מיד התערבבה עליו דעתו החלושה, וכיוון שהמנורה התלויה בתקרה הייתה בעיניו הדבר הגדול ביותר בעולם, תלה עצמו בה לכבוד ה' יתברך...
לאחר הסיפור, תיקן רבי לוי יצחק את נשמת השמש בדרך שתיקן... (אור הגנוז עמ' 179).
זהו סיפור, המבטא בקיצוניות, תופעה, שלעיתים קיימת אצל כולנו. לעיתים, אנו מדמיינים שנקודה קטנה היא כל העולם, והדבר משבש את שיקול דעתנו וגורם לנו לפעול בצורה לא נכונה. לעיתים, אנו דואגים מעניין מסויים, שבאמת גם אם יסתבך, 'זה לא כל העולם', וכך גם בנושאים רבים.
וכך גם בעבודת ה'. בעומק, זו אחת מנקודות הוויכוח בין עבודת ה' לעבודת האלילים. הסוגדים לפסלים, לוקחים אחד מכוחות העולם, ועושים ממנו הכל. לעומתם, עבד ה', מתחבר למקור כל הכוחות, ובכך עולמו מתרחב עד אין סוף.
עניין זה ניתן למוצאו בדרכו של אברהם אבינו ובפרשת לך לך. הציווי הראשון לאברהם הוא – "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך". ובמילים אחרות – אברהם מצטווה לעזוב את כל המוכר לו, עולמו הקודם, אזור הנוחות שלו וללכת ליעד לא ידוע. הקב"ה מצניע ממנו בכוונה את זהות הארץ שאליה הוא הולך, ובכך מדגיש לו שהליכתו היא אל הלא נודע.
הליכה זו מבטאת גם את הרעיון שאברהם מביא לעולם. הוא שובר את כל המוסכמות, מנפץ את עבודת האלילים המוגבלת, לטובת ההליכה שתפתח בפניו את שערי האין סוף.
ואולי, אברהם המשיך בכך דמות פחות מוכרת, הלא הוא סב סבו... עבר. בפרשה שלנו, אברהם מכונה באופן יחידי בתורה – "אברהם העברי". חז"ל מבארים (בראשית רבה מב, ח) את מקור השם המיוחד: "רבי יהודה אמר – כל העולם כולו מעבר אחד והוא מעבר אחד. רבי נחמיה אמר – שהוא מבני בניו של עבר. ורבנן אמרי – שהוא מעבר הנהר ושהוא משיח בלשון עברי".
אם נתבונן ונחבר את כל הפירושים ביחד, הרי שנאמר לנו כאן שאברהם נקרא על שם עבר, והדבר מבטא את העובדה שאברהם הוא ממשיך דרכו של עבר. חז"ל מבארים, שעבר היה נביא. הוא קרא לבנו – פלג, כי התנבא מראש שבשנת מותו של פלג, יתפלג העולם בדור הפלגה. כלומר, עבר היה הנביא שעמד בפרץ והיווה את האלטרנטיבה הרוחנית לבני דור הפלגה.
השורש הרוחני של חטא הפלגה היה בדיוק הצמצום הרוחני שבו פתחנו. כל העולם התאגד בראשות נמרוד ורצה לגור בעיר אחת מעשה ידי אדם. ממילא, אנשים אלו גם כפרו בריבונו של עולם ומרדו בו.
מולם, עמד עבר, ובישר לעולם, שעלינו להתחבר לקב"ה ועולמו האין סופי, להתנער מעבודת האלילים מעשה ידי אדם, ולהתחבר לאלוקים. והמשיך אותו אברהם, ששבר גם הוא את הפסלים, ועמד מול אותו נמרוד. בכך הם הגשימו את הפירושים הנוספים במדרש – הם עמדו מהעבר האחר של כל העולם, ולא חששו להביא דעות אחרות. ומעניין שהפעם היחידה שאברהם נקרא עברי זה בהקשר למלחמתו בארבעת המלכים, שמנהיגם הוא אמרפל, שלפי חז"ל הוא אותו נמרוד, שנגדו נלחמו שם ועבר.
ישנו מדרש שמבאר גם שעבר סירב להשתתף בחטא הפלגה, ולכן כשכל העמים התערבבה לשונם, הוא היחידי שנשאר בלשון המקורית, לשון הקודש, העברית, הנקראת על שמו, וזהו הפירוש הנוסף במדרש למילה 'העברי'.
ואולי יש כאן גם חיבור נוסף בין אברהם לעבר. אנו יודעים שעבר היה מרבותיו של 'בית המדרש של שם ועבר'. לפי חז"ל, מלכי צדק מלך שלם, שאליו הגיע אברהם לאחר מלחמת ארבעת המלכים, הוא שם בן נח שמלך בירושלים. לפי זה, ניתן לשער ש'בית המדרש של שם ועבר' שכן בירושלים. ואם כן, כשאברהם מצטווה ללכת לכיוון ארץ ישאל הוא ממשיך והולך באותו ציר, שצעדו בו גם שם ועבר, שעזבו את מקום חטא דור הפלגה ועלו לירושלים.
(ובזה יוסבר עניין נוסף. עבר נפטר כשיעקב אבינו היה בן 77. חז"ל אומרים, שיעקב למד בבית המדרש של עבר מגיל 63 עד גיל 77, ורק אז ישן במקום המקדש והמשיך לחרן. לפי זה מובן, שהוא הלך לירושלים ללמוד בבית המדרש עד פטירת עבר, ישן במקום והמשיך.
עוד מופיע, שרבקה הלכה לדרוש את ה' בבית המדרש של עבר, והרי גם היא גרה בארץ ישראל).
ויהי רצון, שנמשיך בדרכם של עבר ואברהם, לא נתרגש מכל מיני דעות מצומצמות וכוזבות שמנסים להנחיל לנו מעצבי דעת קהל, ונדע לעמוד מול כל העולם על האמת, ולהיות מהשומעים לדבר ה', שכל הדבק בו – דעתו רחבה והוא מחובר לאין סוף!
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך ללמוד גמרא?
רכישת ארבעת המינים בשנת השמיטה
איך עושים קידוש?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
