ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
כיצד בונה זה קשור לעם ישראל ומי הוא הצאצא של אברהם אבינו שקלקל גם לו את ה"מסיבה"?
סרגון השני תפס באשור את השלטון באמצע המצור האשורי על שומרון. בתנ"ך הוא נזכר בשמו רק פעם אחת, בספר המשאות - נבואות הגויים, בתוך ספר ישעיהו וגם זה בדרך אגב. וז"ל הכתוב: "בִּשְׁנַת בֹּא תַרְתָּן אַשְׁדּוֹדָה בִּשְׁלֹחַ אֹתוֹ סַרְגוֹן מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּלָּחֶם בְּאַשְׁדּוֹד וַיִּלְכְּדָהּ" (כ' א).
בלי להיכנס לפרטים (בגלל קוצר היריעה) נקבע כי תיארוך זה קושר אותו לתקופת חזקיהו מלך יהודה. הנביא גם רומז על מעלליו בספר מלכים ב: "וַיְהִי בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ הִיא הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית לְהוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עָלָה שַׁלְמַנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל שֹׁמְרוֹן וַיָּצַר עָלֶיהָ: וַיִּלְכְּדֻהָ מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים בִּשְׁנַת שֵׁשׁ לְחִזְקִיָּה הִיא שְׁנַת תֵּשַׁע לְהוֹשֵׁעַ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל נִלְכְּדָה שֹׁמְרוֹן: וַיֶּגֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וַיַּנְחֵם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי" (י"ח ט-יא).
הכתוב מתחיל את התיאור תוך ציון העובדה כי שלמנאסר החל את המצור על שומרון ונוקט בלשון יחיד, לפתע הוא עובר ללשון רבים - וַיִּלְכְּדֻהָ. רק בדורנו (בגלל התגלות אוצרות ארכיאולוגים) התברר כי חכמי המסורה שימרו כאן מסורת עתיקה מלפני אלפיים ושבע מאות שנה כי שלמנאסר החל במצור אבל בעקבות מותו תוך כדי המצור, תפס את השלטון בנינוה מלך חדש – סרגון (זהו פירוש שמו באכדית) והוא באכזריות נוראה כבש את שומרון והגלה את עשרת השבטים לארצות רחוקות מאוד (הרבה יותר רחוקות מבבל). נציע כי כעונש משמים על כך, בבחינת "שם רשעים ירקב" (תרתי משמע, כפי שנסביר בהמשך) הכתוב כמעט איננו מזכיר אותו בשמו.
בימי ישעיהו הנביא, האויב המרכזי החזק והאכזר ביותר של עם ישראל היה מלך אשור - האימפריה הניאו (=חדשה) אשורית. מלכי אשור בתקופה זו חזרו לימי נמרוד, מלך נינוה, וחידשו את "תפארתה". תפארתם וגאוותם של האשורים הייתה על עוצמתם הצבאית ועל אכזריותם הנוראה שהפחידה את כל אויביהם.
עיון בספר המשאות של הנביא ישעיהו (פרקים י"ג-כ"ג), מעורר תמיהה עצומה, איך יתכן שיש בספר נבואות על כל הגויים שהיו קשורים לעם ישראל במישרין או בעקיפין באותה תקופה, ואין בו אפילו נבואה אחת על אשור? לעומת זה יש בו שתי נבואת על בבל. האחת מאוד ארוכה – 44 פסוקים (פרקים י"ג-י"ד) ועוד נבואה קצרה (פרק כ"א א-י). בבל באותם שנים הייתה חלק מהאימפריה האשורית ולא הייתה עצמאית. בבל בוודאי לא הייתה אז מעצמת על (הבבלים ניצחו את האשורים והקימו אימפריה מחדש רק בימי יאשיהו ואילך, בעיקר בימי נבוכדנצר, שכבר עסקנו בו).
ב"משא בבל" יש רמזים רבים לכך שבעצם זהו משא על ממלכת אשור. הנביא 'מבטיח' לאשורים עונש - מידה כנגד מידה על גאוותם ועל אכזריותם. וז"ל הכתוב: "הִנֵּה יוֹם יְקֹוָק בָּא אַכְזָרִי וְעֶבְרָה וַחֲרוֹן אָף לָשׂוּם הָאָרֶץ לְשַׁמָּה וְחַטָּאֶיהָ יַשְׁמִיד מִמֶּנָּה:...וּפָקַדְתִּי עַל תֵּבֵל רָעָה וְעַל רְשָׁעִים עֲוֹנָם וְהִשְׁבַּתִּי גְּאוֹן זֵדִים וְגַאֲוַת עָרִיצִים אַשְׁפִּיל: אוֹקִיר אֱנוֹשׁ מִפָּז וְאָדָם מִכֶּתֶם אוֹפִיר (מרוב הרג ורצח יהיה קשה למצוא אדם חי)... כָּל הַנִּמְצָא יִדָּקֵר וְכָל הַנִּסְפֶּה יִפּוֹל בֶּחָרֶב: וְעֹלְלֵיהֶם יְרֻטְּשׁוּ לְעֵינֵיהֶם יִשַּׁסּוּ בָּתֵּיהֶם וּנְשֵׁיהֶם תִּשָּׁכַבְנָה:... וּקְשָׁתוֹת נְעָרִים תְּרַטַּשְׁנָה וּפְרִי בֶטֶן לֹא יְרַחֵמוּ עַל בָּנִים לֹא תָחוּס עֵינָם: וְהָיְתָה בָבֶל (= אשור) צְבִי מַמְלָכוֹת תִּפְאֶרֶת גְּאוֹן כַּשְׂדִּים כְּמַהְפֵּכַת אֱלֹהִים אֶת סְדֹם וְאֶת עֲמֹרָה" (ישעיהו י"ג ט-יט).
הנביא מקדיש גם פסוקים מיוחדים, כדי לתאר את אכזריותו של מלך אשור ועונשו: "וְנָשָׂאתָ הַמָּשָׁל הַזֶּה עַל מֶלֶךְ בָּבֶל וְאָמָרְתָּ אֵיךְ שָׁבַת נֹגֵשׂ שָׁבְתָה מַדְהֵבָה (=גאווה-רש"י) שָׁבַר יְקֹוָק מַטֵּה רְשָׁעִים שֵׁבֶט מֹשְׁלִים: מַכֶּה עַמִּים בְּעֶבְרָה מַכַּת בִּלְתִּי סָרָה רֹדֶה בָאַף גּוֹיִם מֻרְדָּף בְּלִי חָשָׂךְ: נָחָה שָׁקְטָה כָּל הָאָרֶץ פָּצְחוּ רִנָּה:... הוּרַד שְׁאוֹל גְּאוֹנֶךָ הֶמְיַת נְבָלֶיךָ תַּחְתֶּיךָ יֻצַּע רִמָּה וּמְכַסֶּיךָ תּוֹלֵעָה: אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן שָׁחַר נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִם: וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה מִמַּעַל לְכוֹכְבֵי אֵל אָרִים כִּסְאִי ְאֵשֵׁב בְּהַר מוֹעֵד בְּיַרְכְּתֵי צָפוֹן: אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן: אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרָד אֶל יַרְכְּתֵי בוֹר: רֹאֶיךָ אֵלֶיךָ יַשְׁגִּיחוּ אֵלֶיךָ יִתְבּוֹנָנוּ הֲזֶה הָאִישׁ מַרְגִּיז הָאָרֶץ מַרְעִישׁ מַמְלָכוֹת: שָׂם תֵּבֵל כַּמִּדְבָּר וְעָרָיו הָרָס אֲסִירָיו לֹא פָתַח בָּיְתָה: כָּל מַלְכֵי גוֹיִם כֻּלָּם שָׁכְבוּ בְכָבוֹד אִישׁ בְּבֵיתוֹ: וְאַתָּה הָשְׁלַכְתָּ מִקִּבְרְךָ כְּנֵצֶר נִתְעָב לְבוּשׁ הֲרֻגִים מְטֹעֲנֵי חָרֶב יוֹרְדֵי אֶל אַבְנֵי בוֹר כְּפֶגֶר מוּבָס: לֹא תֵחַד אִתָּם בִּקְבוּרָה" (ישעיהו י"ד ד-כ).
מיד אחר כך, מגלה לנו הנביא במפורש שהוא מתכוון למלך אשור: "נִשְׁבַּע יְקֹוָק צְבָאוֹת לֵאמֹר אִם לֹא כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי כֵּן הָיָתָה וְכַאֲשֶׁר יָעַצְתִּי הִיא תָקוּם: לִשְׁבֹּר אַשּׁוּר בְּאַרְצִי וְעַל הָרַי אֲבוּסֶנּוּ וְסָר מֵעֲלֵיהֶם עֻלּוֹ וְסֻבֳּלוֹ מֵעַל שִׁכְמוֹ יָסוּר (שם כד-כה, נבואה זו התקיימה בימי חזקיהו, בשערי ירושלים).
סרגון הגאוותן והאכזר נהרג בקרב בארץ רחוקה, ולא הובא אפילו אלי קבר. האיש שבנה מגדל ורצה להחליף את מלך מלכי המלכים שכב בשדה כפגר מובס. זה שכל מלכי מזרח ומערב פחדו ורעדו ממנו, הפך למשל ולשנינה.
אם כך, נותר לנו להסביר מדוע המשא הוא משא בבל ומדוע סרגון נקרא מלך בבל? התשובה היא שבנינוה הסבירו את סופו הנורא של סרגון בכך שלא כיבד מספיק את אלילי אשור והעדיף על פניהם את אלילי בבל. בא הנביא ישעיהו, וצעד בעקבות זקנו - אברהם אבינו, והכריז בנבואה מאוד ארוכה – מלך מלכי המלכים הוא הקב"ה!!! גם מי שבונה "מגדל בבל" וחושב שבכל הוא "דומה לעליון" הוא בשר ודם שסופו לרימה ותולעה.
מסר נוסף ולא פחות חשוב הוא שהקב"ה שונא אכזריות (שגם היא תוצאה של גאווה), עונשו של סרגון לא בא על אי כיבוד אלילים נשברים אלא שהוא תגובה של מלך מלכי המלכים על גאווה ואכזריות. שוב מופיע צאצא של אברהם העניו ואיש החסד ומלמד את האנושות את הדרך הנכונה. (הרחבה בנושאים אלה יתפרסמו בע"ה בקרוב בחלק הבא של 'צפנת ישעיהו' –ימי חזקיהו).
הבה נפנים גם אנו מסר זה, בימים שה"אגו" נמצא בראש מבזקי החדשות.
נגביר ענווה, נגביר אחדות ונדגיש את דרכם של בני אברהם רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
