ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
כיצד בונה זה קשור לעם ישראל ומי הוא הצאצא של אברהם אבינו שקלקל גם לו את ה"מסיבה"?
סרגון השני תפס באשור את השלטון באמצע המצור האשורי על שומרון. בתנ"ך הוא נזכר בשמו רק פעם אחת, בספר המשאות - נבואות הגויים, בתוך ספר ישעיהו וגם זה בדרך אגב. וז"ל הכתוב: "בִּשְׁנַת בֹּא תַרְתָּן אַשְׁדּוֹדָה בִּשְׁלֹחַ אֹתוֹ סַרְגוֹן מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּלָּחֶם בְּאַשְׁדּוֹד וַיִּלְכְּדָהּ" (כ' א).
בלי להיכנס לפרטים (בגלל קוצר היריעה) נקבע כי תיארוך זה קושר אותו לתקופת חזקיהו מלך יהודה. הנביא גם רומז על מעלליו בספר מלכים ב: "וַיְהִי בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ הִיא הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית לְהוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עָלָה שַׁלְמַנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל שֹׁמְרוֹן וַיָּצַר עָלֶיהָ: וַיִּלְכְּדֻהָ מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים בִּשְׁנַת שֵׁשׁ לְחִזְקִיָּה הִיא שְׁנַת תֵּשַׁע לְהוֹשֵׁעַ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל נִלְכְּדָה שֹׁמְרוֹן: וַיֶּגֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וַיַּנְחֵם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי" (י"ח ט-יא).
הכתוב מתחיל את התיאור תוך ציון העובדה כי שלמנאסר החל את המצור על שומרון ונוקט בלשון יחיד, לפתע הוא עובר ללשון רבים - וַיִּלְכְּדֻהָ. רק בדורנו (בגלל התגלות אוצרות ארכיאולוגים) התברר כי חכמי המסורה שימרו כאן מסורת עתיקה מלפני אלפיים ושבע מאות שנה כי שלמנאסר החל במצור אבל בעקבות מותו תוך כדי המצור, תפס את השלטון בנינוה מלך חדש – סרגון (זהו פירוש שמו באכדית) והוא באכזריות נוראה כבש את שומרון והגלה את עשרת השבטים לארצות רחוקות מאוד (הרבה יותר רחוקות מבבל). נציע כי כעונש משמים על כך, בבחינת "שם רשעים ירקב" (תרתי משמע, כפי שנסביר בהמשך) הכתוב כמעט איננו מזכיר אותו בשמו.
בימי ישעיהו הנביא, האויב המרכזי החזק והאכזר ביותר של עם ישראל היה מלך אשור - האימפריה הניאו (=חדשה) אשורית. מלכי אשור בתקופה זו חזרו לימי נמרוד, מלך נינוה, וחידשו את "תפארתה". תפארתם וגאוותם של האשורים הייתה על עוצמתם הצבאית ועל אכזריותם הנוראה שהפחידה את כל אויביהם.
עיון בספר המשאות של הנביא ישעיהו (פרקים י"ג-כ"ג), מעורר תמיהה עצומה, איך יתכן שיש בספר נבואות על כל הגויים שהיו קשורים לעם ישראל במישרין או בעקיפין באותה תקופה, ואין בו אפילו נבואה אחת על אשור? לעומת זה יש בו שתי נבואת על בבל. האחת מאוד ארוכה – 44 פסוקים (פרקים י"ג-י"ד) ועוד נבואה קצרה (פרק כ"א א-י). בבל באותם שנים הייתה חלק מהאימפריה האשורית ולא הייתה עצמאית. בבל בוודאי לא הייתה אז מעצמת על (הבבלים ניצחו את האשורים והקימו אימפריה מחדש רק בימי יאשיהו ואילך, בעיקר בימי נבוכדנצר, שכבר עסקנו בו).
ב"משא בבל" יש רמזים רבים לכך שבעצם זהו משא על ממלכת אשור. הנביא 'מבטיח' לאשורים עונש - מידה כנגד מידה על גאוותם ועל אכזריותם. וז"ל הכתוב: "הִנֵּה יוֹם יְקֹוָק בָּא אַכְזָרִי וְעֶבְרָה וַחֲרוֹן אָף לָשׂוּם הָאָרֶץ לְשַׁמָּה וְחַטָּאֶיהָ יַשְׁמִיד מִמֶּנָּה:...וּפָקַדְתִּי עַל תֵּבֵל רָעָה וְעַל רְשָׁעִים עֲוֹנָם וְהִשְׁבַּתִּי גְּאוֹן זֵדִים וְגַאֲוַת עָרִיצִים אַשְׁפִּיל: אוֹקִיר אֱנוֹשׁ מִפָּז וְאָדָם מִכֶּתֶם אוֹפִיר (מרוב הרג ורצח יהיה קשה למצוא אדם חי)... כָּל הַנִּמְצָא יִדָּקֵר וְכָל הַנִּסְפֶּה יִפּוֹל בֶּחָרֶב: וְעֹלְלֵיהֶם יְרֻטְּשׁוּ לְעֵינֵיהֶם יִשַּׁסּוּ בָּתֵּיהֶם וּנְשֵׁיהֶם תִּשָּׁכַבְנָה:... וּקְשָׁתוֹת נְעָרִים תְּרַטַּשְׁנָה וּפְרִי בֶטֶן לֹא יְרַחֵמוּ עַל בָּנִים לֹא תָחוּס עֵינָם: וְהָיְתָה בָבֶל (= אשור) צְבִי מַמְלָכוֹת תִּפְאֶרֶת גְּאוֹן כַּשְׂדִּים כְּמַהְפֵּכַת אֱלֹהִים אֶת סְדֹם וְאֶת עֲמֹרָה" (ישעיהו י"ג ט-יט).
הנביא מקדיש גם פסוקים מיוחדים, כדי לתאר את אכזריותו של מלך אשור ועונשו: "וְנָשָׂאתָ הַמָּשָׁל הַזֶּה עַל מֶלֶךְ בָּבֶל וְאָמָרְתָּ אֵיךְ שָׁבַת נֹגֵשׂ שָׁבְתָה מַדְהֵבָה (=גאווה-רש"י) שָׁבַר יְקֹוָק מַטֵּה רְשָׁעִים שֵׁבֶט מֹשְׁלִים: מַכֶּה עַמִּים בְּעֶבְרָה מַכַּת בִּלְתִּי סָרָה רֹדֶה בָאַף גּוֹיִם מֻרְדָּף בְּלִי חָשָׂךְ: נָחָה שָׁקְטָה כָּל הָאָרֶץ פָּצְחוּ רִנָּה:... הוּרַד שְׁאוֹל גְּאוֹנֶךָ הֶמְיַת נְבָלֶיךָ תַּחְתֶּיךָ יֻצַּע רִמָּה וּמְכַסֶּיךָ תּוֹלֵעָה: אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן שָׁחַר נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִם: וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה מִמַּעַל לְכוֹכְבֵי אֵל אָרִים כִּסְאִי ְאֵשֵׁב בְּהַר מוֹעֵד בְּיַרְכְּתֵי צָפוֹן: אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן: אַךְ אֶל שְׁאוֹל תּוּרָד אֶל יַרְכְּתֵי בוֹר: רֹאֶיךָ אֵלֶיךָ יַשְׁגִּיחוּ אֵלֶיךָ יִתְבּוֹנָנוּ הֲזֶה הָאִישׁ מַרְגִּיז הָאָרֶץ מַרְעִישׁ מַמְלָכוֹת: שָׂם תֵּבֵל כַּמִּדְבָּר וְעָרָיו הָרָס אֲסִירָיו לֹא פָתַח בָּיְתָה: כָּל מַלְכֵי גוֹיִם כֻּלָּם שָׁכְבוּ בְכָבוֹד אִישׁ בְּבֵיתוֹ: וְאַתָּה הָשְׁלַכְתָּ מִקִּבְרְךָ כְּנֵצֶר נִתְעָב לְבוּשׁ הֲרֻגִים מְטֹעֲנֵי חָרֶב יוֹרְדֵי אֶל אַבְנֵי בוֹר כְּפֶגֶר מוּבָס: לֹא תֵחַד אִתָּם בִּקְבוּרָה" (ישעיהו י"ד ד-כ).
מיד אחר כך, מגלה לנו הנביא במפורש שהוא מתכוון למלך אשור: "נִשְׁבַּע יְקֹוָק צְבָאוֹת לֵאמֹר אִם לֹא כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי כֵּן הָיָתָה וְכַאֲשֶׁר יָעַצְתִּי הִיא תָקוּם: לִשְׁבֹּר אַשּׁוּר בְּאַרְצִי וְעַל הָרַי אֲבוּסֶנּוּ וְסָר מֵעֲלֵיהֶם עֻלּוֹ וְסֻבֳּלוֹ מֵעַל שִׁכְמוֹ יָסוּר (שם כד-כה, נבואה זו התקיימה בימי חזקיהו, בשערי ירושלים).
סרגון הגאוותן והאכזר נהרג בקרב בארץ רחוקה, ולא הובא אפילו אלי קבר. האיש שבנה מגדל ורצה להחליף את מלך מלכי המלכים שכב בשדה כפגר מובס. זה שכל מלכי מזרח ומערב פחדו ורעדו ממנו, הפך למשל ולשנינה.
אם כך, נותר לנו להסביר מדוע המשא הוא משא בבל ומדוע סרגון נקרא מלך בבל? התשובה היא שבנינוה הסבירו את סופו הנורא של סרגון בכך שלא כיבד מספיק את אלילי אשור והעדיף על פניהם את אלילי בבל. בא הנביא ישעיהו, וצעד בעקבות זקנו - אברהם אבינו, והכריז בנבואה מאוד ארוכה – מלך מלכי המלכים הוא הקב"ה!!! גם מי שבונה "מגדל בבל" וחושב שבכל הוא "דומה לעליון" הוא בשר ודם שסופו לרימה ותולעה.
מסר נוסף ולא פחות חשוב הוא שהקב"ה שונא אכזריות (שגם היא תוצאה של גאווה), עונשו של סרגון לא בא על אי כיבוד אלילים נשברים אלא שהוא תגובה של מלך מלכי המלכים על גאווה ואכזריות. שוב מופיע צאצא של אברהם העניו ואיש החסד ומלמד את האנושות את הדרך הנכונה. (הרחבה בנושאים אלה יתפרסמו בע"ה בקרוב בחלק הבא של 'צפנת ישעיהו' –ימי חזקיהו).
הבה נפנים גם אנו מסר זה, בימים שה"אגו" נמצא בראש מבזקי החדשות.
נגביר ענווה, נגביר אחדות ונדגיש את דרכם של בני אברהם רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים.
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך עושים קידוש?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
"עין במר בוכה ולב שמח"
אנחנו קודש למענך
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
למה ללמוד גמרא?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך לקשור את הסכך?
איך ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
