ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיה מוריה בת אסתר
רבנו נחמן מברסלב זיע"א כותב (ליקוטי מוהר"ן חלק א תורה ו) שמי שרוצה להיכנס בעבודת ה', אומרים לו המתן. כלומר, עליו להתאזר בסבלנות אין סופית בלי לדחוק את השעה, ובלי לצפות שבן רגע יגיע לתוצאות ויראה שינוי בדרכיו, כי לא תמיד יודע האדם איפה הוא אוחז, אלא רק צריך להמתין ולהמתין. מעין זה סופר על הרב החסיד רבי לוי יצחק בנדר זצ"ל, שכשנשאל כמה זמן על האדם להמתין, הוא ענה אפילו מאה עשרים שנה.
עשו הרשע מסמל את הבהלה והחיפזון (ספר 'הלקח והלבוב' על פורים בשם ה'שפת אמת'). הוא רעב, ולכן הוא מוכן למכור את הבכורה, מבלי לחשוב מה יהיו ההשלכות של צעד זה. הוא מנהל את חייו על פי מה ש'בא לי הרגע, כאן ועכשיו'. לעומתו, יעקב אבינו מסמל את 'יישוב הדעת'. יש לו חזון, ערך ותכלית לחיים, לכן יש לו סבלנות והוא לא נבהל ממה שקורה איתו בדרך. יעקב אבינו לא עובד על פי משהו נקודתי, אלא יש לו מטרה נעלה להגיע אליה.
מי שיש לו תכלית ותפיסת עולם כוללת, לא מתייאש ממה שקורה איתו בדרך. הוא חזק ואיתן בנקודת הרצון שלו, ויש לו סבלנות ואריכות אפיים להתמודד עם כל מצב שיעבור עליו. אבל מי שלא רואה את עבודת ה' וקרבה לאמת כדרך חיים והשקפת עולם, אכן יתייאש בדרך, כי אין לו ממה לשאוב כוחות לקום ולהתקדם הלאה.
שרו של עשו שנלחם עם יעקב אבינו, אמר לו "שלחני כי עלה השחר", ומובא ששליחותו הייתה חד פעמית לומר שירה, ובכך לסיים את תפקידו.
אפשר ללמוד מכך את ההבדל המהותי בין עשו ליעקב, שרו של עשו מודיע ליעקב אבינו 'פתאום' 'כאן ועכשיו' אני הולך, יש לו תפקיד רגעי, הכל בצורה של 'הבזק'. ואילו יעקב אבינו לא משלח אותו כל כך מהר, אלא אומר לו 'ברכני', הכוונה היא, עצם המפגש איתך הוא לא סתמי, אלא הוא בא ללמד אותי משהו במסע של חיי, ואכן המלאך אומר לו "לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל", וכותב הזוהר הקדוש ש'ישראל' זה אותיות 'לי ראש', שזה מרמז על יישוב הדעת, התבוננות וחשיבה נכונה ושקולה.
מקובל שרבינו הקדוש התבטא לפני פטירתו "פאבולה פאבולה" (לאט לאט). שתי מילים אלו מסכמות את כל השקפת עולמו ודרך חייו.
בספר 'חיי מוהר"ן' יש פרק שלם שבו מתואר איך דרכו של רבנו הייתה לא להתעקש על שום דבר, וכך לימודו לאחרים היה שהאדם יחיה בסבלנות. יש להדגיש שאין זו אדישות למצב, אלא דרך להתמודד עד שהאדם יגיע למבוקשו. העצה היא, שלא יעזוב את הרצון, את התשוקה ואת התפילה, וכמובן שיעשה את ההשתדלות הנדרשת, והכל מתוך מנוחת הנפש ויישוב הדעת.
אנחנו נמצאים בחודש כסלו וקרובים ליט' כסלו, חג הגאולה ויום הצלתו של 'בעל התניא' זיע"א. במקביל, מתקרבים אנו לימי חג החנוכה, שכידוע מובא בספרים הקדושים, שמאיר מתוך נרות החנוכה 'האור הגנוז'- אור הגאולה.
ואולי, יש לפרש את הדברים על פי מה שכתוב בגמרא (ירושלמי ברכות ד, ע"ב): "אמר רבי חייא רבה לר' שמעון בן חלפתא בי רבי, כך היא גאולתן של ישראל: בתחילה קימעא קימעא, כל מה שהיא הולכת, היא רבה והולכת". וכשם שהגאולה הכללית של ישראל היא קימעא קימעא, כך יש ללמוד שגאולתו הפרטית של היהודי היא 'לאט לאט', "כי לא בחפזון תצאו, ובמנוסה לא תלכון" (ישעיהו נב, יב).
רבי נתן כותב (ליקוטי הלכות השכמת הבוקר, ד ) שהטעם שבית שמאי סברו שיש להדליק ביום הראשון את כל שמונת הנרות בבת אחת, כי צריך להאיר את אור האמת במלוא עוצמתו בפעם אחת, ולהיות פוחת במשך הימים כדי שלא ישתמשו בו מי שאינו ראוי. ואילו בית הלל סברו שמתחילים מנר אחד ויהיה האדם 'מוסיף והולך', שזה מרמז על תהליך, יישוב הדעת והתקדמות הדרגתית כל יום, קצת ועוד קצת.
וכידוע, ההלכה נפסקה כבית הלל. זו הייתה דרך החסידות- "מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך", להדריך את היהודי לפי כוחו ומדרגתו, שלב אחר שלב, לא לקפוץ מדרגות בבהלה ובחיפזון, רק להתקדם ביישוב הדעת דרגה אחר דרגה. וכך כותב הצדיק רבי אליעזר שלמה שיק זיע"א במכתב:
"יש לנו כלל גדול מה שרביז"ל אמר למוהרנ"ת ז"ל "אביסל איז אויך גיט" – מעט גם כן טוב. והדרך הזו, היא דרך נפלאה מאוד מאוד, כי אם אדם קובע לעצמו ללמוד בכל יום קצת מקרא, קצת משנה, קצת גמרא (ב'בלי י'רושלמי ת'וספתא), קצת מדרש, קצת זוהר, קצת תיקונים, קצת כתבי האריז"ל וכו' וכו', ספרי חסידות וספרי מוסר – אזי במשך הזמן הוא יכול להיות ולטייל בכל מקומות התורה הקדושה".
וממשיך: "העיקר לא לדחוק את השעה ולא לרצות לגמור את הכל ביום אחד, כי כבר אמרו חכמינו הקדושים (תנחומא פנחס י"א) למה נמשלה תורה לתאנה; שרוב האילנות הזית והגפן והתמרה נלקטין באחד, והתאנה נלקטה מעט מעט. וכך התורה – היום לומד מעט ולמחר הרבה, עד שמסיים כל התורה כולה".
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
אנחנו קודש למענך
עשרה בטבת - התחלת ההתחלות
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
אנחנו בצד של החזקים!
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
דיני פלסטר בשבת
איך מותר להכין קפה בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
