ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עיונים בעניני חנוכה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיה מוריה בת אסתר
התמיה ניכרת לקורא מיד. ממת הרמב"ם מציין את "הרייטינג" של מצוות? האם המצוות צריכות לקבל "לייק", עד שנאמר איזו חביבה ואיזו פחות? ועוד יותר, גם אם נקבל את עצם דירוג המצוות כחביבות יותר או פחות, מדוע דווקא מצוות הדלקת הנר חביבה כל כך – "עד מאוד" עוד יותר ממצוות אחרות?
השאלה מתעצמת מתוך דברי הרמב"ם עצמו בפתיחתו להלכות חנוכה. שם מציין הרמב"ם את כל הגורמים לקביעת ימי ההודאה:" בבית שני כשמלכו יון גזרו גזרות על ישראל ובטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצות, ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות וטמאו הטהרות, וצר להם לישראל מאד מפניהם ולחצום לחץ גדול עד שריחם עליהם אלהי אבותינו והושיעם מידם והצילם וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום והושיעו ישראל מידם והעמידו מלך מן הכהנים וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנה עד החורבן השני. וכשגברו ישראל על אויביהם ואבדום בחמשה ועשרים בחדש כסלו היה ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פך אחד ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור. ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת הימים האלו שתחלתן מליל חמשה ועשרים בכסלו ימי שמחה והלל ומדליקין בהן הנרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה משמונת הלילות להראות ולגלות הנס, וימים אלו הן הנקראין חנוכה והן אסורין בהספד ותענית כימי הפורים, והדלקת הנרות בהן מצוה מדברי סופרים כקריאת המגילה".
מדוע, מבין כל האירועים הללו, זכתה מצוות הדלקת הנר לחביבות יתרה?
כדי לנסות להשיב לשאלות אלו, עלינו להוסיף עליהן שאלה נוספת: מה צורך בנס פך השמן בכלל?
שאלה זו נשאלה על ידי המהר"ל מפראג: "ואם תאמר, וכי בשביל שנעשה להם נס בהדלקה, שלא תהיה בטלה (מצוות) ההדלקה, היו קובעין חנוכה?" המהר"ל תמה, מדוע לקבוע ימי הודאה מיוחדים, על מצווה קיימת, שהצליחו לקיימה למרות המניעות? והוא מחדד את השאלה: "כי מה שחייב להודות ולהלל זהו כאשר נעשה לו נס בשביל הצלתו, ולא בשביל שנעשה לו נס לעשות המצווה".
לא מצאנו חיוב להודות ולהלל על כך שנס שבזכותו קיימנו מצוה כתקנה. הניסים המופיעים בתורה, כמו עשר המכות, קריעת ים סוף, הבאר והמן, נעשו לצורך הצלה. ביחס למצוות, התורה ניסחה כללי הלכה: "אונס רחמנא פטריה". מי שאין בידו לקיים מצווה, הרי הוא פטור ממנה. מי שרעב, לעומת, לא "פטור מלאכול" הוא צריך נס. הדבר נכון כפליים לגבי מצוות הדלקת הנר במקדש, לגביה נפסק שהיא: "דוחה את השבת ואת הטומאה, כקרבנות שקבוע להן זמן, שנאמר "להעלות נר, תמיד" (רמב"ם תמידין ומוספין פרק ג הלכה י).
הבנה זו, שניתן היה לקיים את מצוות הדלקת הנר אף ללא 'נס פך השמן', מייתרת את הנס.
ודווקא הבנה זו, שהנס היה 'מיותר', היא בדיוק המשמעות העמוקה שלו. וכדברי ה"פני יהושע" (שבת דף כא עמוד ב): "…לכך נראה דעיקר הנס לא נעשה אלא להודיע להם חיבת המקום עליהם".
דווקא כשהנס לא תכליתי, שהוא אינו מכוון 'לפתור בעיה', הוא מגלה עניין עמוק הרבה יותר מאשר פתרון מעשי לבעיה. נס כזה מגלה את הרצון, האהבה והגושפנקא למי שהוא נעשה לו.
חביבות הדלקת הנר היא היא משמעות המצווה. כאשר אנו מדליקים נר אנו נזכרים מחדש באהבתו וחיבתו של ה' כלפינו, וזו אכן מצווה חביבה עד מאוד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
