ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת בגליל עם הרב שמואל אליהו. מספר החדרים מוגבל!
בית המדרש מדורים לאורו

"ברוך שנתן מחכמתו לבשר ודם..."

13
מוקדש לרפואת
חיה מוריה בת אסתר
לחץ להקדשת שיעור זה
שִפְעָת ידיעותיהם של אנשי מדע ומתמטיקאים מן השורה הראשונה כמו חבריהם הפילוסופים, שפעם השתלבו באותה דמות, הנה מופת ליצירה אנושית. תולדות האידאות המדעיות שזורות בפרץ מחשבותיהם של גאוני עולם, ובהשפעות הגומלין שבין המחשבה הפילוסופית לבין המדע עצמו. התפתחות היצירה הפיזיקאלית והמתמטית עברה תהפוכות כמו גם פרצי יצירה וקיפאון מתמשכים. ולמי שהדברים אינם מוכרים לפחות בהיבט ההיסטורי, נדמה שמבול היצירה הטכנולוגית העכשווית הנשענת על תשתית מדעית מוצקה, הנה מובן מאליו והגיע אלינו לפני מאות ואלפי שנים.
יש מעט מן האמת במחשבה 'הילדותית' הזאת. הרי המחשבה שהעולם קדמון מלפני 'אינסוף' שנים אינה נחלתם של תימהוניים בלבד. פרישת ידיעותיהם של מדענים והוגיי מחשבה מדינית או מדעית, לעיתים, כפי שאמרנו קודם, שזורה המחשבה הפילוסופית עם זו המדעית ואף עם ההגות המדינית באיש אחד, מעוררת השתאות. יש מן המדענים והפילוסופים אשר צלחו מסע אינסופי למענה של תיאוריה כזו או אחרת, חצו נהרות של ידע ישן וחדש ובנו מגדלים כתלפיות, עד אשר מאמציהם הסתכמו בנוסחה אחת או שתיים. ובפרספקטיבה של הזמן, בכוחם, מתברר, סובבו את הגלובוס על צירו.
מיהם אותם מדענים ומה סוד כוחם, ואולי נכון יותר לשאול, כיצד מעמדם של המדענים כמייצגים את המדע בכללותו הגיע למדרגה של כנסייה על כוהני הדת שלה? האם קיים סיכוי כלשהו שבן תמותה יערער על קביעתם של מדענים או אלה המדברים בשמם, וזאת מפני שהעברת מידע וידע הנה מלאכה כה קלה? שהרי למי יש סבלנות לחכות 100 שנים עד לקביעת המנצח בבעלות על המצאה או פיתוח? נזכיר כאן בתמציתיות את המאבק על הבכורה בפיתוח החשבון הדיפרנציאלי שהתחולל בין שניים מגדולי המדע, אייזיק ניוטון הבריטי וגוטפריד לייבניץ הגרמני, באמצע המאה ה-17. ויכוח זה עורר פולמוס ומריבה רבתי בין מחנות שייצגו את שני גדולי המדע הללו. והנה לנו רמז דקיק לכך שהמדע, הפילוסופיה וההיסטוריה לא התנהלו על מי מנוחות ובוודאי לא עם הסכמה גורפת.
משט על פני ההיסטוריה של המדע כמוהו כהפלגתה של רפסודה במים סוערים או כקליפת אגוז באוקיינוס. ולא לשם ההגזמה הציורית נאמרים הדברים אלא במאמץ להדגיש את ענייני ההשקפה אשר באו לידי ביטוי בהתפתחות המדע על נגזרותיו השונים. המאבק אשר ניטש עד עצם היום הזה בדבר הניגוד או ההשלמה, הזרות מול האחדות שבין המדע והדת, מחייב הארה, יש אומרים מחודשת, של המניעים של היצירה המדעית.

כיצד גדולי ישראל התייחסו לסוגיות אלה במיוחד כאשר מדובר בגדולי עולם שלא מן העם היהודי? תחילה נזכור את דברי חז"ל בתלמוד [ברכות, נ"ח.]: "ת"ר הרואה חכמי ישראל אומר ברוך שחלק מחכמתו ליראיו, חכמי אומות העולם, אומר ברוך שנתן מחכמתו לבשר ודם."
על הייחודיות של נפש האדם, המאפיין החשוב ביותר של נזר הבריאה הוא הנשמה הקשורה לאלוהים, עומד הרמב"ם כבר בפתיחת ספרו 'מורה נבוכים' [חלק א' פרק א']: "וכאשר ייוחד האדם בעניין שהוא זר בו מאד, מה שאין כן בדבר מן הנמצאות מתחת גלגל הירח, והוא ההשגה השכלית אשר לא ישתמש בו חוש ולא מעשה גוף ולא יד ולא רגל, דמה אותה בהשגת הבורא אשר אינה בכלי, ואם אינו דמיון באמת, אבל לנראה מן הדעת תחילה. ונאמר באדם מפני זה העניין, ר"ל מפני השכל האלוהי הדבק בו, שהוא בצלם אלוהים ובדמותו, לא שהשם יתברך גוף שיהיה בעל תמונה."
הרב קוק כותב [אורות הקדש, א, ס"ד]: "התבונן בפלאי היצירה, בחיי האלוהות שלהם, לא בתור איזה תכנית כהה, שממרחקים מציגים נגד עיניך, כי אם דע את המציאות שאתה חי בה. דע את עצמך, ואת עולמך, דע את הגיוני הלב שלך, ושל כל הוגה וחושב."
גדולי עולם בכל הדורות, חקרו והתעמקו בפלאי הבריאה. הם עסקו בפענוח המחשבה הפיזיקלית כחלק מן המדע. כך למשל הווית היצירה של אייזיק ניוטון, מהגדולים אם לא גדול המדענים בכל הדורות, המנון יומי שהאמין בו בכל לבבו: "אנו משתחווים לפניו כעבדים, כי אלוהים ללא השגחה עליונה, ללא ריבונות וללא תכליתיות, הוא אך ורק הגורל והטבע... דברים אלה היה עלי לומר על אלוהים שחקירת מעשיו היא תפקידה של תורת הטבע".
על מה נשענה יצירתם המדעית של ניוטון, לייבניץ, אוילר, קפלר, גליליי, פלנק ועוד רבים אחרים? במפגש הבא אי"ה.
עוד בנושא לאורו
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il