ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיה מוריה בת אסתר
יש מעט מן האמת במחשבה 'הילדותית' הזאת. הרי המחשבה שהעולם קדמון מלפני 'אינסוף' שנים אינה נחלתם של תימהוניים בלבד. פרישת ידיעותיהם של מדענים והוגיי מחשבה מדינית או מדעית, לעיתים, כפי שאמרנו קודם, שזורה המחשבה הפילוסופית עם זו המדעית ואף עם ההגות המדינית באיש אחד, מעוררת השתאות. יש מן המדענים והפילוסופים אשר צלחו מסע אינסופי למענה של תיאוריה כזו או אחרת, חצו נהרות של ידע ישן וחדש ובנו מגדלים כתלפיות, עד אשר מאמציהם הסתכמו בנוסחה אחת או שתיים. ובפרספקטיבה של הזמן, בכוחם, מתברר, סובבו את הגלובוס על צירו.
מיהם אותם מדענים ומה סוד כוחם, ואולי נכון יותר לשאול, כיצד מעמדם של המדענים כמייצגים את המדע בכללותו הגיע למדרגה של כנסייה על כוהני הדת שלה? האם קיים סיכוי כלשהו שבן תמותה יערער על קביעתם של מדענים או אלה המדברים בשמם, וזאת מפני שהעברת מידע וידע הנה מלאכה כה קלה? שהרי למי יש סבלנות לחכות 100 שנים עד לקביעת המנצח בבעלות על המצאה או פיתוח? נזכיר כאן בתמציתיות את המאבק על הבכורה בפיתוח החשבון הדיפרנציאלי שהתחולל בין שניים מגדולי המדע, אייזיק ניוטון הבריטי וגוטפריד לייבניץ הגרמני, באמצע המאה ה-17. ויכוח זה עורר פולמוס ומריבה רבתי בין מחנות שייצגו את שני גדולי המדע הללו. והנה לנו רמז דקיק לכך שהמדע, הפילוסופיה וההיסטוריה לא התנהלו על מי מנוחות ובוודאי לא עם הסכמה גורפת.
משט על פני ההיסטוריה של המדע כמוהו כהפלגתה של רפסודה במים סוערים או כקליפת אגוז באוקיינוס. ולא לשם ההגזמה הציורית נאמרים הדברים אלא במאמץ להדגיש את ענייני ההשקפה אשר באו לידי ביטוי בהתפתחות המדע על נגזרותיו השונים. המאבק אשר ניטש עד עצם היום הזה בדבר הניגוד או ההשלמה, הזרות מול האחדות שבין המדע והדת, מחייב הארה, יש אומרים מחודשת, של המניעים של היצירה המדעית.
כיצד גדולי ישראל התייחסו לסוגיות אלה במיוחד כאשר מדובר בגדולי עולם שלא מן העם היהודי? תחילה נזכור את דברי חז"ל בתלמוד [ברכות, נ"ח.]: "ת"ר הרואה חכמי ישראל אומר ברוך שחלק מחכמתו ליראיו, חכמי אומות העולם, אומר ברוך שנתן מחכמתו לבשר ודם."
על הייחודיות של נפש האדם, המאפיין החשוב ביותר של נזר הבריאה הוא הנשמה הקשורה לאלוהים, עומד הרמב"ם כבר בפתיחת ספרו 'מורה נבוכים' [חלק א' פרק א']: "וכאשר ייוחד האדם בעניין שהוא זר בו מאד, מה שאין כן בדבר מן הנמצאות מתחת גלגל הירח, והוא ההשגה השכלית אשר לא ישתמש בו חוש ולא מעשה גוף ולא יד ולא רגל, דמה אותה בהשגת הבורא אשר אינה בכלי, ואם אינו דמיון באמת, אבל לנראה מן הדעת תחילה. ונאמר באדם מפני זה העניין, ר"ל מפני השכל האלוהי הדבק בו, שהוא בצלם אלוהים ובדמותו, לא שהשם יתברך גוף שיהיה בעל תמונה."
הרב קוק כותב [אורות הקדש, א, ס"ד]: "התבונן בפלאי היצירה, בחיי האלוהות שלהם, לא בתור איזה תכנית כהה, שממרחקים מציגים נגד עיניך, כי אם דע את המציאות שאתה חי בה. דע את עצמך, ואת עולמך, דע את הגיוני הלב שלך, ושל כל הוגה וחושב."
גדולי עולם בכל הדורות, חקרו והתעמקו בפלאי הבריאה. הם עסקו בפענוח המחשבה הפיזיקלית כחלק מן המדע. כך למשל הווית היצירה של אייזיק ניוטון, מהגדולים אם לא גדול המדענים בכל הדורות, המנון יומי שהאמין בו בכל לבבו: "אנו משתחווים לפניו כעבדים, כי אלוהים ללא השגחה עליונה, ללא ריבונות וללא תכליתיות, הוא אך ורק הגורל והטבע... דברים אלה היה עלי לומר על אלוהים שחקירת מעשיו היא תפקידה של תורת הטבע".
על מה נשענה יצירתם המדעית של ניוטון, לייבניץ, אוילר, קפלר, גליליי, פלנק ועוד רבים אחרים? במפגש הבא אי"ה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות
עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.
