ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיה מוריה בת אסתר
יש מעט מן האמת במחשבה 'הילדותית' הזאת. הרי המחשבה שהעולם קדמון מלפני 'אינסוף' שנים אינה נחלתם של תימהוניים בלבד. פרישת ידיעותיהם של מדענים והוגיי מחשבה מדינית או מדעית, לעיתים, כפי שאמרנו קודם, שזורה המחשבה הפילוסופית עם זו המדעית ואף עם ההגות המדינית באיש אחד, מעוררת השתאות. יש מן המדענים והפילוסופים אשר צלחו מסע אינסופי למענה של תיאוריה כזו או אחרת, חצו נהרות של ידע ישן וחדש ובנו מגדלים כתלפיות, עד אשר מאמציהם הסתכמו בנוסחה אחת או שתיים. ובפרספקטיבה של הזמן, בכוחם, מתברר, סובבו את הגלובוס על צירו.
מיהם אותם מדענים ומה סוד כוחם, ואולי נכון יותר לשאול, כיצד מעמדם של המדענים כמייצגים את המדע בכללותו הגיע למדרגה של כנסייה על כוהני הדת שלה? האם קיים סיכוי כלשהו שבן תמותה יערער על קביעתם של מדענים או אלה המדברים בשמם, וזאת מפני שהעברת מידע וידע הנה מלאכה כה קלה? שהרי למי יש סבלנות לחכות 100 שנים עד לקביעת המנצח בבעלות על המצאה או פיתוח? נזכיר כאן בתמציתיות את המאבק על הבכורה בפיתוח החשבון הדיפרנציאלי שהתחולל בין שניים מגדולי המדע, אייזיק ניוטון הבריטי וגוטפריד לייבניץ הגרמני, באמצע המאה ה-17. ויכוח זה עורר פולמוס ומריבה רבתי בין מחנות שייצגו את שני גדולי המדע הללו. והנה לנו רמז דקיק לכך שהמדע, הפילוסופיה וההיסטוריה לא התנהלו על מי מנוחות ובוודאי לא עם הסכמה גורפת.
משט על פני ההיסטוריה של המדע כמוהו כהפלגתה של רפסודה במים סוערים או כקליפת אגוז באוקיינוס. ולא לשם ההגזמה הציורית נאמרים הדברים אלא במאמץ להדגיש את ענייני ההשקפה אשר באו לידי ביטוי בהתפתחות המדע על נגזרותיו השונים. המאבק אשר ניטש עד עצם היום הזה בדבר הניגוד או ההשלמה, הזרות מול האחדות שבין המדע והדת, מחייב הארה, יש אומרים מחודשת, של המניעים של היצירה המדעית.
כיצד גדולי ישראל התייחסו לסוגיות אלה במיוחד כאשר מדובר בגדולי עולם שלא מן העם היהודי? תחילה נזכור את דברי חז"ל בתלמוד [ברכות, נ"ח.]: "ת"ר הרואה חכמי ישראל אומר ברוך שחלק מחכמתו ליראיו, חכמי אומות העולם, אומר ברוך שנתן מחכמתו לבשר ודם."
על הייחודיות של נפש האדם, המאפיין החשוב ביותר של נזר הבריאה הוא הנשמה הקשורה לאלוהים, עומד הרמב"ם כבר בפתיחת ספרו 'מורה נבוכים' [חלק א' פרק א']: "וכאשר ייוחד האדם בעניין שהוא זר בו מאד, מה שאין כן בדבר מן הנמצאות מתחת גלגל הירח, והוא ההשגה השכלית אשר לא ישתמש בו חוש ולא מעשה גוף ולא יד ולא רגל, דמה אותה בהשגת הבורא אשר אינה בכלי, ואם אינו דמיון באמת, אבל לנראה מן הדעת תחילה. ונאמר באדם מפני זה העניין, ר"ל מפני השכל האלוהי הדבק בו, שהוא בצלם אלוהים ובדמותו, לא שהשם יתברך גוף שיהיה בעל תמונה."
הרב קוק כותב [אורות הקדש, א, ס"ד]: "התבונן בפלאי היצירה, בחיי האלוהות שלהם, לא בתור איזה תכנית כהה, שממרחקים מציגים נגד עיניך, כי אם דע את המציאות שאתה חי בה. דע את עצמך, ואת עולמך, דע את הגיוני הלב שלך, ושל כל הוגה וחושב."
גדולי עולם בכל הדורות, חקרו והתעמקו בפלאי הבריאה. הם עסקו בפענוח המחשבה הפיזיקלית כחלק מן המדע. כך למשל הווית היצירה של אייזיק ניוטון, מהגדולים אם לא גדול המדענים בכל הדורות, המנון יומי שהאמין בו בכל לבבו: "אנו משתחווים לפניו כעבדים, כי אלוהים ללא השגחה עליונה, ללא ריבונות וללא תכליתיות, הוא אך ורק הגורל והטבע... דברים אלה היה עלי לומר על אלוהים שחקירת מעשיו היא תפקידה של תורת הטבע".
על מה נשענה יצירתם המדעית של ניוטון, לייבניץ, אוילר, קפלר, גליליי, פלנק ועוד רבים אחרים? במפגש הבא אי"ה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
