ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- שיעורים נוספים
ישנן דילמות מוסריות מתחומים שונים שיכולות לעלות בכל מקום עבודה. נושא ראשון ומרכזי הוא אתיקה בדיבור, שמירה על שפה נקייה ומכובדת גם במקומות עבודה שלא כל כך מקפידים בזה. כך למשל, כשאני מספר לחברים לעבודה (במשרד, בחדר המורים וכיו"ב) על מקרה שקרה - עד כמה זה ענייני ועד כמה זה רכילותי? האם מותר לשתף את הבעל, האישה או הילדים במקרים שקרו במהלך היום, או שזו רכילות? כשאני מתייעץ עם גורם מקצועי על אדם מסוים שמאוד הכעיס אותי – האם אני מקפיד על שפה נקייה ומכובדת? בנושא זה יש להכליל גם את צורת הכתיבה והתגובה ברשתות חברתיות ובפורומים שונים, כאשר לצערנו ישנם מגיבים שכותבים באופן מאוד לא ראוי. יש להישמר מאוד מלהיגרר לשיח רדוד, לא מכבד ואף גס ומכוער.
נושא נוסף וחשוב הוא מוסר העבודה, והדוגמאות הן רבות ומגוונות. בלא מעט בתי ספר תוכלו לשמוע את הילדים מספרים על מורים שבאופן קבוע מאחרים לכיתה ביותר מעשר דקות (קודם יש צלצול, ואז צריך לסיים את כוס הקפה, לברך ברכת המזון, לקחת את הדפים המצולמים ולהתחיל להתנהל באיטיות לכיוון הכיתה שנמצאת בקומה השלישית בקצה השני של בית הספר). אבל כך גם בכל המקומות שאין בהם שעון נוכחות, עד כמה האדם מקפיד להגיע בזמן?
בנושא אישורי המחלה: קל מאוד להשיג אישור מחלה מרופא. האם האישור שאני מביא הוא אמיתי? לא בכל פעם שקצת כואב הראש בבוקר יש למהר ולהצהיר שאינני מגיע לעבודה. תחשבו על עובדת סוציאלית שלא מגיעה ועכשיו צריך לבטל את כל הפגישות שהמשפחות מצפות להן, או על רופא שמטופלים מחכים לו שבועות ואף חודשים ופתאום הוא לא מגיע. ומה קורה בבית ספר שבו המחנכת הצהירה שהיא חולה, ומשאירה כיתה בלי מורה למשך כמה שעות?
נקודה נוספת היא שיש מאיתנו שמנצלים את מקום העבודה לצרכים פרטיים, כגון צילומים, שיחות טלפון אישיות ארוכות על חשבון זמן העבודה ועוד. וכמובן, נושא שרבים נכשלים בו - נתינת קבלה על כל עבודה ושירות שאני נותן (וכן לבקש קבלה מנותן השירות) ועוד.
חובת הדיווח
במערכת החינוך יש לעיתים מתח ביחסי הורים-מורים-תלמידים. כמורה - עד כמה לספר להורים על המעשים של הילד? האם אני מסכסך בין ההורה לילד? מה לעשות כשנער אומר "אני מספר לך דברים שאני עושה, אבל אל תגלה להורים"?
פעמים רבות, בעיקר בזרם הממלכתי-דתי, יש פער בין מה שקורה בישיבה או באולפנה ובין מה שקורה בבית מבחינה דתית. האם מותר להגיד לילד לא לשמוע בקול אבא שלו? לומר לו שההלכה אומרת אחרת ממה שהם נוהגים בבית, ואז לגרום לו למעין משבר אמון בין מה שקורה בבית ומה שקורה בבית הספר? לעיתים גם בנושאים אחרים, חינוכיים וערכיים - האם ומתי אפשר לומר לילד לא לשמוע בקול הוריו?
גם כהורה, האם ראוי לומר לילד לא לשמוע בקול המורה? באיזו שפה אני משתמש באוזני הילד כשאני לא מסכים עם המורה שלו? פעמים רבות גם הזלזול שההורים מבטאים בבית כלפי המורים או מערכת החינוך כולה נקלט היטב באוזני הילדים.
הנושא האחרון שארצה להתייחס אליו הוא היחסים בין המינים: כיצד ניתן לשמור על שפה נקייה גם בסביבה שלא מקפידים בה על כך? איך להתנהג ולהסתדר באווירה של קלות ראש בין גברים ונשים במקומות העבודה? כיצד שומרים על יחסים נאותים מבחינה זו בין המעביד לעובד מהמין השני? ולא לשכוח את חובת הדיווח ולא הטיוח במקרים שצריך, ולקיים בזה את הכלל "לא תעמוד על דם רעך" ועוד.
המקרים הם רבים ומגוונים. יש מהדברים שניתן לקבוע בהם כללים ברורים, אך יש מצבים שהם בתחום האפור. אדם שנתקל במקרה כזה נשאר בהתלבטות כיצד עליו לפעול ולהגיב, וקורה שהוא פועל מתוך תחושת בטן, אך אחר כך מתחרט על תגובתו.
יש הכוונה
אומנם אנו בפתחו של ספר שמות, אך דבריו של הנצי"ב מוולוז'ין בהקדמת העמק דבר לספר בראשית עוד מהדהדים באוזנינו: "הספר הנקרא ספר בראשית, נקרא בפי הנביאים ספר הישר... ויש להבין הטעם - למה קרא בלעם את אבותינו בשם ישרים בייחוד, ולא צדיקים או חסידים וכדומה?... (בתקופת בית המקדש השני) שהיו צדיקים וחסידים ועמלי תורה אך לא היו ישרים בהליכות עולמים, על כן מפני שנאת חינם שבליבם זה את זה חשדו את מי שראו שנוהג שלא כדעתם ביראת ה', שהוא צדוקי ואפיקורס, ובאו על ידי זה לידי שפיכות דמים בדרך ההפלגה, ולכל הרעות שבעולם, עד שחרב הבית. וזה היה שבח האבות - שמלבד שהיו צדיקים וחסידים ואוהבי ה' באופן היותר אפשר, עוד היו ישרים. היינו שהתנהגו עם אומות העולם, אף שהיו עובדי אלילים מכוערים, מכל מקום היו עמם באהבה וחשו לטובתם באשר היא קיום הבריאה".
כלומר, התנהגות מוסרית, גם כשאינה כתובה בפירוש בתורה ואפילו כלפי "עובדי אלילים מכוערים", היא אבן יסוד בעם היהודי, וכך אבות האומה מלמדים אותנו.
גם הרמב"ן בפירושו לפסוק "ועשית הישר והטוב" (דברים ו, ח) מתייחס להתנהגות מוסרית שלא כתובה בפירוש בתורה: "ועתה יאמר גם באשר לא ציווך, תן דעתך לעשות הטוב והישר בעיניו כי הוא אוהב הטוב והישר. וזה עניין גדול לפי שאי אפשר להזכיר בתורה כל הנהגות האדם עם שכניו ורעיו וכל משאו ומתנו ותיקוני היישוב והמדינות כולם אבל אחרי שהזכיר מהם הרבה כגון לא תלך רכיל, לא תיקום ולא תיטור, ולא תעמוד על דם רעך, לא תקלל חירש, מפני שיבה תקום וכיוצא בהן, חזר לומר בדרך כלל שיעשה הטוב והישר בכל דבר... עד שיקרא בכל עניין תם וישר".
הרמב"ן כותב שהתורה נתנה לנו דוגמאות והדרכות כלליות כיצד יש להתנהג ומה נחשבת התנהגות מוסרית, ואנו צריכים ליישם את העקרונות הללו במצבים השונים בחיינו שלנו.
על פי עקרונות אלו, ננסה לתת כמה כללים שיכוונו אותנו לעשות את הישר והטוב:
1. יש מקומות של חובת דיווח: סמים, איום בהתאבדות, איום ברצח וכו' - במקרים אלו הדבר ברור מאליו, וגם ההלכה וגם החוק הישראלי מחייבים אותנו לפעול בצורה מסוימת.
2. לא לנסות לפתור בעיות לבד. אם הבעיה קשה וסבוכה יש להתייעץ עם אנשים מוסמכים כגון יועצת, עובדים סוציאליים וכדומה.
3. לשמור על כללי ההלכה: קשר בין המינים, לשון הרע ורכילות, כבוד האדם, הלכות שכיר ועוד.
4. לא לשכוח, כפי שהרמב"ן אמר על "ועשית הישר והטוב" - יש דרך מסוימת שהתורה מכוונת אותנו, ואנו אמורים ללכת ולפעול לפי ההכוונה הזאת במקרים שאין לנו תשובה מפורשת וחד משמעית, והלוואי שנמצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם.
מתוך העיתון בשבע
אנחנו קודש למענך
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה המשמעות הנחת תפילין?
האם מותר לפנות למקובלים?
מבוא לסדרת פתחי אמונה
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך עושים קידוש?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
