ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
תשובה: אכן לא תיקנו חכמים מצווה מחייבת לחבוש כיפה, שכן מסופר בתלמוד (קידושין לא, א) על רב הונא בריה דרב יהושע, שלא היה הולך ארבע אמות בגילוי הראש, משום שאמר: שכינה למעלה מראשי ואיך אלך בראש מגולה?! וכן מסופר (שבת קנו, ב), על רב נחמן בר יצחק, שהחוזים בכוכבים אמרו לאמו, בעודו תינוק, כי על פי חוכמת המזלות ברור לחלוטין כי בנה עתיד להיות גנב. כדי למנוע את התגשמות המזל, הדריכה האם את בנה שיקפיד תמיד לחבוש כיפה לראשו, כדי שיהיה עליו מורא שמיים, וכן הדריכה אותו לבקש תמיד רחמים בתפילתו שיצר הרע לא ישלוט עליו. ולא ידע רב נחמן מדוע אמו הקפידה כל כך על כיסוי ראשו, עד שפעם אחת נפל הכיסוי מראשו, והרים את עיניו וראה אשכול תמרים בדקל, ולמרות שהדקל לא היה שלו חשק בתמרים, ולא הצליח להתגבר על יצרו, וטיפס בידיו על הדקל ונגס בתמרים בשיניו. לאחר שהרגיש את חוזק יצרו לגנוב, הבין רב נחמן מדוע אמו הקפידה כל כך שיכסה תמיד את ראשו.
הרי שבימי חכמים לא הייתה חובה לחבוש כיפה, ורק כמנהג חסידות נהגו חלק מהאמוראים להקפיד שלא ללכת ד' אמות בגילוי הראש (וכן למדנו בברכות ס, ב, שמתחילים לומר את ברכות השחר לפני שמכסים את הראש. וכן משמע בברכות כב, ב, ובפסחים ז, ב, שאפשר במקווה לקרוא קריאת שמע ולברך בלא כיפה).
מנהג חבישת הכיפה בימי הראשונים
אולם בימי הגאונים והראשונים מנהג חבישת הכיפה התחזק, והיו שפסקו שבזמן התפילה וכניסה לבית הכנסת חובה לחבוש כיפה. וכן מצינו שנחלקו במסכת סופרים (שחוברה בתקופת הסבוראים או תחילת ימי הגאונים בארץ ישראל), האם מי שראשו מגולה יכול להיות חזן (יד, יב). ולפני כשמונה מאות שנה, הרמב"ם (תפילה ה, ה) כבר פסק שאסור להתפלל בראש מגולה. אך משמע ממנו שמותר לברך ולהיכנס לבית הכנסת בראש מגולה (תפילה ז, ג-ט, שם פרק יא). וגם הרשב"א, הרא"ש ותרומת הדשן סוברים שכך הוא עיקר הדין. מנגד, לרבנו פרץ אסור להיכנס לבית הכנסת בגילוי הראש, ורבנו ירוחם פסק שאסור לברך בגילוי הראש. ובכל אופן, הראשונים לא כתבו שאסור ללכת ד' אמות בגילוי הראש.
רביבים (808)
הרב אליעזר מלמד
607 - התקפות על מצוות השירות בצבא
608 - החובה לחבוש כיפה בימינו
609 - תפקידו של הרב
טען עוד
בתחילת ימי האחרונים המנהג התקבל כמחייב
אולם לפני כחמש מאות שנה כבר היה ידוע שמנהג מוחלט הוא שאין הולכים ארבע אמות בלא כיפה. ולכן נפסק בשולחן ערוך (או"ח שא, ז), שמותר לצאת בכיפה בלא כובע לרשות הרבים בשבת, ואף שגזרו חכמים שאסור לצאת לרשות הרבים עם בגד שעלול ליפול, שמא אחר שייפול יטלטלנו ד' אמות ברשות הרבים. הדבר מותר, מפני שלא ייתכן שאם הכיפה תיפול יטלטל אותה בידו ד' אמות, וגם במקום שהרוח נושבת בחוזקה, לא ייתכן שיסיר את הכיפה ויישאנה בידו, שהרי אין הולכים ד' אמות בלא כיפה (מ"ב קנג).
אומנם יש ספק האם לדעת השולחן ערוך יש איסור גמור ללכת ד' אמות בלא כיפה (כפי שמשמע משו"ע או"ח ב, ו), או שהאיסור הוא רק לברך, לומר פסוקים ולהיכנס לבית הכנסת, אבל בשאר המקומות הוא מנהג חסידות (כפי שמשמע משו"ע צא, ג; רו, ג).
הסוברים שהמנהג מחייב מהתורה
אומנם לדעת הט"ז (או"ח ח, ג), ולפניו מהר"י ברונא, מכיוון שהמנהג הפך למנהג ישראל, מי שהולך או יושב בבית בלא כיפה עובר על איסור תורה של הליכה בחוקות הגויים, שנאמר: "ובחוקותיהם לא תלכו" (ויקרא יח, ג). אולם למעשה, דעת רוב הפוסקים שמנהג הגויים להוריד את הכובע או ללכת בגילוי ראש אינו נובע מפולחן דתי ואין בו מנהג פריצות, ועל פי גדרי ההלכה אין בזה איסור חוקות הגויים (מהרי"ק פח, ר"ן ע"ז יא, א; רמ"א יו"ד קעח, א; אג"מ או"ח ד, ב).
מנהג מחייב ודת יהודית
לסיכום, מבחינת ההלכה חבישת הכיפה התחילה כמנהג חסידות, ובמשך הזמן התפשט המנהג בכל ישראל, עד שיצא מגדר מנהג חסידות והפך להיות מנהג מחייב, שלא לילך יותר מד' אמות בלי כיפה. ומנהג חסידות שלא לילך אפילו פחות מארבע אמות בלי כיפה (מ"א ב, ו; מ"ב יא).
יתר על כן, מכיוון שבדורות האחרונים מנהג כיסוי הראש הפך לסימן יהודי מובהק ולאות נאמנות לתורה ולמצוות, יש להחשיבו כיום כמנהג מחייב של דת יהודית (נצר מטעי ג; אג"מ או"ח א, א; מים חיים סי' כג; יבי"א ט, או"ח א; ועוד). וכפי שכתב ראשון מהר"י ברונא סימן ל"ד.
קידוש השם
אף שיסוד חבישת הכיפה במנהג שהפך למחייב, אפשר לומר שלאחר שהכיפה הפכה להיות סמל ההזדהות הדתית היהודית, מי שהולך בכיפה נאה ומראה בכך את נאמנותו לתורה ולמצוות, מקיים בכך מצווה מהתורה של קידוש שם שמיים (עיין רמב"ם יסודי התורה, ה, יא).
במקום תפילין
נראה שהסיבה העמוקה לכך שמנהג הכיפה התקבל כל כך בישראל, שהוא משמש תחליף לתפילין. שכן מהתורה מצווה ללכת עם תפילין במשך כל ימי החול, כי התפילין הן אות לישראל שהם קשורים לה'. שנאמר: "והיה לך לאות על ידך" (שמות יג, ט). אבל שבת ויום טוב, שנקראים אות, מבטאים בעצם קדושתם את הקשר המיוחד שבין ה' לישראל, ולכן אין מניחים בהם תפילין (שולחן ערוך לא, א).
אלא שהואיל וצריך להיזהר בקדושת התפילין, שלא להפיח בהן ושלא להסיח את הדעת מהן, גזרו חכמים שלא לאכול עמהן שמא ישתכר, ושלא להניחן בלילה, שמא ירדם (שו"ע ל, ב; מ ח).
יתר על כן, בתקופת האחרונים, מתוך חשש של פגיעה בקדושתן, המנהג המקובל כבר היה לקיים את חובת מצוות תפילין בהנחתן בתפילת שחרית בלבד, וסמכו מנהגם על מה שאמרו חכמים: "תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפיים" (שבת מט, א). ובירושלמי אף אמרו: "כל שאינו כאלישע בעל כנפיים - לא ילבש תפילין" (ברכות ב, ג).
במקום זאת, כאות ביטוי ליראת שמיים, נהגו ישראל לחבוש כיפה, שהכיפה כמו תוחמת את גבולו של האדם ומזכירה לו שיש מי שמעליו.
המחמירים שהכיפה צריכה לכסות רוב ראש
רבים שואלים האם ישנו שיעור מסוים לגודלה של הכיפה. שלוש שיטות ישנן בסוגיה זו.
יש מחמירים וסוברים שהואיל והכיפה צריכה לכסות את הראש, הרי שהיא צריכה לכסות את רוב הראש, אבל אם רק מיעוטו מכוסה אין הוא נחשב מכוסה (רבי שלמה קלוגר בשו"ת האלף לך שלמה סי' ג; ישכיל עבדי ח"ו השמטות או"ח א; שמועה מחזו"א; הרב מאזוז).
דעת ביניים
יש סוברים שבמשך היום, וכן בעת שמברכים ברכות ולומדים תורה, אין צריך שהכיפה תכסה את רוב הראש, אלא די שתהיה ניכרת באופן שנחשב בעיני בני אדם שהוא מכסה את ראשו. אולם בעת התפילה ובעת שנכנסים לבית כנסת, מכיוון שחיוב כיסוי הראש חמור יותר, חובה לחבוש כיפה שמכסה את רוב הראש (ציץ אליעזר יג, יג; אור לציון ח"ב ז, יג; עשה לך רב ז, עו; יחו"ד ד, א;).
המקילים שאינה צריכה לכסות רוב ראש
יש מקילים וסוברים שאין לכיפה שיעור ואין צורך שתכסה את רוב הראש, אלא די שתהיה ניכרת לרואים אותו ויהיה נחשב בעיני בני אדם כמי שמכסה את הראש. ואף בזמן התפילה והכניסה לבית הכנסת אפשר להסתפק בכיפה כזאת, וכפי שנוהגים רבים, ואין להחשיבם חס וחלילה לקלים (אג"מ או"ח א, א, על פי ב"ח ומשנה ברורה צא, י, רשז"א ועוד).
הלכה למעשה
למעשה, מכיוון שיסוד הדין ממנהג, מי שרוצים רשאים להסתפק בכיפה שאינה מכסה את רוב הראש אף בעת התפילה ובכניסה לבית הכנסת. אולם ראוי להחמיר, משום שהכיפה כיום היא סמל זהות לשומרי מצוות, ומי שמכסה את רוב ראשו בכיפה נאה מקיים בכך מצווה של קידוש השם, ומראה בכך שהנה יש עוד יהודי שאינו מתבייש להצהיר בהופעתו כי הוא נאמן לדרך התורה והמצוות.
חישוב רוב ראש
למעשה, כדי לכסות רוב ראש רגיל של מבוגרים צריך כיפה שקוטרה לפחות 13 סנטימטרים, ובעלי ראש גדול צריכים כיפה שקוטרה לפחות 14.5 סנטימטרים.
דרך החישוב: מגודל הכובעים למדנו שהיקף ראש ממוצע לגברים הוא 57 סנטימטרים, וממילא שטחו כ-258 סמ"ר. כדי לכסות כ-130 סמ"ר שהם רוב שטח הראש, צריך כיפה בקוטר של לפחות 13 סנטימטרים. ובעלי ראש גדול חובשים כובעים שהיקפם 64 סנטימטרים, והכיפה שלהם צריכה להיות בקוטר של לפחות 14.5 סנטימטרים.
מתוך העיתון בשבע
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
חכמת התורה וחכמות החול
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
למה באנו לעולם הזה?
למה משתכרים בפורים? איך עושים זאת נכון?
קשה עליי פרידתכם
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך ללמוד אמונה?
איך הפרה אדומה מכפרת על חטא העגל?
אהבת ה' או אהבת האדם, מה גדול יותר?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א נטייה ותשוקה לעבודה עליונה
דרך הקודש ג' פסקה ז-ט
עבודה "שלא על מנת לקבל פרס" היא עבודה מהאהבה, והצד המשלים שלה זה "ויהי מורא שמים עליכם". אדם שמרגיש נטייה לדבקות אלוקית צריך לשמוח במעלתו ולממש את הכישרון הזה. מאידך, הוא צריך להזהר שלא לבוז לאחרים. גם מי שיש לו נטיה כזו במדה מועטת - עליו להתנהג בהתאם ולהתעלות בדרך הקודש.
יסודות הש"ס דבר האסור ודבר הנדור
ביאור הגדר של דבר האסור ודבר הנדור | ביאור הטעם בחטאת ואשם בכור תרומה ומעשר בהמה ויישוב דברי הרמב"ם.
כשרות אתגרי כשרות: בשר, חלב ותעשייה
השיעור עוסק באתגרים מעשיים בהלכות כשרות, בדגש על האיסור לשנות ייעוד של כלים מבשרי לחלבי כדי למנוע טעויות, והחשיבות של סימון ועיצוב ברור של מאפים כמו בורקסים למניעת מכשול. בנוסף, הדיון מציג תקלות נפוצות בתעשיית המזון וברשתות השיווק, כגון הכנה שגויה של כבד ואתגרי הפיקוח על חלב המיובא מחוץ לארץ.
אורות ישראל ותחייתו משמעות האושר, גאולת ישראל ואורו של משיח
השיעור מסביר כי אושר אמיתי ומשמעות עמוקה מושגים רק כאשר חיי המעשה מחוברים לאידיאלים האלוהיים העליונים, וכי ניתוק מחזון זה מותיר את האדם ללא תוחלת אמיתית.
אור החיים על הפרשה נבואת העתיד של בלק
אור החיים על פרשת בלק חלק ב'
הנבואה השנייה של בלק היא על זמן הגעתו של המשיח, שאם לא זכו המשיח יגיע בעוד זמן רב.
אור החיים על הפרשה חיבור ישראל לתורה
אור החיים על פרשת בלק חלק א'
הבדל בנמשל בין 'אהליך יעקב' ל'משכנותיך ישראל'. 4 משלים כנגד 4 כתות בישראל, שלכל כת לומדים תורה בצורה אחרת. לעתיד לבוא מלך המשיח יגלה עומק חדש וגדול בתורה.
רביבים מחיר המחלוקת והפרדת הקהילות
רעיון הפרדת הקהילות הועלה לראשונה בגרמניה, בקהילות שבהן הרוב הרפורמי קיפח את זכויות המיעוט הדתי | הנצי"ב שלל את רעיון הפרדת הקהילות, שכן "עצה זו קשה כחרבות לגוף האומה וקיומה" | לפני כשש שנים הבעתי עמדה זו, שלפיה אסור להחרים מנהיגי קהילות רפורמיות וקונסרבטיביות | עתה יצא הספר שמבאר ביסודיות כי אכן עמדתו של הנצי"ב הייתה נגד פגיעה באחווה עם קבוצות שאינן נוהגות כהלכה, ובכללם רפורמים | כיום אפשר להיווכח כי אכן שיטת החרמות והפרדת הקהילות הובילה לאיסורים חמורים
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת בלק
מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל - כּוּלָּם חָזְרוּ לִקְלָלָה, חוּץ מִבָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּמִבָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת. מה הטעם שבחר הקב"ה דווקא בברכה זו שתישאר לעד ולא בשאר הברכות. ועוד מניין לו דדווקא ברכה זו לא חזרה לעולם ולא אחרת | כִּי עַתָּה גַּם אֹתְכָה הָרַגְתִּי וְאוֹתָהּ הֶחֱיֵיתִי - מה הטעם דכתיב גַּם מה בא לרבות, מה הטעם דכתיב אֹתְכָה בה' הול"ל אוֹתְךָ, מה הטעם דכתיב וְאוֹתָהּ בכתיב מלא ו' | אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם - מדוע הכתוב קורא לבלעם אַנְשֵׁי דָמִים בלשון רבים, ולא 'איש דמים' דבר נוסף הטעון ביאור היכן מצאנו שבלעם היה גם 'איש מרמה'. ועוד !
אחדות ומחלוקות להיות עמוד שדרה
משנתו של הראי"ה קוק קוראת לציונות הדתית לחדול מתפקיד המקף המחבר האנמי ולתפוס את מקומה כעמוד התמך האמיתי של החברה. תפקיד היסטורי זה דורש ממנה לחבק את הציבור החרדי בשעתו הקשה ולחבר את כל קצוות האומה מתוך אחריות מנהיגותית
בלק פרשת בלק – הנחל הישראלי
מה טובו אוהליך יעקב כנחלים נטיו? מה הקשר בין אוהל לנחל? על איזה נחלים מדובר? ומה יש לנו ללמוד מכך על האוהל הישראלי בדורנו
מאמר שלישי זהירות החסיד במצווות
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ט' - י"א
תיאור עבודת החסיד וההקפדה על קיום פרטי כל המצוות.
יסודות התורה והאמונה ימות המשיח והשיאים המצופים שבאחריתם
המשכנו להתקדם ביסודות השייכים להשגחה. אחר שלמדנו בשיעור הקודם על עולם הנשמות, תחיית המתים והעוה''ב, המשכנו בשיעור זה להבהיר את עניין ימות המשיח. לשם כך חילקנו בימות המשיח בין ראשיתם לאחריתם. על ראשיתם הרחבנו שהאמונה בהם היא יסוד תורה המפורש בה בפרשת נצבים ובברכות בלעם, ודיברנו על ההשלכות המעשיות וההלכתיות המתחייבות בשלב זה. התייחסנו גם לויכוח עם סאטמר בנושא נקיטת היוזמה בקידום השלב הזה. אחר, התייחסנו גם למחלוקות שישנם על אופיים של אחריתם של ימות המשיח, ועל מציאות הניסים ושינויי הטבע בשאותה התקופה העתידית המאושרת.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן הקודש כצורה לחומר
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ה'
החומר צריך להיות איתן ומוכשר ועל גביו יכול לבור הקודש בצורה שלמהשמתאימה לעולם שלנו, קודש תנועתי ומשתלם
תורה והלכות ציבור סמכויות בתי הדין
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
סמיכת חכמים | חידוש הסמיכה | שלא תנעול דלת | שליחותיהו
