ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
בעל 'התולדות' היה ידוע כקפדן גדול, וחסידיו היו בטוחים שיגרש את האורח בגלל הנהגותיו, אך הצדיק קיבל את האורח על מפתן ביתו באהבה רבה, ושוחח עימו ביחידות כמה שעות. כשיצא, שאלו תלמידי ה"תולדות" בפליאה את רבם - מה מצא רבנו באיש זה?
ענה בעל ה"תולדות" - "מלך שיוצא למלחמה מצפין את אוצרותיו במקומות בטוחים, אבל את מרגליותיו שליבו קשור בהן - קבר בגל של אפר, כי יודע ששם לא יחפשו. כך הצפין רבי מנחם מנדל את שפלות רוחו, כדי שכוחות הרע לא יוכלו לנגוע בה, בגל האפר של היהירות" (אור הגנוז עמ' 151).
כשם ש"אין הברכה שרויה אלא בדבר הסמוי מן העין", כך לעיתים, מי שרוצה לשמור על זוך מידותיו, עליו להצניע אותם. בסיפור למדנו על אדם גדול, שבהיגוד להסתכלות הפשוטה, הצניע את מידת הענווה... בתוך מראית עין של יהירות.
בפרשת תרומה, אנו למדים גם כן על מידה חשובה, שבמבט ראשוני עניינה הוא בכיוון מסוים, אך התורה מלמדת אותנו לכסותה ולהצפינה בתוך המידה שכביכול הפוכה ממנה.
המידה היא – היופי החזותי. בפרשיות המשכן, אנו למדים על החשיבות הגדולה שהתורה מייחסת לכך שבית עבודת ה' צריך להיות יפה. גם הכהנים, משרתי ה', מתלבשים יפה. ואין מדובר רק ביופי רוחני, כי אם גם ביופי הנראה לעיניים הגשמיות.
למשכן דרושים חומרי גלם נאים משובבי עין, כזהב, כסף, אבנים טובות, בדים ועורות יפים ומשובחים. המקצועות הנדרשים לעבודת בניית המשכן הם אומנים חזותיים כחרשי אבן עץ, צורפי כסף וזהב, והבקיאות במלאכת הטוויה והאריגה. כמובן, זו עבודה ששורשה ברוחניות, ולכן הם נקראים חכמי לב, ובראשם עומדים בצלאל ואהליאב המלאים ברוח אלוקים, חכמה ובינה. אך הציווי הוא שרוח אלוקים זו תדע להופיע באומנות היוצרת בניין, כלים ובגדים יפים.
אם כך, מהמשכן למדנו שהתורה נותנת מקום חשוב ומרכזי ליופי ולאומנות החזותית.
אלא, שזו אינה התמונה המלאה. נצטווינו בתורה (פרק כו), שעל מבנה המשכן היפה והמפואר, נפרוש מלמעלה "יריעות עיזים לאוהל על המשכן". יריעות אלו היו פשוטות באופן יחסי לאדנים, לעצים ולבדים שמהם נעשה המשכן. רש"י מבאר שכאן "למדה תורה דרך ארץ שיהא אדם חס על היפה".
יתר על כן, נצטווינו לעשות רק עשר יריעות מפוארות שהיוו את הבד של המשכן. לעומת זאת, יריעות העיזים היו אחת עשרה יריעות, כדי שיכסו חלקים נוספים מהמשכן, וכן כדי שבקדמת המשכן תהיה חצי יריעה תלויה וכפולה על מסך הפתח, "דומה לכלה צנועה המכוסה בצעיף על פניה" (רש"י שם).
מכאן למדנו, שהתורה רואה חשיבות גדולה ביופי החזותי, אולם יופי זה לא נועד למטרות חיצוניות ומנקרות עיניים, כי אם להופיע כיופי פנימי המחייה את מקום הקודש. מבחינה מסוימת, האומנות החזותית היא הגדולה שבאומניות. המוזיקה, למשל, נותנת יופי הרמוניה ומשמעות לצלילים, אך הצלילים הם קולו רוחניים. האומנות החזותית, גדולה ממנה, בכך שהיא לוקחת חומרים דוממים, המצויים בתחתית סולם הבריאה, (המורכב מדצח"מ – דומם, צומח, חי ומדבר), ומצליחה לבטא דרכם רעיון רוחני מסויים, שהרי האומן מבטא רעיון מסויים דרך יצירתו האומנותית. אך כאמור, יופי זה חשוב שיהיה פנימי ונעלה.
עניין זה מתחבר לכרובים, שנצטווינו שיהיו בתוך מקום קודש הקודשים. הכרובים מבטאים את האהבה בין ישראל לאביהם שבשמיים, כאהבת איש ואישה, והצטווינו שאהבה גדולה זו, המחוברת גם היא עם היופי החזותי, תהיה סמויה וצנועה מאין רואה. כל השנה, אסור להיכנס לקודש הקודשים, ואף הכהן הגדול הנכנס ביום הכיפורים, מצווה "וכסה ענן הקטורת את הכפורת (מקום הכרובים)... ולא ימות", ללמדך שעניין זה חשוב ומקומו בצנוע ונעלם.
ויהי רצון, שישוב ויתגלה אלינו בקדושה וטהרה, מקומו האמיתי של היופי החזותי המצוי במקדשם של ישראל, ונזכה לפוגשו בצניעות הראויה!
איך מותר להכין קפה בשבת?
האם מותר לפנות למקובלים?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
סודו החינוכי של חודש שבט
ברכות השחר למי שהיה ער כל הלילה
הדלקה וכיבוי ביום טוב
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
חכמת התורה וחכמות החול
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
"בזאת התורה" - איזו תורה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
