ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
בעל 'התולדות' היה ידוע כקפדן גדול, וחסידיו היו בטוחים שיגרש את האורח בגלל הנהגותיו, אך הצדיק קיבל את האורח על מפתן ביתו באהבה רבה, ושוחח עימו ביחידות כמה שעות. כשיצא, שאלו תלמידי ה"תולדות" בפליאה את רבם - מה מצא רבנו באיש זה?
ענה בעל ה"תולדות" - "מלך שיוצא למלחמה מצפין את אוצרותיו במקומות בטוחים, אבל את מרגליותיו שליבו קשור בהן - קבר בגל של אפר, כי יודע ששם לא יחפשו. כך הצפין רבי מנחם מנדל את שפלות רוחו, כדי שכוחות הרע לא יוכלו לנגוע בה, בגל האפר של היהירות" (אור הגנוז עמ' 151).
כשם ש"אין הברכה שרויה אלא בדבר הסמוי מן העין", כך לעיתים, מי שרוצה לשמור על זוך מידותיו, עליו להצניע אותם. בסיפור למדנו על אדם גדול, שבהיגוד להסתכלות הפשוטה, הצניע את מידת הענווה... בתוך מראית עין של יהירות.
בפרשת תרומה, אנו למדים גם כן על מידה חשובה, שבמבט ראשוני עניינה הוא בכיוון מסוים, אך התורה מלמדת אותנו לכסותה ולהצפינה בתוך המידה שכביכול הפוכה ממנה.
המידה היא – היופי החזותי. בפרשיות המשכן, אנו למדים על החשיבות הגדולה שהתורה מייחסת לכך שבית עבודת ה' צריך להיות יפה. גם הכהנים, משרתי ה', מתלבשים יפה. ואין מדובר רק ביופי רוחני, כי אם גם ביופי הנראה לעיניים הגשמיות.
למשכן דרושים חומרי גלם נאים משובבי עין, כזהב, כסף, אבנים טובות, בדים ועורות יפים ומשובחים. המקצועות הנדרשים לעבודת בניית המשכן הם אומנים חזותיים כחרשי אבן עץ, צורפי כסף וזהב, והבקיאות במלאכת הטוויה והאריגה. כמובן, זו עבודה ששורשה ברוחניות, ולכן הם נקראים חכמי לב, ובראשם עומדים בצלאל ואהליאב המלאים ברוח אלוקים, חכמה ובינה. אך הציווי הוא שרוח אלוקים זו תדע להופיע באומנות היוצרת בניין, כלים ובגדים יפים.
אם כך, מהמשכן למדנו שהתורה נותנת מקום חשוב ומרכזי ליופי ולאומנות החזותית.
אלא, שזו אינה התמונה המלאה. נצטווינו בתורה (פרק כו), שעל מבנה המשכן היפה והמפואר, נפרוש מלמעלה "יריעות עיזים לאוהל על המשכן". יריעות אלו היו פשוטות באופן יחסי לאדנים, לעצים ולבדים שמהם נעשה המשכן. רש"י מבאר שכאן "למדה תורה דרך ארץ שיהא אדם חס על היפה".
יתר על כן, נצטווינו לעשות רק עשר יריעות מפוארות שהיוו את הבד של המשכן. לעומת זאת, יריעות העיזים היו אחת עשרה יריעות, כדי שיכסו חלקים נוספים מהמשכן, וכן כדי שבקדמת המשכן תהיה חצי יריעה תלויה וכפולה על מסך הפתח, "דומה לכלה צנועה המכוסה בצעיף על פניה" (רש"י שם).
מכאן למדנו, שהתורה רואה חשיבות גדולה ביופי החזותי, אולם יופי זה לא נועד למטרות חיצוניות ומנקרות עיניים, כי אם להופיע כיופי פנימי המחייה את מקום הקודש. מבחינה מסוימת, האומנות החזותית היא הגדולה שבאומניות. המוזיקה, למשל, נותנת יופי הרמוניה ומשמעות לצלילים, אך הצלילים הם קולו רוחניים. האומנות החזותית, גדולה ממנה, בכך שהיא לוקחת חומרים דוממים, המצויים בתחתית סולם הבריאה, (המורכב מדצח"מ – דומם, צומח, חי ומדבר), ומצליחה לבטא דרכם רעיון רוחני מסויים, שהרי האומן מבטא רעיון מסויים דרך יצירתו האומנותית. אך כאמור, יופי זה חשוב שיהיה פנימי ונעלה.
עניין זה מתחבר לכרובים, שנצטווינו שיהיו בתוך מקום קודש הקודשים. הכרובים מבטאים את האהבה בין ישראל לאביהם שבשמיים, כאהבת איש ואישה, והצטווינו שאהבה גדולה זו, המחוברת גם היא עם היופי החזותי, תהיה סמויה וצנועה מאין רואה. כל השנה, אסור להיכנס לקודש הקודשים, ואף הכהן הגדול הנכנס ביום הכיפורים, מצווה "וכסה ענן הקטורת את הכפורת (מקום הכרובים)... ולא ימות", ללמדך שעניין זה חשוב ומקומו בצנוע ונעלם.
ויהי רצון, שישוב ויתגלה אלינו בקדושה וטהרה, מקומו האמיתי של היופי החזותי המצוי במקדשם של ישראל, ונזכה לפוגשו בצניעות הראויה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מאמר שלישי עבודת השם מתוך שמחה וחיבור
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור מדגיש את חשיבות קיום המצוות מתוך שמחה, כוונה והכרת הטוב, ולא רק מתוך כניעה, יראה או חובה. דרך מקורות שונים מובהר כי השמחה במצווה יוצרת חיבור ודבקות ישירה בבורא, ומעלה את האדם לדרגות רוחניות גבוהות אפילו יותר מסיגופים ותעניות.
אורות התשובה - הרב הראל כהן קדושת האמצעים
אורות התשובה פרק ו פסקה ו' -ז'
מה היחס בין הנשמה לפעולות שלנו? כיצד זדונות נהפכות לזכויות? ומה הכוונה שלעתיד לבוא יהיה טעם העץ כטעם הפרי?
כי תצא פרשת כי תצא – סבלנות אחי
משה ומרים דוד המלך וגם אור החיים הקדוש ניסו להאיץ תהליכי גאולה וגילו לכולנו את עקרון היסוד של שילוב חריצות עם סבלנות
יומא חמשת העינויים ביום הכיפורים
הרב מביא את מקורם ההלכתי של חמשת העינויים ביום הכיפורים ודן במחלוקת הראשונים האם תוקפם הוא מדאורייתא או מדרבנן. דרך ניתוח הסוגיות מתבאר כי מהות העינוי אינה גרימת סבל פיזי, אלא שביתה מתענוגות הגוף והתעלות רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת כי תצא
בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה לֹא הָיָה וְלֹא עָתִיד לִהְיוֹת, וְלָמָּה נִכְתַּב? דְּרוֹשׁ וְקַבֵּל שָׂכָר. מדוע אם כן לא נכתבו עוד עשרות דינים והלכות למטרה זו. שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ. לכאורה די היה לכתוב וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח, מדוע נכתב תִּקַּח לָךְ ? מה הטעם שלא נזכרה אריכות ימים בכל התורה כי אם בשני מצוות אלו, כיבוד אב ואם ושילוח הקן. מה הטעם שאסרה תורה ללבוש שעטנז צמר ופשתן.
אורות התשובה - הרב ש. יוסף וייצן התעלות ההכרה והתשובה המעשית
פרק י"ג פסקה ו'
הרב מבאר את הפער שבין הארת התשובה הפנימית וההתעלות הרוחנית לבין קצב התיקון המעשי בחיי היום-יום. הרב מדגיש את הצורך להתקדם בהדרגה ובסבלנות במישור המעשי, כדי למנוע ייאוש ותסכול הנובעים מציפייה לשינוי מיידי ומוחלט.
לימוד תנ"ך מגמת לימוד התנ"ך ועולמות האמונה
השיעור עוסק בבירור היחס הנכון ללימוד התנ"ך, מתוך הדגשה כי העיסוק בו דורש בסיס תורני עמוק של לימוד הלכה ועיון תלמודי כפי שמבאר הנצי"ב מוולוז'ין. בנוסף, מוסבר כי התנ"ך הוא ספר אמונה והדרכה לדורות שנועד לעצב את מבטנו על המציאות, ולכן יש לגשת אל פשוטו ועומק מדרשיו מתוך קומתם של חז"ל.
אורות המלחמה צמיחת ישראל מתוך חורבן המלחמות
פסקה ז' - ט'
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לגבי המלחמות העולמיות כמנוע אלוקי להריסת הרוע ולקידום תהליך הגאולה ותיקון העולם. מתוך משברי האומות, מודגשת החובה של עם ישראל להכיר בכוחותיו הפנימיים, לבנות את קומתו הרוחנית ולהוביל את האנושות אל יעודה.
שופטים סוד התשובה מתוך אהבה ושמחה
שיחת מוצ"ש פרשת שופטים
הרב עוסק במהותה של התשובה מתוך מבט פנימי ומרומם, המתמקד בקרבת ה', בביטחון ובשמחה במקום בפחד וחרדת הדין. דרך תורתו של הרב קוק ופרשות השבוע, מבאר הרב את תהליך ההתקדמות הכללי של עם ישראל בדורנו ואת הפיכת התשובה לכוח של גאולה ובניין.
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק גדולת מרן הרב: תורה לשמה
מתוך אזכרת הראי"ה קוק תשפ"ו
הרב עוסק בדמותו המרוממת של הראי"ה קוק זצ"ל ובשאיפה לגדלות בתורה וברוחב דעת כהכנה לתיקון האומה והקמת הסנהדרין. מתוך התבוננות בעוצמת לימוד התורה לשמה ובאירועים ההיסטוריים שחווה הרב, מתבאר כיצד דווקא מתוך הקשיים והמצר צומחת הישועה הגדולה.
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק מבית הקברות לתחיית הקודש
מתוך אזכרת הראי"ה קוק תשפ"ו
הרב עוסק בהבנת תהליך הגאולה ותחייתו של עם ישראל מתוך מצב ה"מוות" והחידלון של שנות הגלות. דרך משנתו של הרב קוק, מואר המבט התורני העמוק החושף כיצד גם בתהליכי התחייה החומריים והחוליים טמון ניצוץ נשמתי פנימי של קודש.
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק מקדשו הפנימי של מרן הרב
מתוך אזכרת הראי"ה קוק תשפ"ו
הרב עוסק דמותו הענקית של הרב קוק זצ"ל, שחיבר בין עולמות ההלכה, האגדה, המחשבה ועומק הרגש מתוך קדושה עליונה ואהבת ישראל אינסופית. דרך תיאורי גדולי דורו וכתביו, מתבארת השקפתו הייחודית על תורת ארץ ישראל, תהליכי הגאולה ותפקידם של תלמידי חכמים בהבאת שלום ואיחוד לעולם.
לנתיבות ישראל סוד התשובה והתחדשות הבריאה
לנתיבות ישראל א' , מאמר ז'
הרב עוסק במהותן העמוקה של התורה והתשובה שקדמו לעולם ומהוות את התוכנית הפנימית והכוח המניע של המציאות כולה. דרך משנתו של הראי"ה קוק מובהר כי התשובה אינה רק תיקון חטא נקודתי, אלא תהליך מתמיד של התחדשות והתקדמות אינסופית לעבר השלמות האלוקית.
בית הרב קוק למה הרב קוק כל כך פופולארי?
מבט אל דמותו של הרב קוק: השילוב הנדיר בין גאונות ליטאית, עומק חסידי ונפש פיוטית. כיצד הרמונית הניגודים והיצירה הכוללת בכל חלקי הפרד"ס מעניקות תורה חיה ומחוברת לנפש הלומד. על הסוד שהפך אותו ל"הרב" בה' הידיעה ולנושא הלימוד המבוקש ביותר בעולם התורה כיום.
