ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הדף היומי
דין זה שיש לומר למלאכים לחכות לפני שאדם נכנס לבית הכסא, נפסק להלכה ברמב"ם (ז, ה), אלא שהבית יוסף (או"ח ג) הביא בשם אבודרהם שאין לאדם לאומרו, משום שנראה כיוהרא לומר שהמלאכים מלווים אותו, וכתב שלכן היום לא נהגו לאומרו. וכך גם כתב בשולחן ערוך (ג). סמך לדברים אלו ניתן להביא מדברי החבר בכוזרי (ג, יא) שהסביר על החסיד וכתב שהוא מגיע למעלה כזו שהוא רואה כל הזמן את השכינה ואת המלאכים עמו, ולכן "אל יגדל בעיניך" מה שהוא אומר "התכבדו מכובדים" כשהוא נכנס לבית הכסא.
היעב"ץ (מור וקציעה ג) דחה את דברי הבית יוסף וכתב שטעם זה אינו נכון, משום שמובא בגמרא בכמה מקומות ששני מלאכי שרת מלווים כל אדם, וכך גם נאמר בגמרא בשבת (קיט ע"ב) ששני מלאכי שרת מלווים כל אדם לביתו, והוא מוכיח שגם אם אדם חוטא מלווים אותו שני המלאכים. אלא שהסיבה שלא נהגו לאומרו היא משום שבזמן הגמרא היו בתי הכסא היו בשדה, והיתה סכנה של מזיקים, וביקשו מהמלאכים שיעזרו להם וישמרו אותם מהיזק, אבל בימינו שבתי הכסא בעיר לא נהגו לאומרו, משום שבתי הכסא אין בהם סכנה בכלל, ואם כן אדם שהולך להתפנות בשדה צריך לומר "התכבדו מכובדים". ומכל מקום כתב שכיון שלא נהגו בימינו לאומרו הרי שאם אדם אומר את זה יש בכך משום יוהרא. לפי דבריו שיש כאן תפילה למלאכים הוא האריך בשאלה האם מותר לפנות בתפילה למלאכים או לא (ולולי דבריו היה ניתן לפרש שהמילה שמרוני פירושה - חכו לי, ויש שלא גרסו את המילה עזרוני, וכ"כ הרב עידאן בירחון ויען שמואל חלק ה, עמ' שכח).
הדף היומי (14)
הרב עקיבא כהנא
7 - ברכת הגומל לאחר נסיעה ברכב
8 - האם כל הזמן מלווים אותנו מלאכים?
9 - אדם שהתענה על צרה והצרה עברה
טען עוד
הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם (דברי יציב או"ח קכג) כתב שהחתם סופר סבר שכיון שבימינו זו יוהרא לומר שמלאכי השרת מלווים אותנו, אין לומר את הפיוט "שלום עליכם" בליל שבת. ואם אכן מלאכי השרת מלווים אותנו כל השבוע כדברי היעב"ץ, אם כן מה עניין לומר כלל שלום עליכם? והסביר שאולי לשבת באים מלאכים אחרים. בשבט הלוי (א, רה) כתב שאף שבכל יום לא זוכים למלאכים, בליל שבת כל אחד זוכה, ולכן אומרים את הפיוט "שלום עליכם. הרב זוננפלד (שלמת חיים או"ח יא) כתב שגם בליל שבת אין לומר למלאכים "התכבדו מכובדים", משום שהם באים רק לשליחות של ליל שבת, הרי שאין חשש שהם יבואו עם האדם לבית הכסא, שאין מתפקידם ללוות אותו כל הזמן.
בשערי תשובה (או"ח ג, א) הביא בשם האר"י שאמירת התכבדו מכובדים בכניסה לבית הכסא טובה על מנת שלא להרהר בדברי תורה בתוך בית הכסא. ופתחי תשובה (יור"ד רמו, י) כתב שלדעתו כלל לא שייך בזה יוהרא, משום שהאדם אינו עושה את זה בפני הציבור אלא ביחידות.
סיכום: בגמרא נאמר שיש לפנות למלאכים לפני שנכנסים לבית הכסא ולומר להם "התכבדו מכובדים" בשו"ע נאמר שאין לאומרו, משום שנראה כיוהרא שאדם אומר שמלאכי השרת מלווים אותו. היעב"ץ חולק עליו וסובר שהטעם שאין אומרים אותו הוא משום שבתי הכסא שלנו שמורים. אמנם, מפרשים אחרים פירשו שאף שמלאכי השרת מלווים את האדם, הרי בימינו אין אדם מרגיש בקיומם, או שאין הוא במדרגה לפנות אליהם באופן זה. האר"י אמר שיש טעם נוסף לאמירת התכבדו מכובדים על מנת שלא להרהר בדברי תורה בתוך בית הכסא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
