ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- זכור
מסבירה הגמרא, שכל זה במקרה שהבעלים הראשון לא מחה, אבל אם הוא לקח עדים ואמר בפניהם "דעו לכם, פלוני פלש לקרקע שלי ואין באפשרותי לסלק אותו, עם זאת, אני מגלה דעתי שאני מוחה על כך, ואין דעתי נוחה עם מעשיו, הוא פלש שלא ברצוני, ורצוני שיעזוב תכף ומיד". באופן זה, הדין הוא שגם אם עברו שלוש שנים, הקרקע נשארת בחזקתו של הבעלים הראשון. על כך כותב רבי נתן מברסלב זיע"א (ליקוטי הלכות, חזקת קרקעות הלכה ה):
"וּמִזֶּה יָכוֹל כָּל אָדָם לְהָבִין רְמָזִים לְעַצְמוֹ, לְהִתְחַזֵּק בְּכָל פַּעַם בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים וּצְעָקָה לַה' יִתְבָּרַךְ יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, אֲפִלּוּ אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה, כִּי אֲפִלּוּ אִם רוֹאֶה שֶׁאֵינוֹ פּוֹעֵל, חַס וְשָׁלוֹם, בִּתְפִלָּתוֹ, אַדְּרַבָּא, הָרַע מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּיוֹתֵר, אַף עַל פִּי כֵן, יֵדַע וְיַאֲמִין שֶׁפּוֹעֵל הַרְבֵּה בִּתְפִלָּתוֹ וְצַעֲקָתוֹ, כִּי עַל כָּל פָּנִים תְּפִלָּתוֹ וְצַעֲקָתוֹ הוּא בְּחִינַת מֶחָאָה הַנַּ"ל. כִּי כְּבָר מְבֹאָר שֶׁקְּדֻשַּׁת כָּל אֶחָד מִיִּשְרָאֵל הוּא בְּחִינַת אֶרֶץ יִשְרָאֵל, וּכְשֶׁהָרַע מִתְגַּבֵּר עַל הָאָדָם בְּתַאֲווֹת רָעוֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, זֶה בְּחִינַת שֶׁרוֹצֶה לְגָרְשׁוֹ חַס וְשָׁלוֹם, מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת ה' שֶׁהוּא אֶרֶץ יִשְרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁחוֹתֵר לָשׁוּב לִקְדֻשָּׁתוֹ אֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ מֵעֹצֶם הַהִתְנַגְּדוּת שֶׁמִּתְגָרִין בּוֹ, וְהוּא אֵינוֹ מִתְגַּבֵּר כָּרָאוּי נֶגְדָּם. עַל כֵּן, כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר אַף עַל פִּי כֵן בִּתְפִלָּה וּצְעָקָה לַה' יִתְבָּרַךְ, אָז לֹא יוּכְלוּ לְגָרְשׁוֹ וְלִכְבֹּשׁ חֶלְקוֹ בְּאֶרֶץ יִשְרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי תְּפִלָּתוֹ וְצַעֲקָתוֹ הִיא בְּחִינַת מֶחָאָה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה אֵין יְכוֹלִין לְהַחֲזִיק בְּנַחֲלָתוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אֵין חֲזָקָה מוֹעֶלֶת כְּשֶׁיֵּשׁ מֶחָאָה נֶגְדּוֹ וְכַנַּ"ל".
מוצאים אנו בדבריו עצה עמוקה ומדהימה, היצר הרע פולש לתוכך? אתה מרגיש שהוא משתלט עליך? תמחה! אל תשלים עם המציאות הזו. תאמר לפני ה' יתברך "אבא! אתה יודע שאני קדוש וטהור, כל כולי שייך לך בלבד, המעשים האלו הם לא אני! זה היצר הרע שפלש לחלקי ואני מוחה נגדו! אני לא רוצה אותו, אלא רק רוצה אותך!".
כתוב "חלקי ה' אמרה נפשי" (איכה ג, כד). חלקי, היינו הקרקע שלי, היסוד שלי הוא ה', אני חלק אלוק ממעל, ואם היצר הרע פולש לתוכי, זה נגד רצוני. נפשי יודעת שכל חלקי הוא רק עם ה', ורצוני לשמור על קדושתי שאהיה משכן לה' - "בלבבי משכן אבנה". וכך על ידי המחאה, זוכה האדם שהיצר נשאר מחוץ לו, וברבות הזמן עוד יסתלק, רק שיחזיק מעמד בתפילה וברצון.
באותו נושא, מובא בתהילים (סט, ג) "טבעתי ביון מצולה ואין מעמד". כוונת הדברים בפשטות, שדוד המלך צועק על מרירות נפשו "אני טובע במצולות היצר הרע, היצר הרע כל כך משקיע אותי במערבולות של תאוות ומידות אסורות". וראיתי פירוש שכתב רבי לוי יצחק בנדר זצ"ל (דיבורי אמונה חלק א), בשם חסידים שמבארים את הפסוק הנ"ל באופן כזה: 'ריבונו של עולם! למרות שאני טובע וטובע במצולות המים הזדונים, אבל אין מעמד! אני לא משלים עם המציאות הזו, אינני עומד כל כולי בתוך העבירה, אלא רגל בפנים רגל בחוץ, אני מוחה ולא רוצה את העבירה, אעשה כל שביכולתי כדי לצאת מפה'.
באותו ענין, כותב בעל ספר 'הלקח והלבוב' (חודש אדר): "הרבי רבי זושא מאניפולי זיע"א אמר, שפעם היה בשמים וראה כל המלאכים שנבראו ממעשים של בני ישראל, וראה שהמלאכים הלא טובים שנבראו על ידי העבירות של עם ישראל מעולם לא היו בשלמות, ולמה, כי האדם אינו חוטא בשלמות. כתיב "ה' נֶגְדְּךָ כָל תַּאֲוָתִי וְאַנְחָתִי מִמְּךָ לֹא נִסְתָּרָה" (תהלים לט, ו), פירש הרב הקדוש בעל שארית ישראל מוולעדניק זיע"א, ה' יתברך, אני יודע שכל תאוותי הם נגדך, הם נגד רצונך רחמנא לצלן, אולם ואנחתי, האנחה שיש לי בשעת העבירה, אני מבקש שלא יהיה נסתר מנגד עיניך - ממך לא נסתרה. הרבי הבית ישראל זיע"א פירש הגמרא (עירובין כא ע"ב), 'דרש רבא מאי דכתיב הדודאים נתנו ריח (שיר השירים ב, יג) אלו בחורי ישראל שלא טעמו טעם חטא'. הכוונה מה שאמר רבא שלא טעמו דייקא, שאין להם הרגשת טעם בעבירה, וזה המעלה שלהם, וזה על ידי הזכרון במלכות שמים".
על דברים אלו, רבנו מוהר"ן מברסלב זיע"א פעם אמר, שאם מצאת את עצמך אוכל חזיר, תוודא שהשומן לא ייזל על הזקן שלך (שיח שרפי קודש ב, לח). כלומר, יש הסתה מצד היצר האומר לאדם "מכיוון שאתה כבר חוטא, קפוץ על 'ההזדמנות' ותהנה עד הסוף". אבל מי שלא מטעה את עצמו, אלא חושב על תכליתו הנצחית, מה יענה לשולחו דבר, חותר לנקודת האמת ומואס בשקר בכל דרך אפשרית, מוחה על חטאיו, ומגלה את רצונו האמתי והטהור להישאר בחלקת קדושת ואמונת ישראל.
ניתן לומר כי עבודת ה'מחאה' מרומזת כבר בכתובים בציווי למחות את זכר עמלק, כפי שכתוב (דברים כה, יט) "תמחה את זכר עמלק".
אך צריך ביאור, הלא כבר נאמר "מלחמה לה' בעמלק מדר דר" (שמות יז, טז), ומדוע התורה מורה לנו שנמחה את זכר עמלק? אלא לפי מה שביארנו, ניתן לפרש כך; באמת מלחמה לה' בעמלק מדור דור, היצר הרע עשוי מאש ואני בשר ודם ואיך אוכל לו? ה' גמר גומר ויגמור תמיד את מלחמתו נגד עמלק שהוא שורש הכפירה והאפיקורסות. אך תפקידי במערכה הוא 'תמחה'! אתה מרגיש שאתה הולך לפול? צעק לה' "שמור עליי ריבונו של עולם, תחזיק אותי חזק! אני לא רוצה ליפול".
אדם צריך להכניס חן ולחלוחית של רטיבות בעבודת ה', כיסופין ומתיקות בכל קיום מצווה, געגועים לה' יתברך בכל לימוד תורה. אין לעמלק בעיה שתלמד תורה, תתפלל ותקיים מצוות, המטרה שלו היא לקחת ממך את הלב המתלהב, את ההשתוקקות והרצון.
לכן, אל תיתן לעמלק ש'קרך בדרך' (רש"י דברים כה, יח) לקרר אותך. יש לך לב חם ובוער למלך, תצעק את זה! וכפי שאמר רבנו הקדוש "אני אוהב יהודי מטוגן"! תהיה אש להבה! תרצה ברצון חזק ותקיף את ה' יתברך, אל תוותר! אל תתקרר מהאמונה והרצון.
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
חידוש כוחות העולם
איך מכינים תה בשבת?
האם אדם שעובד את ה' הוא אדם חופשי?
האם מותר לפנות למקובלים?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך ללמוד אמונה?
אנחנו קודש למענך
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
