ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- זכור
מסבירה הגמרא, שכל זה במקרה שהבעלים הראשון לא מחה, אבל אם הוא לקח עדים ואמר בפניהם "דעו לכם, פלוני פלש לקרקע שלי ואין באפשרותי לסלק אותו, עם זאת, אני מגלה דעתי שאני מוחה על כך, ואין דעתי נוחה עם מעשיו, הוא פלש שלא ברצוני, ורצוני שיעזוב תכף ומיד". באופן זה, הדין הוא שגם אם עברו שלוש שנים, הקרקע נשארת בחזקתו של הבעלים הראשון. על כך כותב רבי נתן מברסלב זיע"א (ליקוטי הלכות, חזקת קרקעות הלכה ה):
"וּמִזֶּה יָכוֹל כָּל אָדָם לְהָבִין רְמָזִים לְעַצְמוֹ, לְהִתְחַזֵּק בְּכָל פַּעַם בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים וּצְעָקָה לַה' יִתְבָּרַךְ יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, אֲפִלּוּ אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה, כִּי אֲפִלּוּ אִם רוֹאֶה שֶׁאֵינוֹ פּוֹעֵל, חַס וְשָׁלוֹם, בִּתְפִלָּתוֹ, אַדְּרַבָּא, הָרַע מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּיוֹתֵר, אַף עַל פִּי כֵן, יֵדַע וְיַאֲמִין שֶׁפּוֹעֵל הַרְבֵּה בִּתְפִלָּתוֹ וְצַעֲקָתוֹ, כִּי עַל כָּל פָּנִים תְּפִלָּתוֹ וְצַעֲקָתוֹ הוּא בְּחִינַת מֶחָאָה הַנַּ"ל. כִּי כְּבָר מְבֹאָר שֶׁקְּדֻשַּׁת כָּל אֶחָד מִיִּשְרָאֵל הוּא בְּחִינַת אֶרֶץ יִשְרָאֵל, וּכְשֶׁהָרַע מִתְגַּבֵּר עַל הָאָדָם בְּתַאֲווֹת רָעוֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, זֶה בְּחִינַת שֶׁרוֹצֶה לְגָרְשׁוֹ חַס וְשָׁלוֹם, מֵהִסְתַּפֵּחַ בְּנַחֲלַת ה' שֶׁהוּא אֶרֶץ יִשְרָאֵל, וְכָל מַה שֶּׁחוֹתֵר לָשׁוּב לִקְדֻשָּׁתוֹ אֵין מַנִּיחִין אוֹתוֹ מֵעֹצֶם הַהִתְנַגְּדוּת שֶׁמִּתְגָרִין בּוֹ, וְהוּא אֵינוֹ מִתְגַּבֵּר כָּרָאוּי נֶגְדָּם. עַל כֵּן, כְּשֶׁמִּתְגַּבֵּר אַף עַל פִּי כֵן בִּתְפִלָּה וּצְעָקָה לַה' יִתְבָּרַךְ, אָז לֹא יוּכְלוּ לְגָרְשׁוֹ וְלִכְבֹּשׁ חֶלְקוֹ בְּאֶרֶץ יִשְרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם, בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי תְּפִלָּתוֹ וְצַעֲקָתוֹ הִיא בְּחִינַת מֶחָאָה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה אֵין יְכוֹלִין לְהַחֲזִיק בְּנַחֲלָתוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, כִּי אֵין חֲזָקָה מוֹעֶלֶת כְּשֶׁיֵּשׁ מֶחָאָה נֶגְדּוֹ וְכַנַּ"ל".
מוצאים אנו בדבריו עצה עמוקה ומדהימה, היצר הרע פולש לתוכך? אתה מרגיש שהוא משתלט עליך? תמחה! אל תשלים עם המציאות הזו. תאמר לפני ה' יתברך "אבא! אתה יודע שאני קדוש וטהור, כל כולי שייך לך בלבד, המעשים האלו הם לא אני! זה היצר הרע שפלש לחלקי ואני מוחה נגדו! אני לא רוצה אותו, אלא רק רוצה אותך!".
כתוב "חלקי ה' אמרה נפשי" (איכה ג, כד). חלקי, היינו הקרקע שלי, היסוד שלי הוא ה', אני חלק אלוק ממעל, ואם היצר הרע פולש לתוכי, זה נגד רצוני. נפשי יודעת שכל חלקי הוא רק עם ה', ורצוני לשמור על קדושתי שאהיה משכן לה' - "בלבבי משכן אבנה". וכך על ידי המחאה, זוכה האדם שהיצר נשאר מחוץ לו, וברבות הזמן עוד יסתלק, רק שיחזיק מעמד בתפילה וברצון.
באותו נושא, מובא בתהילים (סט, ג) "טבעתי ביון מצולה ואין מעמד". כוונת הדברים בפשטות, שדוד המלך צועק על מרירות נפשו "אני טובע במצולות היצר הרע, היצר הרע כל כך משקיע אותי במערבולות של תאוות ומידות אסורות". וראיתי פירוש שכתב רבי לוי יצחק בנדר זצ"ל (דיבורי אמונה חלק א), בשם חסידים שמבארים את הפסוק הנ"ל באופן כזה: 'ריבונו של עולם! למרות שאני טובע וטובע במצולות המים הזדונים, אבל אין מעמד! אני לא משלים עם המציאות הזו, אינני עומד כל כולי בתוך העבירה, אלא רגל בפנים רגל בחוץ, אני מוחה ולא רוצה את העבירה, אעשה כל שביכולתי כדי לצאת מפה'.
באותו ענין, כותב בעל ספר 'הלקח והלבוב' (חודש אדר): "הרבי רבי זושא מאניפולי זיע"א אמר, שפעם היה בשמים וראה כל המלאכים שנבראו ממעשים של בני ישראל, וראה שהמלאכים הלא טובים שנבראו על ידי העבירות של עם ישראל מעולם לא היו בשלמות, ולמה, כי האדם אינו חוטא בשלמות. כתיב "ה' נֶגְדְּךָ כָל תַּאֲוָתִי וְאַנְחָתִי מִמְּךָ לֹא נִסְתָּרָה" (תהלים לט, ו), פירש הרב הקדוש בעל שארית ישראל מוולעדניק זיע"א, ה' יתברך, אני יודע שכל תאוותי הם נגדך, הם נגד רצונך רחמנא לצלן, אולם ואנחתי, האנחה שיש לי בשעת העבירה, אני מבקש שלא יהיה נסתר מנגד עיניך - ממך לא נסתרה. הרבי הבית ישראל זיע"א פירש הגמרא (עירובין כא ע"ב), 'דרש רבא מאי דכתיב הדודאים נתנו ריח (שיר השירים ב, יג) אלו בחורי ישראל שלא טעמו טעם חטא'. הכוונה מה שאמר רבא שלא טעמו דייקא, שאין להם הרגשת טעם בעבירה, וזה המעלה שלהם, וזה על ידי הזכרון במלכות שמים".
על דברים אלו, רבנו מוהר"ן מברסלב זיע"א פעם אמר, שאם מצאת את עצמך אוכל חזיר, תוודא שהשומן לא ייזל על הזקן שלך (שיח שרפי קודש ב, לח). כלומר, יש הסתה מצד היצר האומר לאדם "מכיוון שאתה כבר חוטא, קפוץ על 'ההזדמנות' ותהנה עד הסוף". אבל מי שלא מטעה את עצמו, אלא חושב על תכליתו הנצחית, מה יענה לשולחו דבר, חותר לנקודת האמת ומואס בשקר בכל דרך אפשרית, מוחה על חטאיו, ומגלה את רצונו האמתי והטהור להישאר בחלקת קדושת ואמונת ישראל.
ניתן לומר כי עבודת ה'מחאה' מרומזת כבר בכתובים בציווי למחות את זכר עמלק, כפי שכתוב (דברים כה, יט) "תמחה את זכר עמלק".
אך צריך ביאור, הלא כבר נאמר "מלחמה לה' בעמלק מדר דר" (שמות יז, טז), ומדוע התורה מורה לנו שנמחה את זכר עמלק? אלא לפי מה שביארנו, ניתן לפרש כך; באמת מלחמה לה' בעמלק מדור דור, היצר הרע עשוי מאש ואני בשר ודם ואיך אוכל לו? ה' גמר גומר ויגמור תמיד את מלחמתו נגד עמלק שהוא שורש הכפירה והאפיקורסות. אך תפקידי במערכה הוא 'תמחה'! אתה מרגיש שאתה הולך לפול? צעק לה' "שמור עליי ריבונו של עולם, תחזיק אותי חזק! אני לא רוצה ליפול".
אדם צריך להכניס חן ולחלוחית של רטיבות בעבודת ה', כיסופין ומתיקות בכל קיום מצווה, געגועים לה' יתברך בכל לימוד תורה. אין לעמלק בעיה שתלמד תורה, תתפלל ותקיים מצוות, המטרה שלו היא לקחת ממך את הלב המתלהב, את ההשתוקקות והרצון.
לכן, אל תיתן לעמלק ש'קרך בדרך' (רש"י דברים כה, יח) לקרר אותך. יש לך לב חם ובוער למלך, תצעק את זה! וכפי שאמר רבנו הקדוש "אני אוהב יהודי מטוגן"! תהיה אש להבה! תרצה ברצון חזק ותקיף את ה' יתברך, אל תוותר! אל תתקרר מהאמונה והרצון.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
