ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ארץ אגדה
- מבוא ושיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אמו"ר רחל ב"ר בנימין בונים
השפה הפנימית של אגדות חז"ל
המשנה והתלמוד מתמקדים בבירור ההלכה למעשה; אולם משולבים בהם גם מעשים ואגדות שלכאורה אין הכרח להביאם. בסדרת המאמרים נשתדל להכיר את השפה הפנימית שהאגדות משוחחות בה זו עם זו. נשתדל להראות כי שפה פנימית זו משמשת למעשה לצורך לימוד זכות, ובעת שאנו הוגים בפינו את הנאמר אנו מתפללים לקב"ה שיראה זכות בדמויות השונות שבעם ישראל.
המהרש"א כבר כתב (חידושי אגדות למסכת ראש השנה דף ג, ב) שבעת שנחמיה ודניאל היו מדברים עם מלכים זרים - דבריהם נאמרו בשני מובנים. במובן האחד דבריהם היו מכוונים למלך שדברו עמו, ובמובן הנוסף דבריהם נאמרו באופן של תפילה לקב"ה. אפשר להוסיף ולומר שכך צריך להיות גם בעת שמדברים דברי תורה, וכן אמר הצדיק הירושלמי הרב אשר פריינד זצוק"ל (אמרי אשר, יד עזרה תשס"ו, עמוד כב): "כי לימוד התורה באמת זוהי תפילה ועבודה שבלב, זאת אומרת שבעת לימודנו את התורה הקדושה אנו מתפללים להשם יתברך לקבל את דיבורינו". 1
שתי הדמויות המרכזיות של שפת האגדה
שפת האגדה נועדה להביא לאחדות ולשלום בין שתי דמויות מרכזיות שקיימות בעם ישראל, יהודה ויוסף; ובין ממשיכי דרכם שהם אלו שפועלים עם משיח בן דויד ואלו שפועלים עם משיח בן יוסף. הדמויות שמזוהות עם משיח בן דויד מייצגות את אלו שעוסקים בלימוד התורה, והדמויות שמייצגות את משיח בן יוסף מייצגת את אלו שעסוקים בחיבור לגשמיות; כמו כן מצויות דמויות שמשלבות באופנים שונים בין שתי השיטות. המעשים שמסופרים על התנאים והאמוראים מייצגים פעמים רבות את ההתמודדות והמתח שסביב פעולות הדמויות המרכזיות האלו. התנאים והאמוראים מזוהים עם אחד מהצדדים הללו; והאגדות מחדדות ומדגישות את השיטות השונות - והן מנסות גם להביא לשלום ביניהן.
פעמים שהאגדה עוסקת בהרמת קרנה של אחת הדמויות; אולם פעמים שהיא עוסקת במה שנראה מבחינה חיצונית כהורדת מעמדה של אחת הדמויות. המטרה של האגדה - אינה הורדת מעמדה של הדמות הזו! אלא שזהו אמצעי שנועד להעלות את קרנו של חלק אחר מעם ישראל - שאינו נוהג במעשי הצדקות של אותה הדמות. השוואת מעמדם של הדמויות השונות תביא לשלום ביניהם: "וְסָרָה קִנְאַת אֶפְרַיִם וְצֹרְרֵי יְהוּדָה יִכָּרֵתוּ אֶפְרַיִם לֹא יְקַנֵּא אֶת יְהוּדָה וִיהוּדָה לֹא יָצֹר אֶת אֶפְרָיִם:" (ישעיהו יא, יג).
ההכרה בקשר שבין שתי דמויות מרכזיות אלו לבין התנאים והאמוראים, והחשיבות של האחדות; מצויה גם כן בדבריו של הצדיק הירושלמי הרב אשר פריינד זצוק"ל (גליון החברותא 307 פר' חקת תשס"ז, עמוד 3):
"... בליל שבת-קודש חיפשתי את ר' (פלוני) ולא מצאתי אותו, ניסיתי להתקשר עם כל נשמות הצדיקים האמיתיים, הן משורש דויד המלך ע"ה והן משורש יוסף הצדיק. ... ... עד שבסוף הצלחתי להתקשר אליו עם איזה נשמה ולהעלותו. ... כי ע"י כח האחדות מתקשרים עם הנשמות הקדושות, והן מתקשרות עם אותה נשמה שהלכה לעולמה ועוזרות לה בהתעלותה. כגון אם האדם מתקשר אל הנשמה שהלכה לעולמה והאדם נמצא באחדות עם בני אדם נוספים, אזי בכוח האחדות האדם פועל שתי פעולות: א. מתחבר אל הנשמה שהלכה לעולמה. ב. מתקשר אל נשמות צדיקי האמת ע"י זה שלומד מספריהם הקדושים וע"י זה ששומעים ספורי צדיקי האמת. בכוח שתי הפעולות מתקשרת הנשמה שהלכה לעולמה עם נשמת צדיק האמת הנ"ל ומעלהו לשורשו. אבל כאשר אין אחדות אזי יש ללימוד המשניות לעלוי נשמתו ערך של תקון גרידא המקל מהנשמה את הסבל.
וענין ההתקשרות עם נשמות הצדיקים האמיתיים הוא כדלהלן: יש נשמות שהן משורש דויד המלך עליו השלום ויש נשמות שהן משורש יוסף הצדיק, כל הצדיקים שבהשתלשלות הדורות הם צמצומים מהנשמות הנ"ל. בכל דור ודור מצטמצמות נשמות אלו בתוך הבריאה המגושמת. דהיינו, בתחילה היו נשמות אלו עלי אדמות בצורה מופשטת בלי אחיזה גשמית. כשהנשמות היו מופשטות ולא היה להם אחיזה גשמית לא היתה התחברות מספיקה לתורה שבעל פה. בתקופת בית שני הצטמצמו נשמות הצדיקים שהם משורש דויד המלך ויוסף הצדיק והתחברו יותר אל הבריאה המגושמת, צמצום זה נתן את הבטוי בהתלבשות במשניות. כך שהתנאים המוזכרים במשניות הם בעצם צמצומים מנשמות דויד המלך או יוסף צדיק. לאחר חורבן בית שני הצטמצמו נשמות הצדיקים יותר והם האמוראים המוזכרים בגמרא. ככה הצטמצמו נשמות הצדיקים בכל דור: בתקופת הגאונים, בתקופת הראשונים, בתקופת האחרונים..."
וענין ההתקשרות עם נשמות הצדיקים האמיתיים הוא כדלהלן: יש נשמות שהן משורש דויד המלך עליו השלום ויש נשמות שהן משורש יוסף הצדיק, כל הצדיקים שבהשתלשלות הדורות הם צמצומים מהנשמות הנ"ל. בכל דור ודור מצטמצמות נשמות אלו בתוך הבריאה המגושמת. דהיינו, בתחילה היו נשמות אלו עלי אדמות בצורה מופשטת בלי אחיזה גשמית. כשהנשמות היו מופשטות ולא היה להם אחיזה גשמית לא היתה התחברות מספיקה לתורה שבעל פה. בתקופת בית שני הצטמצמו נשמות הצדיקים שהם משורש דויד המלך ויוסף הצדיק והתחברו יותר אל הבריאה המגושמת, צמצום זה נתן את הבטוי בהתלבשות במשניות. כך שהתנאים המוזכרים במשניות הם בעצם צמצומים מנשמות דויד המלך או יוסף צדיק. לאחר חורבן בית שני הצטמצמו נשמות הצדיקים יותר והם האמוראים המוזכרים בגמרא. ככה הצטמצמו נשמות הצדיקים בכל דור: בתקופת הגאונים, בתקופת הראשונים, בתקופת האחרונים..."
החזרה המרובה על המתח היסודי שבין הדמויות
הדמויות הבסיסיות של "העמלים בתורה" ושל "העמלים במלאכות" עומדות בבסיס אגדות ומעשים רבים מאוד של חז"ל; והשאלה מתעוררת: - מדוע חז"ל חוזרים באופנים שונים על כמה מעשים בסיסיים?
ברם כפי שהתבאר, המעשים והאגדות משמשים כתפילה ולימוד זכות על הדמויות השונות שבעם ישראל. וכפי שאיננו מסתפקים בתפילה מדי פעם ואנו מתפללים שלוש פעמים ביום; כך חז"ל משלבים את המתח שקיים בין שתי הדמויות הבסיסיות הללו בתוך מהלך הלימוד הרגיל; כדי שלימוד התורה יהיה משולב בלימוד הזכות.
מטרת חז"ל היא להביא לשלום בין הדמויות. החשיבות של הבאת האחדות בין הקבוצות האלו מבוארת גם כן בדבריו של הצדיק הירושלמי הרב אשר פריינד זצוק"ל (גליון החברותא 356 פר' בהעלותך תשס"ט, עמוד 3):
"היות שבשביל קיום התורה עם ישראל צריך את כל הדינים שה' נתן לנו בשעת מתן תורה, אז הוא נתן זכות לחלק מהעם שיעבדו כל ימיהם בתורת משה שקיבלנו במעמד הר סיני. ולעומתם יש חלק נכבד שהולך להם קשה לשבת וללמוד את התורה... אך ללא שתהיה אחדות בין שני המחנות הם לא יוכלו להגיע לתכליתם... אך לצערנו הגדול עוד לא זכינו להגיע לאחדות ולדביקות עם אלה, מפני הלשון הרע והמחלוקת שיש בכל דור ודור."
העיטוף של המעשים הבסיסיים במלבושים השונים - הוא עצמו מועיל ללימוד הזכות. פעמים שבחיי היום-יום חברי קבוצה אחת מתקשים ללמד זכות על חברי הקבוצה האחרת. אולם כאשר המעשה עטוף בסמלים אחרים, הם מזדהים עם הדמות שבמרכז המעשה ומלמדים עליה זכות; דבר שלא היה מתרחש בלב שלם אלמלא העיטוף.
האגדה ופרשנות התנ"ך
הסמלים שקיימים במעשים שנמצאים באגדות חז"ל - לקוחים מן התנ"ך. פעמים רבות האגדה חוזרת בשפת חז"ל על מעשה או נבואה שמופיעים כבר בתנ"ך; והסמל שהאגדה משתמשת בו לקוח מן התנ"ך. הרי זה בא ללמד ונמצא למד! - מתוך העמקה בסמלים שבאגדות חז"ל נוכל לדלות את הפרשנות הנוספת שלהם לתנ"ך; פרשנות שאינה כתובה במפורש, והיא מרומזת בין השורות של האגדות השונות.
ננסה לתת מובן אחיד למושגים שחוזרים ומופיעים בכמה אגדות, ומתוך כך יובנו גם הקשרם ושילובם של המעשים והאגדות שמופיעים במקומות השונים. הכרת שפת האגדה תוכל לסייע בהבנת "לימוד הזכות" שמסתתרת באגדות נוספות שלא תבואנה לדיון במאמרים. המאמרים בנויים זה על גבי זה. תחילה מוצע במאמר פירוש למושג החוזר בדברי חז"ל במקומות רבים, אולם הרחבת וביסוס הפירוש נעשית במאמרים שבאים אחריו. ולכן כדאי לקרוא את המאמרים בסדר שהם מופיעים בו.
השתדלנו לקצר את המאמרים במידת האפשר. מצד אחד, להרבות בהבאת המקורות שמסייעים להבנת משמעות הסמל שנידון במאמר; ומצד שני, לא להלאות את הקוראים במקורות רבים מדי.
מן הראוי היה להביא במאמרים פרשנויות נוספות לאגדות שנידונות בהן, פרשנויות מהדורות הקודמים ופרשנויות מדורותינו. אך מפאת הרצון לקצר לא הבאנו בדרך כלל פרשנויות נוספות במאמר עצמו; ומי שרוצה לעיין בפרשנויות נוספות יודע היכן הן מצויות. כמו כן, מפאת הרצון לקצר את המאמרים, העדפנו לבחור גרסה מסוימת של האגדה, ולא להאריך בהשוואת הגרסות השונות של אותה אגדה.
נקדים ונאמר, שאין כוונתנו להביא הוכחות ניצחות שמכריחות את הפרשנות שאנו מציעים. כבר כתב הרמב"ן (הקדמה ל"מלחמות" במסכת ברכות):
"כי יודע כל לומד תלמודנו שאין במחלוקת מפרשיו ראיות גמורות, ולא ברוב קושיות חלוטות, שאין בחכמה הזאת מופת ברור כגון חשבוני התשבורת ונסיוני התכונה".
לבד מכך, כל מאמר בפני עצמו הוא הצעת דברים שנועדה להתברר על ידי הקוראים, ומתוך תגובות הקוראים ומתוך המשא-ומתן יצאו הדברים מלובנים. ובין אם המאמר יישאר כמו שהוא ובין אם בסופו של דבר המאמר יקבל פנים חדשות - "מיני ומניה יתקלס עילאה" (ממני וממנו יתברך עליון, מסכת סוטה דף מ, א).
כלל המאמרים נועד להראות כיצד תוך כדי לימוד המשנה והתלמוד אנו מתפללים ומלמדים זכות על הדמויות השונות שבעם ישראל; וגדול הלימוד שמביא לידי מעשה (בבא קמא דף יז, א). ואשא תפילה להשי"ת שיקבלו המעיינים את הדרך הזו, ותוך כדי לימודם ילמדו זכות על כלל ישראל. ועל ידי לימוד הזכות שילמד כל אחד על חברו, יזכו ללכת בדרכיהם של צדיקי ישראל, שברכוני ועודדני בכתיבת וביאור דברי האגדה.
ויהי רצון שהדברים שיתלבנו במדור הזה יהיו למצבת זכרון בהיכל ה' לעלוי נשמת אמי מורתי מרת רחל ב"ר בנימין בונים ע"ה שחינכתני לתורה ולמצוות ולמעש"ט.
הדרכה לקריאת המאמרים:
המאמרים מופיעים לפי סדר הופעתם באתר של "ישיבת בית אל". המאמרים מופיעים שם במדור "ארץ אגדה". שניתן להגיע אליו גם באופן הבא:
בפינה הימנית העליונה של דף הבית של אתר "ישיבת בית אל". קיימת פינה שנקראת "בית מדרש", ובתוכה מדור "אמונה וחסידות", ובתוכו מדור פנימי שנקרא "ארץ אגדה". כאשר לוחצים על הסימון "ארץ אגדה" נפתח המדור. השיעורים שנמצאים במדור הזה מסודרים בדרך כלל - בסדר הפוך מסדר הופעתם, כאשר השיעור שנמצא בראש הרשימה הוא השיעור האחרון שהתפרסם.
כמו כן, בצידו הימני של העמוד הזה מצויים המדורים הפנימיים של מדור "ארץ אגדה", כדלהלן:
"מבוא ושיעורים נוספים"
"חוני המעגל"
"השקפת ר' מאיר"
וכן הלאה... ובכל פעם שלוחצים על מדור פנימי מסוים הוא נפתח, וכשלוחצים על מאמר מסוים שנמצא שם הוא נפתח לקריאה.
^ 1 ולתוספת הרחבה רצוי לעיין במה שהביא ה"דגל מחנה אפרים" בשם הבעש"ט בפרשת נח ד"ה תַּחְתִּיִּם, וגם בהקדמה לליקוטי תפילות לר' נתן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה עבודת האמונה: פנימיות מול מעשה
אמונה י"ח - כ"א
השיעור עוסק במתח שבין הממד הפנימי והשכלי של האמונה לבין ביטוייה המעשיים והחיצוניים, שלעיתים נראים מצומצמים או נלעגים. הרב מסביר כי חיים חסרי אידיאל אלוקי מרוקנים את האדם מתוכן פנימי, ומדגיש את החשיבות שבחיבור עמוק, אותנטי ומבורר לעבודת השם.
כי תצא עבודת השלמות: הלכה, מידות והזולת
שיחת מוצ"ש פרשת כי תצא
השיעור עוסק בפרשת כי תצא ומדגיש את תפקידה של התורה בהגנה, תיקון המידות ומניעת קלקול מוסרי ורוחני עוד מראשיתו. דרך שלל נושאי הפרשה מודגש כי עבודת ה' אמיתית דורשת צמיחה הדרגתית וזהירות יתרה בין אדם לחברו, מתוך הבנה שהידור מצווה אינו יכול לבוא על חשבון הזולת.
שמונה פרקים לרמב"ם שמע האמת ממי שאמרה
שיעור 1
השיעור עוסק בגישתו הייחודית של הרמב"ם, המחברת בין עולמות ההלכה והמוסר הפשוטים לבין עמקי השכל והפילוסופיה הכלל-אנושית. דרך דברי חז"ל וההקדמות לחיבוריו, מובהר כיצד קבלת האמת מכל מקור משרתת את עבודת ה' השלמה ומביאה לאחדות עמוקה בין התורה למושכל.
לנתיבות ישראל עוצמת התשובה כהתחדשות הבריאה
לנתיבות ישראל א' , המשך מאמר ז'
השיעור עוסק בתפיסת התשובה על פי הרב קוק כמעשה של התחדשות והתעלות תמידית, השוזרת יחד את הממד הפרטי והממד הכללי של עם ישראל. מתוך כך מוסבר כיצד תהליך הגאולה ושיבת ציון קשורים קשר בל יינתק בהתעוררות הרוחנית הפנימית ובהופעת האור האלוקי במציאות.
אור החיים על הפרשה מלחמת היצר
אור החיים על פרשת כי תצא חלק ב'
השיעור דן בבחינות השונות של "אשת יפת תואר", החל מההליך המעשי הנדרש במלחמה כגון גילוח ראשה והמתנה של 30 יום, ועד לאפשרות שחרורה במידה והשובה אינו חפץ בה. בנוסף, מוצג פירושו של ה"אור החיים" לפיו הפסוקים מהווים משל למלחמתו הרוחנית של האדם ביצר הרע, במטרה לשחרר את נשמתו הטהורה משביה.
יסודות הש"ס פתיחה למסכת יומא
מרכזיותו של סדר העבודה ביוה"כ, ומשמעותו כדרך ההקרבה לה' או כדרך הקירבה אליו. הכפרה ביום הכיפורים, על החטאים ועל מקדש וקודשיו, ובמה נתייחד חטא זה. התענית ביוה"כ כהקרבה עצמית לעומת הקרבת קרבנות. מעלתו של הפרק השמיני במסכת העוסק בתענית ביחס לשאר הפרקים העוסקים במקדש וקודשיו.
כי תצא מה בין אשת יפת תואר לרות המואבייה
לעומת אשת יפת תואר המצטרפת לעם ישראל בזכות שחשקו ביופייה, לעומתה רות המצטרפת לעם ישראל לעוני ולסיכוי קלוש להשתלב.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א הציבור, היחיד ומקור האנטישמיות
אורות התחיה -פסקה ב'
הרב עוסק בהבדל בין היחיד הפועל מבחירה ושכל לבין הציבור המונע מאינסטינקטים וחושים טבעיים, ומסביר כיצד שורשי האנטישמיות נובעים מתחושה פנימית ולא משיקול דעת. במקביל, מובהר הצורך הייחודי של עם ישראל ב"מזון רוחני" מקורי לצד היכולת לשלב תרבות ומדע כלליים מתוך עוצמה תורנית.
רביבים השליחות הגדולה של מורי ישראל
לימוד התורה שעל ידו עולם הרוח מתקיים נעשה על ידי תלמידי החכמים וכל ישראל שקובעים עיתים לתורה | מעלת המורות שמלמדות בנות ובנים תורה ודרך ארץ, כמעלת המורים שמלמדים את הבנים | לימוד הילדים הוא התשתית של קיום התורה בעולם | אין מבטלים תינוקות של בית רבן אפילו לבניין בית המקדש | מצווה לבחור מורים יראי שמיים, מוכשרים בלימודם שיודעים ללמד תורה באיזון ובדייקנות | על כולנו מוטלת האחריות להעלות את החינוך והלימוד לראש סדר היום
אור החיים על הפרשה סוד יפת התואר במלחמה
אור החיים על פרשת כי תצא חלק א'
השיעור מבאר את תנאי ההיתר המיוחד של פרשת "אשת יפת תואר" על פי פירוש האור החיים הקדוש. דרך פנימיות התורה מוסבר כי הלוחם הדבוק בשכינה אינו נמשך ליופי הגשמי, אלא מזהה ומחלץ ניצוץ של נשמה קדושה שנשבתה בין האומות.
סליחות ימי הסליחות
השיעור עוסק בשורשם של ימי הרחמים והסליחות, מבריאת העולם וארבעים הימים של משה רבנו ועד למנהגי העדות השונות. כמו כן, מובהר מעמדם הייחודי של סדרי הסליחות ו-י"ג מידות כדבר שבקדושה וכעבודת ציבור המעוררת את רחמי הבורא.
מאמר שלישי עבודת השם מתוך שמחה וחיבור
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור מדגיש את חשיבות קיום המצוות מתוך שמחה, כוונה והכרת הטוב, ולא רק מתוך כניעה, יראה או חובה. דרך מקורות שונים מובהר כי השמחה במצווה יוצרת חיבור ודבקות ישירה בבורא, ומעלה את האדם לדרגות רוחניות גבוהות אפילו יותר מסיגופים ותעניות.
אורות התשובה - הרב הראל כהן קדושת האמצעים
אורות התשובה פרק ו פסקה ו' -ז'
מה היחס בין הנשמה לפעולות שלנו? כיצד זדונות נהפכות לזכויות? ומה הכוונה שלעתיד לבוא יהיה טעם העץ כטעם הפרי?
