ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
התובעות הן אדריכליות שהכינו תכניות לעשרים מגרשים והנתבע, שהיה מנהל בחברת בניה, שילם את שכרן. לאחר מכן הכינו התובעות תכניות ל- 26 מגרשים נוספים, ונותרה יתרת חוב בסך כ-7,338 ₪. התובעות תובעות מהנתבע את יתרת החוב בתוספת מע"מ והצמדה.
הנתבע טוען שההזמנה בוצעה על ידי הישוב בו נמצאים המגרשים ולא על ידי החברה שבבעלותו. זאת, בניגוד לתכנון המגרשים הראשונים שהוזמן על ידי החברה שלו. בנוסף, אין הוא אחראי באופן אישי לחובות החברה שלו, ובכל זאת הוא מסכים לשלם חצי ממה שהחברה תחויב.
לטענת התובעות כשם שההזמנה הראשונה בוצעה על ידי החברה, כך גם ההזמנה השנייה בוצעה על ידה, ועל כן הן תובעות את החברה, ולא את הישוב. כמו כן הן נוהגות להחתים את מזמיני העבודה על התחייבות אישית, אך במקרה זה הדבר לא בוצע בגלל לחץ זמן, ולכן על הנתבע לשלם את החוב בעצמו.
פסק הדין: על הנתבע לשלם לתובעת 3,689 ₪ + מע"מ.
הלכה פסוקה (260)
רבנים שונים
214 - אחריות המזמין או הקבלן על הפסקת העבודה?
215 - בעל דירה ששיפץ את דירתו ופגע בשלד של הבניין
216 - תשלום דמי תיווך כשלא נחתם הסכם תיווך
טען עוד
נימוקים בקצרה:
א. אחריות מזמין עבודה ונהנה ממנה לתשלום שכר העובד
בין הצדדים קיימת הכחשה לגבי זהות הגורם שהזמין את העבודה. יתירה מזו, אפילו מדבריו של הנתבע בבית הדין לא נראה שהיה ברור לו שהמזמין הוא הישוב ולא הוא. במקרה זה ניתן להגדיר את הישוב כבעל הקרקע בהיותו עוסק בפיתוח השטח (למרות שרשמית השטח אינו שייך לישוב).
במצב כזה נשאלת השאלה מה הדין במקרה בו אדם אחד הזמין עבודה עבור אדם אחר, האם ניתן לחייב את המזמין בתשלום? בגמרא (בבא מציעא קיח ע"א) נאמר שאדם השוכר פועל והורה לו לעבוד בשדה של חברו – חייב המזמין לשלם לפועל, ולאחר מכן הוא יכול לתבוע את התשלום מבעל השדה שנהנה מן העבודה.
כאשר המזמין אמר לפועל מראש שהעבודה היא עבור אדם אחר, אך לא אמר לו מי ישלם את שכרו, כתבו התוספות (שם, ד"ה לעשות) שהמזמין אינו חייב בתשלום, וכן משמע מדברי הטור (חו"מ שלו, ב).
אמנם הבית יוסף דייק מדברי רש"י (שם, ד"ה בשל הפקר) שגם במקרה זה מזמין העבודה חייב לשלם. אך בשו"ע (חו"מ שלו, א) פסק כדברי התוספות שהמזמין אינו חייב בתשלום. הסמ"ע הסביר שכיון שהפועל ידע שמדובר בעבודה עבור אדם אחר, לא ניתן לחייב את המזמין בתשלום, אבל אם הפועל לא ידע שהעבודה היא עבור אדם אחר, אז התשלום מוטל על המזמין. במקרה שלפנינו, כיוון שהתובעות ידעו שהשטח שייך לישוב, ולא לחברה, לכאורה הן אינן יכולות לתבוע את החברה.
ב. אחריות מזמין העבודה במקרה זה
אלא שבית הדין קובע מארבע סיבות שהחברה אחראית לשכרן:
א. לגבי החלק הראשון היה מוסכם בין הצדדים שהחברה תשלם, והתובעות לא ידעו על כך שבחלק השני של העבודה האחריות הועברה לישוב. הדבר דומה לדין המופיע ברמ"א (חו"מ שלג, ח) שעובד שהמשיך לעבוד לאחר תום תקופת החוזה שלו ללא הסכם חדש, עושה זאת על דעת ההסכם הראשון. גם כאן סביר היה להניח שהחלק השני של העבודה נעשה באותם תנאים של החלק הראשון, קרי, מול החברה ולא מול הישוב.
ב. הצעת המחיר שהוציאו התובעות היתה ממוענת לחברה. והיא כללה תמחור של העבודה הראשונה והשנייה.
ג. החברה שילמה חלק מהחוב על החלק השני של העבודה.
ד. לדעת אחד הדיינים, במקרה זה המזמין התכוון להפיק רווחים מהעסקה, ולכן הוא הזמין את העבודה, ולכן לא מדובר כאן בעבודה עבור אדם אחר.
ג. אחריות האישית הנתבע לחובות החברה
החברה היא חברה בע"מ, והיא במצב של חדלות פרעון. באופן עקרוני, הנתבע יכול היה להתנער מחובותיה, משום שבהסכם הבוררות של בית הדין עליו חתמו הצדדים נאמר כי הם מכירים בעיקרון שתאגיד משפטי הוא בעל זכויות וחובות, ובעקרון הגבלת האחריות. במקרה זה אין סיבה לחרוג מעיקרון זה. אלא שהנתבע הסכים לקחת על עצמו חצי מהאחריות, ולכן בית הדין חייבו בחצי מהחוב. וודאי שלא ניתן לחייב אותו בריבית והצמדה אותם לא לקח על עצמו.
דיינים: הרב חיים בלוך, הרב עדו רכניץ, הרב עמוס ראבילו

אנחנו קודש למענך

איך מותר להכין קפה בשבת?

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

איך ללמוד אמונה?

לו הייתי רוטשילד

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

דיני קדימה בברכות

למה ללמוד גמרא?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

מה המשמעות הנחת תפילין?

בזכות מה השכינה שורה על עם ישראל?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















