ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- עניני החג
בדרך כלל כשמשתמשים בביטוי "אחרי החגים" מתכוונים לחגי תשרי או לפסח.
אך האמת היא שגם לשבועות יש "אחרי החגים" משלו, והירידה מפיסגת הר-סיני אל החיים ראויה לתשומת לב מיוחדת. כי במעבר הזה טמונה סכנה. בנאס"א יודעים לומר שהזמן הרגיש והקריטי ביותר עבור חללית הוא רגע החזרה לאטמוספירה. לא מעט אסונות התרחשו בדיוק בנקודה הזו.
ולהבדיל, בספרי המוסר הזהירו: "וַיְהִי אַךְ יָצֹא יָצָא יַעֲקֹב מֵאֵת פְּנֵי יִצְחָק אָבִיו וְעֵשָׂו אָחִיו בָּא" (בראשית כז,ל) – הרגע בו יעקב יוצא עם הברכה, הוא הרגע בו מופיע עשיו כדי לקחת את הברכה לעצמו, וההתנגשות ביניהם עלולה להיות קטלנית.
מה אתה לוקח איתך?
הראשון שהתייחס לאתגר הזה היה לא אחר מאשר אלוקים בכבודו ובעצמו, כשלאחר המעמד הגדול של מתן תורה הוא מעביר דרך משה מסר לעם: "לך אמור להם: שובו לכם לאהליכם" (דברים ה,כז), בקשה שנראית מיותרת לגמרי (בערך כמו מורָה שתבקש – "תלמידים יקרים, בסוף יום הלימודים אל תישארו עוד בבית הספר. חִזְרוּ בבקשה הביתה...").
אך אם ריבונו של עולם טורח לבקש זאת, כנראה שיש כאן משהו הרבה יותר עמוק: לא רק בקשה לחזור 'פיזית' אל האוהל, אלא בקשה לקחת איתם את האור הגדול של מתן תורה חזרה אל האוהל ואל החיים.
רות, סוף!
גם לחז"ל היה מה לומר בעניין, ובאופן מפתיע הם קבעו שנקרא בשבועות דווקא את מגילת רות. לכאורה, ביום בו אלוקים התגלה מעל פיסגת הר סיני לכל העם ונתן להם תורה, היה מתאים הרבה יותר לקרוא מגילה זוהרת ורומנטית כמו 'שיר השירים', למשל, ולא סיפור אפרורי על נערה מואביה שמלקטת שיבולים כדי להביא אוכל לחמותה הענייה ומנסה להתמודד עם בדידות ונידוי חברתי.
אך גם הפעם חכמינו קלעו בול. מה לעשות אבל החיים האמיתיים דומים הרבה יותר לרות מאשר לשיר השירים, ואחרי הקריאה בתורה על המעמד הנשגב של הר-סיני, חשוב מאוד שנמשיך אותו אל מגילת רות הצנועה והעדינה שמגלה איך אותה תורה יורדת אל העולם ומתגלה בחיים עצמם – בנאמנות, במסירות, בחסד, באיכפתיות. מי שייעצר במעמד הר-סיני ולא יגיע לרות, כנראה לא באמת קיבל את התורה...
'מסע' או 'משא'
טיפ נוסף להמשך קיבלנו מספירת העומר. פשוט מדהים איך אדם יכול לספור במשך שבעה שבועות מבלי לפספס אפילו יום, ולא להרגיש שיש משהו מוזר במילים שהוא אומר. ביום ה-20 לספירה, למשל, אומר אדם: "היום עשרים יום לעומר". כשחושבים על זה – נוסח הספירה היה אמור להיות שונה: "היום הוא היום העשרים לעומר". הניסוח הנוכחי אומר דבר מאוד מוזר – כאילו היום יש לא רק יום יחיד ספציפי (ה-20 במקרה שלנו), אלא הצטברות של עשרים ימים.
יש כאן מסר עצום לחיים: כל דבר בחיים שעברנו – מפגש עם אדם, ספר, אירוע או חג – אינו רק חוויה נקודתית חולפת אלא מטען שהולך ומצטבר. משהו שימשיך איתנו הלאה כי 'מסע' החיים הוא בעצם 'משא' החיים. נכון שלא תמיד אנו מרגישים זאת, אך חז"ל מלמדים אותנו שהשפעות רוחניות אינן מתפוגגות אלא מותירות את חותמן, וככל שנהיה מודעים לכך ונכוון את הכלים שלנו לקלוט ולהפנים אותן, נצא מכל מפגש שכזה עשירים יותר וגדולים יותר.
לעשות כלים
רוצים בכל זאת משהו מעשי יותר? בואו תשמעו מה יש לאברהם אבינו ללמד אותנו. האיש המופלא שעמד בניסיון הגדול מכולם שמע פתאום את קול ה' שעצר אותו "אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר" (כב, יב). התגובה שלו מעניינת מאוד: "וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו" - מסתכל ימינה ושמאלה כאילו הוא מחפש משהו...
הרב קוק מסביר שאחרי האור הגדול של העקידה אברהם חיפש 'כלי' כלשהו ליצוק לתוכו את האור הגדול, ולתעל אליו את האנרגיה הרוחנית האדירה שמילאה אותו. כך גם אנחנו צריכים לחפש 'כלים' להמשיך לתוכם את האור הגדול שקיבלנו בשבועות – קבלה טובה, לימוד חדש, משהו מעשי, אפילו קטן, שיעזור לנו לשמר ולממש את האוצרות הגדולים שזכינו להם בחג מתן תורה.
הרב יוני לביא
מנהל חינוכי במוקד "חברים מקשיבים", מראשי ארגון קהלים ומרבני מרכז ברקאי.
יום שכולו תורה - ניסן תשע"ג איך נהפוך את ליל הסדר לחוויה משפחתית וחינוכית מעצימה?
יום שכולו תורה - רעננה, ניסן תשע"ג
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
