ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- עניני החג
בדרך כלל כשמשתמשים בביטוי "אחרי החגים" מתכוונים לחגי תשרי או לפסח.
אך האמת היא שגם לשבועות יש "אחרי החגים" משלו, והירידה מפיסגת הר-סיני אל החיים ראויה לתשומת לב מיוחדת. כי במעבר הזה טמונה סכנה. בנאס"א יודעים לומר שהזמן הרגיש והקריטי ביותר עבור חללית הוא רגע החזרה לאטמוספירה. לא מעט אסונות התרחשו בדיוק בנקודה הזו.
ולהבדיל, בספרי המוסר הזהירו: "וַיְהִי אַךְ יָצֹא יָצָא יַעֲקֹב מֵאֵת פְּנֵי יִצְחָק אָבִיו וְעֵשָׂו אָחִיו בָּא" (בראשית כז,ל) – הרגע בו יעקב יוצא עם הברכה, הוא הרגע בו מופיע עשיו כדי לקחת את הברכה לעצמו, וההתנגשות ביניהם עלולה להיות קטלנית.
מה אתה לוקח איתך?
הראשון שהתייחס לאתגר הזה היה לא אחר מאשר אלוקים בכבודו ובעצמו, כשלאחר המעמד הגדול של מתן תורה הוא מעביר דרך משה מסר לעם: "לך אמור להם: שובו לכם לאהליכם" (דברים ה,כז), בקשה שנראית מיותרת לגמרי (בערך כמו מורָה שתבקש – "תלמידים יקרים, בסוף יום הלימודים אל תישארו עוד בבית הספר. חִזְרוּ בבקשה הביתה...").
אך אם ריבונו של עולם טורח לבקש זאת, כנראה שיש כאן משהו הרבה יותר עמוק: לא רק בקשה לחזור 'פיזית' אל האוהל, אלא בקשה לקחת איתם את האור הגדול של מתן תורה חזרה אל האוהל ואל החיים.
רות, סוף!
גם לחז"ל היה מה לומר בעניין, ובאופן מפתיע הם קבעו שנקרא בשבועות דווקא את מגילת רות. לכאורה, ביום בו אלוקים התגלה מעל פיסגת הר סיני לכל העם ונתן להם תורה, היה מתאים הרבה יותר לקרוא מגילה זוהרת ורומנטית כמו 'שיר השירים', למשל, ולא סיפור אפרורי על נערה מואביה שמלקטת שיבולים כדי להביא אוכל לחמותה הענייה ומנסה להתמודד עם בדידות ונידוי חברתי.
אך גם הפעם חכמינו קלעו בול. מה לעשות אבל החיים האמיתיים דומים הרבה יותר לרות מאשר לשיר השירים, ואחרי הקריאה בתורה על המעמד הנשגב של הר-סיני, חשוב מאוד שנמשיך אותו אל מגילת רות הצנועה והעדינה שמגלה איך אותה תורה יורדת אל העולם ומתגלה בחיים עצמם – בנאמנות, במסירות, בחסד, באיכפתיות. מי שייעצר במעמד הר-סיני ולא יגיע לרות, כנראה לא באמת קיבל את התורה...
'מסע' או 'משא'
טיפ נוסף להמשך קיבלנו מספירת העומר. פשוט מדהים איך אדם יכול לספור במשך שבעה שבועות מבלי לפספס אפילו יום, ולא להרגיש שיש משהו מוזר במילים שהוא אומר. ביום ה-20 לספירה, למשל, אומר אדם: "היום עשרים יום לעומר". כשחושבים על זה – נוסח הספירה היה אמור להיות שונה: "היום הוא היום העשרים לעומר". הניסוח הנוכחי אומר דבר מאוד מוזר – כאילו היום יש לא רק יום יחיד ספציפי (ה-20 במקרה שלנו), אלא הצטברות של עשרים ימים.
יש כאן מסר עצום לחיים: כל דבר בחיים שעברנו – מפגש עם אדם, ספר, אירוע או חג – אינו רק חוויה נקודתית חולפת אלא מטען שהולך ומצטבר. משהו שימשיך איתנו הלאה כי 'מסע' החיים הוא בעצם 'משא' החיים. נכון שלא תמיד אנו מרגישים זאת, אך חז"ל מלמדים אותנו שהשפעות רוחניות אינן מתפוגגות אלא מותירות את חותמן, וככל שנהיה מודעים לכך ונכוון את הכלים שלנו לקלוט ולהפנים אותן, נצא מכל מפגש שכזה עשירים יותר וגדולים יותר.
לעשות כלים
רוצים בכל זאת משהו מעשי יותר? בואו תשמעו מה יש לאברהם אבינו ללמד אותנו. האיש המופלא שעמד בניסיון הגדול מכולם שמע פתאום את קול ה' שעצר אותו "אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר" (כב, יב). התגובה שלו מעניינת מאוד: "וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו" - מסתכל ימינה ושמאלה כאילו הוא מחפש משהו...
הרב קוק מסביר שאחרי האור הגדול של העקידה אברהם חיפש 'כלי' כלשהו ליצוק לתוכו את האור הגדול, ולתעל אליו את האנרגיה הרוחנית האדירה שמילאה אותו. כך גם אנחנו צריכים לחפש 'כלים' להמשיך לתוכם את האור הגדול שקיבלנו בשבועות – קבלה טובה, לימוד חדש, משהו מעשי, אפילו קטן, שיעזור לנו לשמר ולממש את האוצרות הגדולים שזכינו להם בחג מתן תורה.
מה עושים בערב פסח שחל בשבת?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
למה ללמוד גמרא?
איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך ללמוד גמרא?
הלכות שטיפת כלים בשבת
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
