ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
רבי משה היה בחור כליל המעלות, תלמיד חכם ובן למשפחה מכובדת ואמידה. אימו הייתה בעלת חסד, שדאגה לצרכי הנדכאים בעיירה.
ערב אחד, אימו כינסה את נשות החסד בעיר לטכס עצה כיצד לעזור לנערה ענייה ובעלת מום להתחתן. הנוכחות שיבחו מאוד את מידותיה הנאצלות ואת יראת השמיים של אותה נערה, אך היו תמימות דעים שיקשה מאוד למצוא לה חתן, שהרי בעלת מום היא.
בחדר הסמוך, התארגן לשינה הבן משה, ששמע את תוכן השיחה. למחרת, הוא פנה לאימו והציע לפתור את העניין – הרי לנו חשובות רק המידות הטובות... ולא הכסף והמראה...
זו וודאי אינה הדרכה לציבור הרחב. אנשים רגילים מתחתנים מתוך התאמה ולא כדי לעשות טובה. ובכל זאת, סיפור זה יכול להוות מקור השראה לכולנו לרגישות ועשיית חסד לזולת בפרטים קטנים ופחות מהותיים בחיים.
מעניין לגלות, שרבי משה לא היה הראשון שנהג כך. הגמרא (סוטה יא - יב) מספרת שכלב בן יפונה נשא לאישה את מרים הנביאה, בעת שהייתה חולה ואיש לא רצה לשאת אותה. אולם, לכלב הייתה חשובה בעיקר יראת השמיים שלה, והעובדה שעימה יזכה בעזרת ה' להוליד ילדים צדיקים, שהרי אחיה הם אהרון ומשה, והבנים דומים לאחי האם.
מעשהו זה של כלב חיזק את רוחה של מרים, והיא כביכול 'נולדה' מחדש, ועל כך אומרת הגמרא שמי שנושא אישה לשם שמיים מעלה עליו הכתוב כאילו ילד אותה. ובאמת, מרים התרפאה ממחלתה, והפכה לאישה יפה מאוד, עד שכל חברותיה התקנאו ביופייה.
עניין זה מלמדנו, עד כמה כשאנו מחזקים בשעות קשות את רוחם של אנשים אחרים בעידוד ובמילים טובות, הם ממש מתרוממים ונרפאים, ויכולים להיות אנשים חזקים בעצמם.
ואולי מרים זכתה לבעל שיהיה רגיש כלפיה בשעתה הקשה, מפני שאף היא הייתה רגישה לאחרים בשעותיהם הקשות. הגמרא מספרת שהמיילדות העבריות המוזכרות בפרשת שמות כמי שהפרו את גזירת פרעה להרוג את ילדי ישראל, הן יוכבד ומרים. יוכבד מכונה שם 'שפרה', שמשפרת את הולד, ומרים מכונה בשם 'פועה', שהייתה פועה לולד ומשעשעת אותו בדברים "כדרך שמשחקים לתינוקות (רש"י).
וכאן צפה שאלה – הרי המיילדות סיכנו את עצמן ביילדן את העבריות. המעשה של יוכבד מובן, שהרי היא זו שיילדה את התינוק וטיפלה בו את הטיפול הבסיסי ומציל החיים. אך מרים שתפקידה היה לשעשע את התינוק, האם למען מטרה זו עליה לסכן את חייה?
אלא, שמרים הייתה רגישה לילדי ישראל בשעתם הקשה. דווקא בתוך החושך הגדול והנורא של עבדות מצרים, היה לה חשוב לגדל את ילדי ישראל כילדים נורמליים, ולתת להם חום, אהבה, ומעט צחוק ושעשוע.
תובנה זו בדמותה הייחודית של מרים תתרץ תמיהה גדולה בסוף פרשת בהעלותך. "ותדבר מרים ואהרון במשה על אודות האישה...". מרים היא זו שפתחה בדיבור תחילה (ספרי), ולפיכך הצטרעה, עד שיש לנו ציווי לזכור את מעשה מרים כאות וסימן להתרחק מלשון הרע.
ולכאורה תמוה העניין – הרי מרים היא 'חצי אמא' של משה, היא זו ששמרה עליו מרחוק בעת הכנה בהיותו בתיבה ביאור. חז"ל מספרים שהיא גם זו שבזכותה נישאו עמרם ויוכבד פעם שניה, כך שבזכותה נולד משה, והיא גם זו שהתנבאה מראש על הולדת משה שיושיע את ישראל. וכיצד האחות הנביאה, הגדולה והשומרת מדברת בגנותו של אחיה?
התשובה נעוצה בדברי רש"י (יב, א) "רבי נתן אומר: מרים הייתה בצד ציפורה, בשעה שנאמר למשה – אלדד ומידד מתנבאים במחנה. כיוון ששמעה ציפורה, אמרה: אוי לנשותיהן של אלו, אם הם נזקקים לנבואה, שיהיו פורשין מנשותיהן, כדרך שפירש בעלי ממני".
כלומר, מרים הרגישה לדקויות הקטנות של הזולת, שמעה את מצוקתה של ציפורה ודאגה לה. היא ידעה עד כמה חיי זוגיות מאושרים מרוממים את רוחו של האדם. וכאן חשוב להוסיף ולהשלים מדברי אור החיים הקדוש, שמרים ואהרון לא דברו לשון הרע מאחורי גבו של משה, אלא דיברו בפניו והוכיחו אותו.
כאן התערב הקב"ה ולימד, שעקרונית לאנשים רגילים, גישתה של מרים לחיי הזוגיות היא נכונה, אולם היה עליה לדעת שמשה רבינו הוא שונה משאר האנשים, מחציו ולמעלה מלאך, ועל כך נענשה.
זכתה מרים הנביאה, ומצאצאיה יצאו עוד צדיקים רבים שהלכו בדרכה המיוחדת והרגישה. ביניהם בועז, שעל רגישותו הגדולה לרות ויכולתו לרומם את רוחה עד לנישואין מתקני העולם ביניהם, קראנו השבוע במגילת רות.
מרים נקראה גם 'אפרת', אותיות 'תרפא', על שנרפאה מצרעתה וממחלתה. ואף משפחת מלכות בית דוד, נקראים על שמה 'אפרתים', "ודוד בן איש אפרתי".
על כולנו ללמוד ממנה וממשפחתה, רגישות גדולה ושימת לב לאנשים 'השקופים' בחברה, עד שנזכה שיבוא איש ממשפחת האפרתים, הלא הוא משיח בן דוד, וירפא את העולם כולו!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים חובת לימוד התורה לגברים
שני חלקים במצוות תלמוד תורה | האחד לדעת את הוראת התורה להדרכת החיים | בחלק זה גברים ונשים חייבים כאחד | החלק השני הוא להקיף את התורה כולה, בין מצוות שקשורות לחייו של הלומד ובין שאינן קשורות, ולהמשיך לעיין ולדקדק בתורה | בחלק זה גברים חייבים בלבד | ליסודות התורה יש גבול, ואותם נצטוו ההורים ללמד את הבנים, ואותם חייבים כל הגברים לדעת | הספרות התורנית העומדת לפנינו מרובה פי אלף ויותר מהספרות שהייתה בתקופת הראשונים | האתגר להקיף את כל יסודות התורה נעשה קשה יותר ויותר

בראשית פרשת בראשית – ארבעה נהרות
מדוע בתיאור תשתית העולם מתארת התורה את ארבע הנהרות ורומזת גם לגלויות? מהו אותו עדן ומי הוא הנהר ועל איזה גן מדובר?

ליל הושענא רבא תשפ"ז ״אנא ה׳ הושיעה נא״: גאולה וישועה בחג הסוכות
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. הרב שלמה יוסף וייצן, ר״מ בישיבת בית אל ורב היישוב פסגות, פותח ב״חזקה״ של שלוש שנים שבהן הקדוש ברוך הוא מחבק את עם ישראל דווקא בימי סוכות: לפני שנתיים סינוואר, בשנה שעברה חזרת השבויים בליל הושענא רבה, והשנה — הצלת המטוס יום קודם. בכולן התקיים גם ״אנא ה׳ הושיעה נא״ וגם ״אנא ה׳ הצליחה נא״, ובכולן ברור שלא תכנון אנושי הוביל לישועה. משם לשיעור ארוך ועשיר על ההבדל בין גאולה לישועה: למה הסוכה היא דירת עראי ומה מלמד הנצי״ב על ״ויהי בשלם סוכו״, ניסן מול תשרי, ראש השנה של יראה ויום כיפור של חיבוק, דברי הרב קוק בעולת ראי״ה והמהר״ל על שלושת הרגלים — והחלוקה של ההלל לשני חלקיו. ובסוף, תפילה לשנה שבה הקדוש ברוך הוא גם ישלים את תהליכי הגאולה וגם יפתיע אותנו בישועות.

ליל הושענא רבא תשפ"ז קדושת הסוכה, מצוות השמחה ומיתוק הדינים
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. ראש ישיבת בית אל, הרב זלמן ברוך מלמד, בשיעור לליל הושענא רבה (השידור נכנס כשהרב כבר באמצע דבריו). הוא עוסק בקדושת עצי הסוכה — מה הדין כשהסוכה גדולה מהשיעור, האם מותר להריח הדס שבסכך או להישען על הדופן, ולמה לפי הרשב״א אי אפשר להתנות על הקדושה הזאת — ובשאלה מה קורה כשיושבים בסוכה בלי לכוון ״זכר לענני הכבוד״. משם למצוות השמחה בחג: קורבן השמחה, ״ושמחת בחגך״ לפי הרמב״ם, ושמחת בית השואבה. ובסוף, מה שהסוכות והערבות עושים בהושענא רבה — ממתיקים את הדין: משל לאבן גדולה שנגזרה, ובמקום לזרוק אותה בבת אחת מפוררים אותה לחצץ. ובתשובה מאהבה, אפילו חותכים ממנה אבנים יפות לבנייה.

ליל הושענא רבא תשפ"ז לולב ״חד הוצא״ ואחדות עם ישראל: כבוד, חיבה, דעת וחיים
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. הרב עידו יעקבי, ר״מ בישיבת בית אל, פותח בסוגיה של פסולי הלולב: התיומת שנחלקה או נסדקה, ולולב ״חד הוצא״ — שגדל יפה משני הצדדים, ובכל זאת הגמרא קוראת לו ״בעל מום״ ופוסלת אותו כל שבעת הימים. מה החיסרון בלולב שנראה כל כך מושלם? בעקבות הרב קוק באורות התשובה: התיומת היא נקודת החיבור, ובלי ״האגד הרוחני״ של כל הדעות ודרכי החיים — אין קיום לאומה. ובהמשך, איך מתאחדים גם עם מי שחושב מחשבות מרגיזות ושגויות, בלי לוותר על האמת: ארבע המדרגות שמונה הרב קוק — כבוד, חיבה, דעת וחיים. ומשל: ילד שמשתולל, עד שמגלים של מי הוא הבן. ״הם בנים של ריבונו של עולם.״

ליל הושענא רבא תשפ"ז ״שמע ישראל״ ו״ברוך שם״: כל הכוחות אל מטרה אחת
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. השר בצלאל סמוטריץ׳, בוגר ישיבת בית אל, חוזר לישיבה שבה גדל — ״האדם הוא תבנית נוף מולדתו, וזה נוף מולדתי״. הוא פותח בהודיה על הנס של המטוס שהיה עשרות שניות מהתרסקות יום קודם, ובאזהרה מלהתרגל לניסים: זה עניינו של חג הסוכות, שהמהר״ל קרא לו ״הוד״ — מלשון הודיה. ובעיקר, דבר תורה על יעקב אבינו שביקש לגלות לבניו את הקץ ונסתלקה ממנו השכינה. הבנים עונים ״שמע ישראל ה׳ אלוקינו ה׳ אחד״ — כל הכוחות, הכישרונות והתפקידים של השבטים, גם כשיש ביניהם מתחים, מכוונים למטרה אחת; ויעקב עונה ״ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד״ — השפע שיורד מלמעלה למטה. כמו תזמורת שבהתחלה כל כלי מתאמן לבד, עד שיוצאת מוזיקה אחת.

מאמרים נוספים בארץ אגדה יעדי הגיוס של שלמה
לשיטת התנא שלמה המלך רמז בשיר השירים שחמש שישיות מהצבור צריכים להתגייס ולשלב ספרא וסייפא, ואילו ששית מהצבור צריכה להישאר בבית המדרש. האמורא שמואל חלק על כך, אך הרמב"ם פסק כשיטת התנא


















