ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
חוויית הלימוד המכוננת שלי הייתה כתלמיד שיעור א' בישיבת ברכת משה במעלה אדומים, לפני 31 שנים, בשיעור הכללי של הרב. הוא פתח בהצגת קושיה חריפה וקלאסית של נושאי הכלים על שיטת הרמב"ם, שלא תאמה את הפרשנות המקובלת של סוגיית התלמוד הנידונה. כבוגר ישיבה תיכונית, שרבניה היו בוגרי ישיבות חברון ופוניבז', ציפיתי שהשיעור הכללי יתנהל במתכונת הישיבתית הקלאסית, המלווה בעיון בדברי גדולי הישיבות הליטאיות. אך להפתעתי פתח הרב את שלב יישוב הקושיה בקריאת סוגיית התלמוד עם פירוש רבנו חננאל, ולא עם רש"י ובעלי התוספות כמקובל. אחר כך עמד על גרסת הגאונים בסוגיה, ועל הנוסח המדויק של ההלכה ב'משנה תורה' לפי כתבי היד. בהמשך עבר הרב לעיון בתשובת רב האי גאון ובדברי הר"י מיגאש והרי"ף. מתשומת הלב לנוסחאות המדויקות, מקריאת דברי הקדמונים הללו ולאור הפרשנות שהם נתנו לסוגיה, נשמטה הקרקע מתחת לקושיה החריפה על דברי הרמב"ם, ושיטתו התבארה מאליה. זכורני שהמתודה הלימודית שננקטה בידי הרב רבינוביץ', ושנחשפתי אליה אז לראשונה, הייתה חדשנית (בוודאי בהשוואה לעולם הישיבות) מצד אחד, אך מפתיעה בפשטותה מצד שני. תהיתי, האם כך אמור להיראות שיעור כללי של ראש ישיבה העוסק בקושיה על דברי הרמב"ם? כאשר העליתי לאחר השיעור את הרהוריי בפני הרב, השיב לי, כדרכו במאור פנים, שהדרך הטובה ביותר להבין את דברי הרמב"ם היא ללמוד את הגמרא באופן הקרוב ככל האפשר לאופן שבה הוא למד אותה לפני למעלה מ־850 שנים, תוך שימת לב לדברי רבותיו, לנוסח התלמוד שעמד לפניו ולפרשנות הגאונים ורבנו חננאל.
תורת אמת
אך לא רק זיקתו העמוקה של הרב למשנת הרמב"ם מאפיינת את דרכו הייחודית. תבונתו התבטאה בראש ובראשונה ברדיפת האמת שלו. "האמת תורה דרכה", "לימוד תורת אמת" ו"שמע האמת ממי שאמרה" היו מהביטויים השגורים ביותר בפיו.
משנתו של הרב רבינוביץ' הייתה כמובן רציונלית מאוד, כדרכו של הרמב"ם, ששאף לקרב הדינים אל השכל. במובן זה הוא היה מאוד ליטאי. אך שלא כראשי הישיבות הליטאיות הקלאסיות, הוא היה גם פוסק מקורי והוגה דעות. את תלמידיו חינך לחשיבה עצמאית, לא רק לשאול שאלות עיוניות אלא גם לקבל אחריות ולהכריע בסוגיות הלכתיות. כשתלמיד הגיע לרב רבינוביץ' עם שאלה, הוא תמיד היה שואל "ומה אתה חושב?", "כיצד אתה למדת את הסוגיה?" וגם אחר שהתלמיד הציע (בהיסוס) כמה אפשרויות בלימוד, היה הרב ממשיך ושואל: "ואיזו אפשרות אתה מעדיף?" ו"כיצד היית מכריע להלכה?".
הרב שב ואמר: "הישיבה איננה מפעל, ואסור שכל התלמידים ייראו ויחשבו אותו הדבר". ואכן, אחד המאפיינים הגדולים של ישיבת ברכת משה הוא הגיוון בשיטות הלימוד של הר"מים ובלימודי המחשבה והאמונה. על אף שהוא עצמו העדיף ללמוד בצורה פשוטה את דברי הרמב"ם (ולא בדרך הישיבתית המקובלת), ואף במחשבה לימד בעיקר מורה נבוכים, הייתה בו פתיחות עצומה והוא ראה חשיבות שהתלמידים ייחשפו גם לשיטות אחרות, ועל כן דאג שבישיבה יהיו ר"מים מישיבות אחרות, ככרם ביבנה, הר עציון וישיבת הכותל, שלימדו בצורה ישיבתית רגילה יותר. אף ביחס למחשבת ישראל - הגם שמעולם לא שמעתיו מצטט מדברי מרן הראי"ה קוק והרב צבי יהודה קוק זצ"ל, הוא תמך בר"מים שלימדו בישיבה, כמקובל במרכז הרב ובנותיה, את ספר הכוזרי ואת כתבי הרב קוק.
בצדק אמר מו"ר הרב יצחק שילת בהספד שנשא, כי הגם שהרב רבינוביץ' חי רוב ימיו בחו"ל, "בשורש נשמתו הוא היה כל כולו ארצישראלי". ואכן, הוא הרבה להשתמש במושגים כמו "כלל ישראל" ו"ארץ ישראל", ולפלא היה הדבר בעינינו התלמידים, שהרי הוא לא למד במרכז הרב ולא הכיר את כתבי מרן הרב קוק, ואף על פי כן בעניינים רבים דעותיהם היו שוות.
דוגמה קלאסית נגעה לביאור שיטת הרמב"ם בעניין יישוב ארץ ישראל. הרמב"ם כידוע לא מנה מצוות יישוב ארץ ישראל בספר המצוות שלו, ואילו הרמב"ן השיג עליו וסבר כי יש מצווה מן התורה ליישב הארץ. הרב רבינוביץ' ביאר את שיטת הרמב"ם במאמרו הידוע 'ציוויים חיובים ומטרות', באומרו שלמעשה אין מחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן בעניין מצוות יישוב ארץ ישראל, ואדרבה לדעת הרמב"ם מדרגת יישוב הארץ גדולה ממצווה מסוימת, אלא הרי היא ממטרות התורה, "שהרי נתבאר בתורה פעמים רבות שתכליתן של מצוות רבות היא ירושת הארץ". והדברים דומים להפליא להסברו הידוע של מרן הרב קוק על כך שמצוות יישוב ארץ ישראל היא מצווה כללית. לא פלא הדבר שהרב העריך מאוד את ראש ישיבת מרכז הרב, הרב אברהם שפירא זצ"ל, ויחד הם פסקו בתוקף רב בענייני ארץ ישראל.
ליברליות הלכתית?
לעניות דעתי, גם המקטלגים את הרב רבינוביץ' בין המקילים בהלכה ובין הליברלים מחמיצים את המורכבות שבאישיותו, שהייתה מאוד כוללנית. הוא לא היה ליברל ומקל, ואף לא היה שמרן. הוא פסק ללא מורא לאמיתתה של תורה, ולא חשש להתבטא בענייני השעה אף כשדעתו לא נעמה לכול ויצרה לו מתנגדים. היו לו כתפיים רחבות ואחריות לכלל ישראל, אך כשם שהקל בענייני גיור ועוד, הוא החמיר בעניינים אחרים, והתנגד להפריה חוץ־גופית, לדחיית היריון לפני ילד ראשון, למכשירי גרמא, לבישול בשבת בכלי שלישי ועוד.
עוז ליטאי ציוני
הרב רבינוביץ' היה בעל רגישות אנושית, לאומית ואוניברסלית רבה, ומתוך רגישות זו זעק מרה בעוז ובענווה, כדרכו. עוז היה מאפיין גדול של אישיותו. מי שסירב לקבל על עצמו משרת רב ראשי בבריטניה וראשות ישיבה מפורסמת בארצות הברית, עלה במקום זאת ללמד תורה לארבעים נערים בארץ לא זרועה במדבר במישור אדומים. השקפתו הציונית הייתה יוצאת דופן, הוא לא ינק אותה מכתבי הרב קוק אלא היה "ליטאי ציוני", שמקור יניקתו העיקרי הוא מדברי הנביאים. לאחר שנפטרה הרבנית, שהייתה אחיינית הגאון הרב רודרמן, מגדולי ראשי הישיבות בארה"ב, שאלתי את הרב אם לא היה קשה לרבנית לעבור מאמריקה ומאנגליה ליישוב קטן במדבר. הרב נזף בי ואמר: "איך אפשר לומר שהיה קשה לרבנית? היו לה חיים מלאים ונפלאים. היא הגשימה חלומם של דורות וזכתה להיות חלק מהמחזה המרהיב של 'בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים', היא ראתה בעיניה את יישוב הארץ ואת הגשמת דברי הנביאים".
מעל הכול עמדה הענווה יוצאת הדופן שאפיינה אותו, והיטיב לתארה מו"ר הרב חיים סבתו בהספדו: "אני מעיד בפניכם - מעולם לא ראיתי אצלו קמצוץ של גאווה או רדיפת כבוד. הנמצא כזה?".
הכותב הוא נשיא מכללת אורות ישראל ומתלמידי הרב
מתוך העיתון בשבע
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
אנחנו קודש למענך
איך עושים קידוש?
איך ללמוד אמונה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה עושים בערב פסח שחל בשבת?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
סוד המנורה וסוד החנוכיה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
