ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- קידוש השם
הסוהר שניגש זה עתה אל תאו של חיים, קפא באחת. מבט פניו הפך חמור וכועס ובקושי רב הצליח להוציא את המילים מפיו "מהו הדבר שלראשך?" קרא לחיים, ולא חיכה לתשובה "הורד את זה מיד!" והתקרב באחת אל חיים. חיים הביט בסוהר כשמבט שליו על פניו:" איני מתכוון להוריד את הכיפה שלראשי". הסוהר, שהיה עד עתה מאופק במעט שלף את נשקו ובצעקות איים: "תוריד את הכיפה שלראשך, ולא - אני יורה בך למוות.". חיים השיב בנחת: "מצידי תירא בי, את הכיפה לא אוריד לעולם!". מששמע זאת, החל הסוהר צועק ומשתולל "וכי טיפש אתה, אינך מבין מה אני אומר? אני מזהיר אותך שעליך להוריד את הכיפה מיד- אחרת אני יורה!! " אך חיים נותר בשלוותו. משהבין הסוהר ששום דבר לא יזיז את חיים מדעתו המשיך להשתולל: "וכי אינך מבין מהו המוות? האינך מפחד למות?" הסוהר, שלא ממש ציפה לתשובה, התפלא לשמע תשובתו של חיים: "האמת, איני מפחד מהמוות. אני מאמין שהקב"ה קוצב חיים לכל חי וכשיגיע זמני להיפטר מהעולם, כך יקרה. אולם אתה חושב שהאדם אחראי למוות ולכן הינך מפוחד מכך עד אימה". הסוהר, שלא באמת קיבל פקודה לירות בחיים לא עשה זאת, והכיפה נשארה לראשו.
תשובת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א:
ישנם שלוש עבירות שהם בבחינת "ייהרג ובל יעבור" והם: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות שמים. כלומר, אם יהודי נדרש לעבור עליהם עליו להיהרג ולא לעבור עליהם. אולם, אם מדובר בשעת השמד שבו הגויים רודפים את ישראל במטרה להעביר אותם על דתם, אזי על היהודי להיהרג ולא לעבור על המצוות, ואפילו על מנהג קל (סנהדרין עד, שו"ע קנז,א).
ברוסיה הקומוניסטית של אותם הימים היתה רדיפת דת קשה. לפיכך, במקרה שדרשו מחיים להוריד את הכיפה חייב היה למסור את נפשו ולא להוריד את הכיפה.
[יש לציין שאילו המצב היה שגם אם היה מסרב להוריד את הכיפה והיו מורידים לו אותה בכל מקרה, אזי אין לו דין של 'ייהרג ואל יעבור' (ראה ביאור הגר"א שם אות י). כאשר אין דין של 'יהרג ואל יעבור' נחלקו הפוסקים אם מותר לאדם למסור את נפשו ולהיהרג על קידוש ה' או לאו. לדעת הרמב"ם אסור להיהרג ולדעת ראשונים אחרים מותר (שם, ש"ך ס"ק א). בפועל נהגו הרבה מישראל במשך הדורות למסור את נפשם על קידוש ה' גם במקרים שלא היו מחויבים].
לסיכום: מכיוון שמדובר היה בתקופה שבה הקומוניסטים רדפו את היהודים לעבור על המצוות, טוב עשה חיים שמסר נפשו והוא אף היה מחויב לעשות כן מצד הדין.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















