ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- קידוש השם
הסוהר שניגש זה עתה אל תאו של חיים, קפא באחת. מבט פניו הפך חמור וכועס ובקושי רב הצליח להוציא את המילים מפיו "מהו הדבר שלראשך?" קרא לחיים, ולא חיכה לתשובה "הורד את זה מיד!" והתקרב באחת אל חיים. חיים הביט בסוהר כשמבט שליו על פניו:" איני מתכוון להוריד את הכיפה שלראשי". הסוהר, שהיה עד עתה מאופק במעט שלף את נשקו ובצעקות איים: "תוריד את הכיפה שלראשך, ולא - אני יורה בך למוות.". חיים השיב בנחת: "מצידי תירא בי, את הכיפה לא אוריד לעולם!". מששמע זאת, החל הסוהר צועק ומשתולל "וכי טיפש אתה, אינך מבין מה אני אומר? אני מזהיר אותך שעליך להוריד את הכיפה מיד- אחרת אני יורה!! " אך חיים נותר בשלוותו. משהבין הסוהר ששום דבר לא יזיז את חיים מדעתו המשיך להשתולל: "וכי אינך מבין מהו המוות? האינך מפחד למות?" הסוהר, שלא ממש ציפה לתשובה, התפלא לשמע תשובתו של חיים: "האמת, איני מפחד מהמוות. אני מאמין שהקב"ה קוצב חיים לכל חי וכשיגיע זמני להיפטר מהעולם, כך יקרה. אולם אתה חושב שהאדם אחראי למוות ולכן הינך מפוחד מכך עד אימה". הסוהר, שלא באמת קיבל פקודה לירות בחיים לא עשה זאת, והכיפה נשארה לראשו.
תשובת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א:
ישנם שלוש עבירות שהם בבחינת "ייהרג ובל יעבור" והם: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות שמים. כלומר, אם יהודי נדרש לעבור עליהם עליו להיהרג ולא לעבור עליהם. אולם, אם מדובר בשעת השמד שבו הגויים רודפים את ישראל במטרה להעביר אותם על דתם, אזי על היהודי להיהרג ולא לעבור על המצוות, ואפילו על מנהג קל (סנהדרין עד, שו"ע קנז,א).
ברוסיה הקומוניסטית של אותם הימים היתה רדיפת דת קשה. לפיכך, במקרה שדרשו מחיים להוריד את הכיפה חייב היה למסור את נפשו ולא להוריד את הכיפה.
[יש לציין שאילו המצב היה שגם אם היה מסרב להוריד את הכיפה והיו מורידים לו אותה בכל מקרה, אזי אין לו דין של 'ייהרג ואל יעבור' (ראה ביאור הגר"א שם אות י). כאשר אין דין של 'יהרג ואל יעבור' נחלקו הפוסקים אם מותר לאדם למסור את נפשו ולהיהרג על קידוש ה' או לאו. לדעת הרמב"ם אסור להיהרג ולדעת ראשונים אחרים מותר (שם, ש"ך ס"ק א). בפועל נהגו הרבה מישראל במשך הדורות למסור את נפשם על קידוש ה' גם במקרים שלא היו מחויבים].
לסיכום: מכיוון שמדובר היה בתקופה שבה הקומוניסטים רדפו את היהודים לעבור על המצוות, טוב עשה חיים שמסר נפשו והוא אף היה מחויב לעשות כן מצד הדין.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
