ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
מסדר הקידושין רמז לרב מנחם, שהיה אחד העדים - שיסייע בעניין. בינתיים המשיכה החופה להתנהל כסדרה - רבנים נכבדים ובני משפחה קרובים הוזמנו אל תחת החופה לברך את שבע-הברכות. הרב מנחם רץ לתוך האולם וחיפש כוס אחרת שהחתן יוכל לשבור בקלות, אולם לדאבונו נוכח לדעת שכל הכוסות עשויים זכוכית קשה ביותר. הרב, שהיה נבוך לרגע, לא איבד את עשתונותיו ולאחר מבט ימינה ושמאלה הבריק במוחו רעיון נפלא. במהירות טיפס על סולם שניצב במסדרון, הוריד את אחת הנורות הדקיקות, עטפה בנייר כסף ורץ חזרה לחופה. במהירות הוחלפה הכוס בנורה מצופה כסף, כך שאיש מהקהל לא הבחין בשינוי.
מייד בסיום שבע-הברכות הרים החתן את רגלו וניפץ בקלות את הנורה. קריאות "מזל טוב!" נשמעו מכל עבר ומיד לאחר מכן פצחו בשירת "אם אשכחך" נרגשת. הרב מנחם הזדרז להושיט מטה את ידו, לקחת את ה'כוס' השבורה ולשומרה אצלו. החתן והכלה הובלו אחר כבוד בשירה ובריקודים לעבר האולם והם חיים באושר עד היום הזה; הם זכו כבר לראות את בניהם שוברים את הכוס תחת חופתם, אך עדיין אינם יודעים כיצד נראתה הכוס שלהם...
א. האם טוב עשה הרב מנחם שלקח את הנורה בלי רשות מבעלי האולם - ע"מ לחסוך בושה מהחתן?
ב. האם מותר לשבור נורה במקום המנהג הוותיק של שבירת כוס?
תשובת הגאון הרב אביגדור נבנצל שליט"א:
א. טוב עשה הרב מנחם שלקח את הנורה ולא היה בכך חשש גזל, אך חייב לשלם עליה.
ליתר פירוט:
לדעת הש"ך מותר לאדם להשתמש בחפץ או באוכל של חבירו כאשר ברור לו בוודאות שחבירו יתרצה בדבר כאשר ישמע על כך. אולם לדעת התוספות הדבר אסור משום שבשעת הלקיחה הבעלים עוד לא הסכימו והלקיחה היתה באיסור (ראה חושן משפט שנח, ש"ך ס"ק א).
בעניננו, אף התוספות יודו שמותר היה לקחת את הנורה משום שבעל האולם מרוויח מכך שהרב לקח את הנורה שהרי רצונו הוא שאורחיו יקבלו שירות טוב וישמחו באולם וכך אכן היה בזכות הנורה שנלקחה ממנו.
ב. אמנם המנהג הוא לשבור כוס, כפי שעשה רב אשי ששבר כוס זכוכית לבנה בחתונה של בנו (ברכות לא.), מכל מקום במקרה הזה, שלא היה משהו אחר, ודאי שאין מניעה כלל לקחת נורה במקום כוס.
לסיכום:מצוה עשה הרב מנחם, אבל חייב לשלם לאולם.
הערה:בסיפור המקורי, הרב מנחם קיבל רשות מבעל האולם להשתמש בנורה ולא עשה זאת על דעת עצמו. נציין שהרב מנחם הוא הגאון הרב מנחם בורשטין שליט"א ומסדר הקידושין ששלח אותו לחפש פתרון היה מרן הרב אברהם שפירא זצ"ל. אגב, התברר לנו כי הרב שפירא ידע מה מוחבא בתוך המפית, וסימן לרב מנחם להגישה לחתן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
