ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- הלכות כלליות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן רחל
שניות מעטות חלפו עד שאיצקלה החליט לעשות מעשה. הוא הניח את רגלו על המטבע והחליט לעמוד כך עד לסיומה של השבת. איצקלה ידע שהדבר ידרוש ממנו כוחות רבים שכן יצטרך לחכות במשך ארבע שעות תמימות עד לצאת הכוכבים, אך לא ילד כאיצקלה יתייאש מהר כל כך.
כך נעמד איצקלה באמצע הרחוב, כשרגלו האחת מכסה את המטבע היקר ופיו ממלמל מזמורי תהילים של שבת.
כעבור כשעה, הבחין בו נער ערבי וקרא לעברו:" תגיד ילד, למה אתה עומד כך כמו פסל באמצע הרחוב?" איצקלה התעלם ולא ענה. הנער, שהבין שאיצקלה אינו עומד שם סתם כך המשיך והציק לו עד שענה לו הילד בתמימות: "אני שומר על משהו שאני לא יכול להרים בשבת. אחרי שבת אלך מכאן.." שמע זאת הנער, דחף את איצקלה הקטן וחטף מהרצפה את המטבע היקר. איצקלה, שנדחף לארץ התרומם במהירות וניסה לרדוף אחר הנער החוטף אך מהר מאד הבין שלא יוכל לתפשו.
בצעדים כושלים חזר כלעומת שבא אל עבר בית המדרש של האדמו"ר מצ'רנוביל, בו התפלל אביו תפילת מנחה. פניו היו נפולות והוא חש בעצבות והשפלה גדולה. האדמו"ר, שאהבו אהבה גדולה הרגיש בעצבותו של איצקלה ושאל לפשר הדבר. איצקלה סיפר לרבי את השתלשלות העניינים והרבי ביקש מהילד לשבת איתו בסעודה שלישית ולאחר השבת שילווה את הרבי לביתו.
לאחר השבת, בהגיע איצקלה הקטן לביתו של הרבי, הוציא האדמו"ר מטבע זהב ונתנו בידו של הילד. איצקלה לא ידע כיצד להגיב כאשר עצרו הרבי ואמר: "אני נותן לך את המטבע ובתמורה אתה תיתן לי את השכר על המעשה שעשית שלא התפתית לחלל את השבת ולהרים את המטבע". שמע זאת איצקלה הקטן ונדהם. לרגע לא חשב שמעשהו היה חשוב כל כך. מיד פנה לרבי וענה: "אם כך, אינני מעוניין במטבע אלא במצווה עצמה". נשק לו הרבי על מצחו באהבה גדולה ואיצקלה נפרד מרבו בשמחה רבה.
יש לשאול, האם מותר היה לאיצקלה הצעיר שמצא כסף בשבת להזיז את הכסף ברגלו למקום מחבוא?
תשובת הגאון הרב אביגדור נבנצל שליט"א:
מותר להזיז מוקצה 'בגופו', פירוש ברגלו או באמת ידו ובכל שאר האברים חוץ מכפות ידיו לכל צורך. (שולחן ערוך, שיא, ח, וראה בסוף הספר שמירת שבת כהלכתה תשובתו של הגרש"ז בדין זה).
כל זה לגבי איסור מוקצה, אבל יש לציין שאם מדובר ברשות הרבים אסור לטלטל ברגלו יותר מארבע אמות ברשות הרבים.
במקרה זה, במידה והיה עירוב כשר סביב האזור, היה מותר לאיצקלה להזיז את המטבע ברגלו (אף יותר מארבע אמות).
(הסיפור על פי הספר Footsteps of the Maggid עמ' 116)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
