ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
התובע הוא משקיע והנתבעת היא שותפות בין ארבעה חקלאיים. התובע העביר לנתבעת 480,000 ₪ לצורך עיבוד הקרקע במסגרת אוצר בית דין. הוסכם בין הצדדים כי על הנתבעים להחזיר את ההלוואה בתוספת 40% מהרווחים שיהיו. בפועל אוצר בית הדין שאיתו חתמו החקלאים לא עמד בהסכם, בנוסף החלקה הניבה 4 טון במקום 9 טון. הביטוח פיצה את החקלאים בסכום של כ- 70,000 ₪. הנתבעת הודתה כי היא חייבת לתובע סך של 254 אלף ₪, ואותם הנתבעת החזירה לתובע.
בנוסף הוא טוען שהיתה רשלנות של הנתבעת בקיום החוזה בכמה פרטים: אוצר בית הדין קנה את היבול במחיר נמוך ממה שהתחייב, והנתבעת לא פדתה את ההמחאה שקיבלה מאוצר בית הדין. בנוסף, היה על הנתבעת לקטוף את היבול ללא אישור מבית הדין, וכן היה עליהם לעבור להיתר מכירה לאור התנהלות אוצר בית הדין. משלא עשתה הנתבעת כך, הרי הסכם ההלוואה בטל. לטענת התובע על הנתבעת להחזיר לו את מלוא ההלוואה, וכן לפצות אותו על הריבית בגין משכנתא שלקח לצורך מתן ההלוואה לנתבעת, וכן בגין אובדן רווחים חלופיים מהכסף שהלווה לנתבעת. לדברי התובע, אפילו נציג הנתבעת הודה בחוב בסך 80,000 ₪.
לטענת הנתבעת ההסכם עם הנתבע היה הסכם שותפות, ולא הלוואה. בנוסף, לא היתה רשלנות מצד הנתבעת בשום שלב, אלא שנגרם נזק לחלקה, גם בגלל שאוצר בית הדין לא קיים את חלקו בהסכם, וגם בגלל ההלכה שמונעת גידול אופטימלי. לא היתה אפשרות לעבור למסלול של היתר מכירה משום שהם חששו להפסיד את כל הסכום מאוצר בית הדין. הסכם הפשרה שנחתם עם אוצר בית הדין היה הוגן, ולא היתה דרך טובה יותר לנהוג.
בפני בית הדין הובא עד שהיה בקשר עם אוצר בית הדין, ובית הדין הזמין מומחה שענה לשאלות בית הדין לגבי ההשקעה בגידולים החקלאים.
הלכה פסוקה (260)
הרב עקיבא כהנא
235 - טענות קיזוז כנגד חוב שכר דירה
236 - תשלום על השקעה כושלת בשותפות חקלאית
237 - תוקף ערבות להסכם שיפוי על תביעה להגדלת מזונות
טען עוד
על הנתבעת לשלם לתובע 15,000 ₪ על רשלנותה, עוד 20,000 ₪ על הפסדי רווחים (או על פי שמאי את ההפסדים בגין ההלוואה, הגבוה מביניהם) ובנוסף 17,514 ₪ על הנחסכות.
נימוקים בקצרה:
1. השקעה או הלוואה?
בין הצדדים היתה מחלוקת האם הכסף ניתן כהלוואה, כדברי התובע, או כהשקעה, כדברי הנתבעת. בית הדין קיבל את עמדת הנתבעת שמדובר בהשקעה לאור ההסכם בין הצדדים.
2. הגדרת רשלנות במסגרת שותפות
במקרה זה מדובר במשקיע שהשקיע את כספו וביקש מהחקלאי לנהל את ההשקעה. לגבי שותף קבע הרמ"א (חו"מ קעו, י) כלל: שינהג בכספי חברו כאילו הם שלו, וכיון שגם חקלאים נוספים כפי שנהגה הנתבעת, לכן אין כאן פשיעה. בנוסף, במקרה זה הנתבעת היא מומחית בתחום החקלאות. במקרה בו השליח מומחה, יש לסמוך על דעתו גם כאשר פעל בניגוד להוראות המשלח, כפי שניתן ללמוד מדברי הסמ"ע (קפה, א).
3. האם היתה רשלנות מצידה של הנתבעת?
מהכלל אל הפרטים: התובע סבור שהנתבעת התרשלה בכך שלא מימשה את הערבונות, ולא ביצעה משא ומתן מול אוצר בית הדין לבדה. בית הדין סבור שכיון שכל החקלאים התנהלו באותה דרך, אין בכך התרשלות. גם בהסכם הפשרה עם אוצר בית הדין אין משום רשלנות. ניתן ללמוד כך מדברי המהר"ם שיק (יו"ד רלה) שהרשה לגבאים למחול על כסף לצרכי פשרה, על מנת שלא להפסיד את כל הכסף. לכן אין באי-החתימה על הסכם הפשרה משום רשלנות.
גם הטענה כנגד הנתבעת מדוע הפסיקה לעבד את החלקה – נדחתה, כיוון שאילו הנתבעת נהגה כך היא לא היתה מקבלת כסף מהביטוח, והיתה מקבלת פחות בהסכם הפשרה. לכן אין התרשלות בדברים אלו.
לעומת זאת החלטתה של הנתבעת שלא לפרוש מההסכם עם אוצר בית הדין מהווה רשלנות. מומחה בית הדין טען שחברי הנתבעת לא פרשו מההסכם ולא עברו להיתר מכירה בגלל אמונתם. אלא שמהדברים שנאמרו על ידי נציגי הנתבעת עצמם עלה כי הם הבינו שצריך לעזוב את אוצר בית הדין. משמע שהשיקול האמוני לא עמד לפניהם, וכנראה לא עשו זאת משיקולים כלכליים לגיטימיים.
ובכל זאת, כיון שעל הנתבעת היתה מוטלת אחריות גדלה מאוד, היה עליה לנהוג כמו רוב החקלאים שפרשו מההסכם, והחלטתם שלא לעשות מהווה רשלנות. לפי חישוב שערך בית הדין היו יכולים להיות רווחים גדולים יותר במידה והנתבעת היתה מבצעת צעד שכזה. לכן בהתאם לסמכות בית הדין לפשרה הוא מחייב את הנתבעת בגין הרשלנות בסכום של 15,000 ₪.
4.תשלום על נזקים עקיפים ורווחים שהיה יכול התובע להרוויח
התובע דרש תשלום עבור נזקים עקיפים, כמו ריביות לבנק, והנתבעת הודיעה כי היא רוצה לצאת גם ידי חובת שמיים. לכן יש לדון אם מדובר בנזקי גרמא שבהם חייבים לצאת ידי שמיים.
לגבי אובדן רווחים, לפי הרב חיים בלוך (נייר עמדה מס' 13: חיוב על מניעת רווח, אתר דין תורה) יש לפצות רק עבור אובדן רווח ברור. במקרה זה, הנתבעת החזיקה ב-250,000 ₪ שהיתה חייבת לתובע, והרוויחה מהם. רבים מהפוסקים סבורים שגם בהלוואה יש חיוב לצאת ידי שמיים, לפיכך, בית הדין קובע סכום של 20,000 ₪ כפיצוי עבור הרווחים שנגרמו כתוצאה מהחזקת ממון התובע אצל הנתבעת שלא כדין
5. טענת טעיתי כנגד מסרון שנשלח כהודאה
בית הדין קבע כי אין תוקף להודאת בחוב שניתנה במסרון שנשלח לתובע, משום שמסרון גרוע מכתב ידו של האדם, עליו כתב רמ"א (חו"מ קכו, יג) שניתן לטעון "טעיתי". לפיכך, וודאי שבהודאה במסרון ניתן לטעון טעיתי. בנוסף כיון שהיו כמה מסרונים עם סכומים שונים אין לראות בכך הודאה מחייבת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
