ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן רחל
בזמן שמפלגות מתנגשות זו בזו סביב שאלת הגיור, וויכוח עז ניטש בשאלה אם להקל או להחמיר בגיור, שכחו כולם שאפשר לנסות ולחסום מראש את האפשרות להגירת אוכלוסייה גדולה של נכרים לארץ.
כולם מסכימים שמצויים אנו בבעיה קשה, שיש בקרבנו אוכלוסיה גדולה של גויים, המתבוללת בקרבנו. כה קשה הבעיה, עד שיש המוכנים להקל בהלכות גיור, הקריטיות כל כך לעתיד האומה, ובלבד שבעיית ההתבוללות תקטן משמעותית.
אולם, עד שאנו מתווכחים בשאלה איזה בית חולים עלינו לבנות מתחת לגשר, חשוב שנבנה מעקה לגשר ונמנע מאנשים ליפול ממנו. המעקה הוא למצוא את הדרכים שימנעו מאוכלוסיית נכרים נוספת להגר מארצנו, ויבורכו כל הפועלים בעניין.
וכאן זה מתחבר בדרך מעניינת לפרשת השבוע.
קטונתי מלתת טעמי מצוות, וודאי מחשבות ה' גדולות ורחבות ממחשבותינו, ובכל זאת אפשר לראות ששורת מצוות בפרשתנו יוצרת מציאות שמונעת התבוללות, וניסיונות גיור שאינם לשם שמיים.
בזמן שנכנסו ישראל לארצם, הם פגשו בארץ ובסביבתה מספר עמים. בארץ עצמה שכנו שבעת עממי כנען. בגבולות הארץ שכנו – העמים העמלקי, העמוני, המואבי והמצרי.
והנה, התורה מצווה עלינו להרוג את העמלקים ועמי כנען. ואילו לגבי שאר העמים השוכנים בגבולינו – העמוני, המואבי, האדומי והמצרי, נצטווינו לא להתחתן עימם גם אם התגיירו. חלק מעמים אלו נאסרו עלינו לעולם, וחלקם נאסרו עד דור שלישי.
בדרך זו, נחסמה האפשרות הפשוטה להתבוללות. הגברים הגויים פשוט לא אמורים להימצא בארץ, ואם הם נמצאים הרי שאסור להתחתן איתם או לחילופין – מותר רק אחרי שהם כבר כמה דורות בתוך עם ישראל.
אמת, הלכה ידועה היא מבית מדרשו של בועז, "עמוני ולא עמונית, מואבי ולא מואבית", ואם כן יש אפשרות למפגש עם גויות שיגויירו בדיעבד לאחר נישואין. ובכל זאת, דומה שבמציאות הימים ההם, אשה רגילה לא הייתה עוזבת את בית אביה ויוצאת למסע לארץ הסמוכה, כך שסיכויי המפגש קטנים יותר, אלא אם כן היא אישה מיוחדת כרות המואבייה חשקה נפשה באמת להתגייר ולהידבק בישראל.
כמובן, המציאות היום שונה מהמציאות בעבר. כיום, יש מפגשים רבים בין עמים שונים, והעמים הסובבים אותנו ומצויים בינינו, מותרים בגיור ויכולים להתחתן עימנו.
ובכל זאת, קשה להתעלם מכך, שהגדר הראשון שהציבה התורה למניעת התבוללות, לא הייתה פתרון הגיור, כי אם הפתרון המציאותי המונע מראש מפגשים עם נכרים, ובמקרה שיש מפגש – קובע מראש שאין אפשרות כלל מבחינה הלכתית להתחתן.
ואף אנו בימינו נלמד מכך, שההתמודדות המרכזית עם נושא ההתבוללות בארצנו, היא לצעוד בדרך הפשוטה ולהעלות לארץ יהודים ולא גויים. וכך באמת הגיור יהיה מקומו של מי שחשקה נפשו באמת להצטרף ליהדות, לא מתוך אילוץ של החברה הישראלית, כי אם מתוך רצון להידבק באלוקי ישראל ובעמו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
