ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן רחל
בזמן שמפלגות מתנגשות זו בזו סביב שאלת הגיור, וויכוח עז ניטש בשאלה אם להקל או להחמיר בגיור, שכחו כולם שאפשר לנסות ולחסום מראש את האפשרות להגירת אוכלוסייה גדולה של נכרים לארץ.
כולם מסכימים שמצויים אנו בבעיה קשה, שיש בקרבנו אוכלוסיה גדולה של גויים, המתבוללת בקרבנו. כה קשה הבעיה, עד שיש המוכנים להקל בהלכות גיור, הקריטיות כל כך לעתיד האומה, ובלבד שבעיית ההתבוללות תקטן משמעותית.
אולם, עד שאנו מתווכחים בשאלה איזה בית חולים עלינו לבנות מתחת לגשר, חשוב שנבנה מעקה לגשר ונמנע מאנשים ליפול ממנו. המעקה הוא למצוא את הדרכים שימנעו מאוכלוסיית נכרים נוספת להגר מארצנו, ויבורכו כל הפועלים בעניין.
וכאן זה מתחבר בדרך מעניינת לפרשת השבוע.
קטונתי מלתת טעמי מצוות, וודאי מחשבות ה' גדולות ורחבות ממחשבותינו, ובכל זאת אפשר לראות ששורת מצוות בפרשתנו יוצרת מציאות שמונעת התבוללות, וניסיונות גיור שאינם לשם שמיים.
בזמן שנכנסו ישראל לארצם, הם פגשו בארץ ובסביבתה מספר עמים. בארץ עצמה שכנו שבעת עממי כנען. בגבולות הארץ שכנו – העמים העמלקי, העמוני, המואבי והמצרי.
והנה, התורה מצווה עלינו להרוג את העמלקים ועמי כנען. ואילו לגבי שאר העמים השוכנים בגבולינו – העמוני, המואבי, האדומי והמצרי, נצטווינו לא להתחתן עימם גם אם התגיירו. חלק מעמים אלו נאסרו עלינו לעולם, וחלקם נאסרו עד דור שלישי.
בדרך זו, נחסמה האפשרות הפשוטה להתבוללות. הגברים הגויים פשוט לא אמורים להימצא בארץ, ואם הם נמצאים הרי שאסור להתחתן איתם או לחילופין – מותר רק אחרי שהם כבר כמה דורות בתוך עם ישראל.
אמת, הלכה ידועה היא מבית מדרשו של בועז, "עמוני ולא עמונית, מואבי ולא מואבית", ואם כן יש אפשרות למפגש עם גויות שיגויירו בדיעבד לאחר נישואין. ובכל זאת, דומה שבמציאות הימים ההם, אשה רגילה לא הייתה עוזבת את בית אביה ויוצאת למסע לארץ הסמוכה, כך שסיכויי המפגש קטנים יותר, אלא אם כן היא אישה מיוחדת כרות המואבייה חשקה נפשה באמת להתגייר ולהידבק בישראל.
כמובן, המציאות היום שונה מהמציאות בעבר. כיום, יש מפגשים רבים בין עמים שונים, והעמים הסובבים אותנו ומצויים בינינו, מותרים בגיור ויכולים להתחתן עימנו.
ובכל זאת, קשה להתעלם מכך, שהגדר הראשון שהציבה התורה למניעת התבוללות, לא הייתה פתרון הגיור, כי אם הפתרון המציאותי המונע מראש מפגשים עם נכרים, ובמקרה שיש מפגש – קובע מראש שאין אפשרות כלל מבחינה הלכתית להתחתן.
ואף אנו בימינו נלמד מכך, שההתמודדות המרכזית עם נושא ההתבוללות בארצנו, היא לצעוד בדרך הפשוטה ולהעלות לארץ יהודים ולא גויים. וכך באמת הגיור יהיה מקומו של מי שחשקה נפשו באמת להצטרף ליהדות, לא מתוך אילוץ של החברה הישראלית, כי אם מתוך רצון להידבק באלוקי ישראל ובעמו!
הלכות שטיפת כלים בשבת
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
כל ההתחלות קשות
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך עושים קידוש?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הסוד שעומד מאחורי מנהג "התשליך"
אנחנו קודש למענך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
