ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
"כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ: וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר וְחָשַׁקְתָּ בָהּ וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה: וַהֲבֵאתָהּ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ וְגִלְּחָה אֶת רֹאשָׁהּ וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ: וְהֵסִירָה אֶת שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ מֵעָלֶיהָ וְיָשְׁבָה בְּבֵיתֶךָ וּבָכְתָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ יֶרַח יָמִים וְאַחַר כֵּן תָּבוֹא אֵלֶיהָ וּבְעַלְתָּהּ וְהָיְתָה לְךָ לְאִשָּׁה: וְהָיָה אִם לֹא חָפַצְתָּ בָּהּ וְשִׁלַּחְתָּהּ לְנַפְשָׁהּ וּמָכֹר לֹא תִמְכְּרֶנָּה בַּכָּסֶף לֹא תִתְעַמֵּר בָּהּ תַּחַת אֲשֶׁר עִנִּיתָהּ: ס (דברים כ"א י – יד).
מאמר חז"ל המפורסם ביותר בנושא כאוב זה, מופיע במסכת קידושין: "יפת תואר - לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע, מוטב שיאכלו ישראל בשר תמותות שחוטות ואל יאכלו בשר תמותות נבילות" (דף כא ע"ב/ דף כב ע"א).
במבט ראשון, המסר הוא, שלעתים כדאי להיכנע ליצר הרע, אם האפשרות האחרת היא עוד יותר גרועה. עיון במילים מגלה תופעה מופלאה שמשנה את כל התמונה. הלוחם, נתקל לכאורה בנערה "קלה להשגה" (היא שייכת לצד החלש במאבק, זה שהפסיד במלחמה), והוא נכנס להתמודדות עם יצר הרע שלו. וראו זה פלא! התורה משתמשת דווקא בכינוי אישה ואפילו אישה נשואה: אֵשֶׁת. שלש פעמים חוזרת התורה על ביטוי זה, ודווקא על ביטוי זה. לא זו אף זו, התורה משתמשת באותו ביטוי המשמש לתיאור מעשה הקידושין, המופיע אף הוא בפרשתנו: וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה = כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה (דברים כ"ד א, עיינו גם קידושין דף יא ע"ב).
מדובר כאן בשני מצבים הרחוקים זה מזה, כרחוק מזרח ממערב. בפרשית אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר מדובר, במציאת פורקן ללחצים של יצר הרע, ואילו הפסוק השני עוסק באיש ואישה המתקשרים זה לזה בקדושה ובטהרה, כדי להקים בית ומשפחה, שהשכינה שורה בו – "זכו שכינה עמהם" (עיינו סוטה דף יז ע"א).
מה המסר?
נפילתה של הנערה בשבי, מזכירה לנו פרשיה אחרת, גם שם מדובר בשליט ונשלטת, אדון ושפחתו. התורה מלמדת אותנו:
"וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה ... אִם רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ אֲשֶׁר לא לוֹ יְעָדָהּ וְהֶפְדָּהּ לְעַם נָכְרִי לֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ בְּבִגְדוֹ בָהּ: ... כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת יַעֲשֶׂה לָּהּ... שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע" (שמות כ"א ז – י).
אדם המחליט לשאת את שפחתו, איננו רשאי להתעמר בה, להשתמש בה כחפץ ולמכרה לאיש אחר. יש רק דרך אחת ליצירת קשר - לשאת אותה כאישה מכובדת, עם כל הזכויות, ליצור עמה קשר רגשי, נפשי, רוחני ולדאוג לכל צרכיה, שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע, גם הגשמיים.
זהו גם המסר בפרשית אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר, אף אחת! (כפשוטו, גם מי שאין מי שיגן עליה, כמו: שבויה או שפחה, או שיכורה חסרת ישע) איננה כלי לסיפוק יצרים. קשר בין איש ואישה משמעותו בניית מערכת קשרים, שמבוססת על כבוד הדדי, התחשבות ושותפות. נכון, זה כולל גם קשר גופני, אבל גם קשר זה מבוסס על רגשות נעלים של אהבה, שבסיסה הוא אהבה גבוהה ומקודשת ולא סיפוק יצרים נמוך. (גם אם הקשר שיווצר עם השבויה, יהיה בדרך היותר מתוקנת, עדיין הסכנות מרובות, ואין כאן המקום להרחיב)
דברים אלה נכתבו לפני שלשת אלפים וחמש מאות שנים, בתקופה בה היה נהוג לחלק כשלל נשים מקושטות, למטרה מאוד מסוימת. עיינו כדוגמא בפסוקים המתארים את מנהגי הכנענים, בזמן שבישראל ההנהגה הרוחנית הייתה בידי דבורה הנביאה:
"הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל רַחַם רַחֲמָתַיִם לְרֹאשׁ גֶּבֶר שְׁלַל צְבָעִים לְסִיסְרָא שְׁלַל צְבָעִים רִקְמָה צֶבַע רִקְמָתַיִם לְצַוְּארֵי שָׁלָל" (שופטים ה' ל).
הרף הרוחני שפרשתנו מציבה גם בפרשת אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר, הוא מעל ומעבר, המציאות בכנען והדרישה התורנית רחוקים זה מזה אכן, כרחוק מזרח ממערב.
החדשות מהשבוע האחרון חייבות לעורר את החברה בישראל לדיון מעמיק בתחום זה. בחברה המבוססת על ערכים של כבוד הדדי, ערכיות ושמירת צלם האלקים שיש לכל אדם, אין מקום למציאות כזאת. אף אחת אינה סמרטוט, לכל אחת הזכות להיות אִשָּׁה - שותפה אמתית של אִישׁ ואז "זכו שכינה עמהם".
הבה נתפלל לתיקון יסודי גם בתחום חשוב זה.
חברה המשלימה או, ח"ו, מעודדת (גם בקבלת פנים בנתב"ג) תופעות מסוג זה, איננה זו שדואגת לזכויות הפרט של כל אזרחיה ובוודאי הרבה פחות יהודית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
